אגדות מהרי"ט/הוריות/פרק א
אגדות מהרי"ט – מסכת הוריות – פרק א
[ב' ע"ב] דתניא בעשותה אחת, יחיד העושה מפי עצמו חייב, בהוראת בית דין פטור, כיצד הורו בית דין שחלב מותר ונודע לאחד מהן שטעו, או תלמיד יושב לפניהן וראוי להוראה, כגון שמעון בן עזאי, יכול יהא פטור, ת"ל בעשותה אחת, יחיד העושה על פי עצמו חייב, בהוראת בית דין פטור, אלא היכי משכחת לה, כגון דידע דאסור וקא טעי במצוה לשמוע דברי חכמים. וכתב רש"י דקא טעה במצוה לשמוע דברי חכמים, אפילו למיעבד איסורא, ע"כ. הרי לנו מפורש בדברי הבבלי דכשיודע על ימין שהוא שמאל ושמע לדבריהם חייב להביא קרבן, ואם כן קשה מאד מה שהביא רש"י (פ' שופטים) מדברי הספרי על הפסוק לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל וגו', להיפוך מדברי הבבלי, דאפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם.
[ד' ע"ב] מתניתין הורו בית דין וידע אחד מהן [מהסנהדרין] שטעו, ואמר להן טועין אתם וכו', הרי זה פטור [מפר העלם דבר]. וכן פסק הרמב"ם ז"ל (פי"ג מהל' שגגות הל' א'). ולכאורה הרי בכל מקום אמרינן אחרי רבים להטות, ואיך יעיז אחד למחות בפני הרבים, הרי היה לו לבטל דעתו בפני דעת המרובים. אבל האמת הוא שזהו כבוד התורה, שלא יבוש מן הרבים וימחה בהם, ויגלה להם דעת תורה האמיתית, וכי טעות הוא בידם, ואדרבה על ידי שמחה נגד דינם המוטעה הציל את כולם. [וכן הוא כשמגלין את האמת, ומוחין נגד כל הפרצות, תצמח טובה גם לזולתו].