https://otzarmaharit.com/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%94אוצר מהרי''ט - תרומות המשתמש [he]2026-04-14T14:45:36Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.44.0https://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2920עמוד ראשי2026-03-29T20:41:46Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
<div style="width: 98%; margin: auto; border: 1px solid black; border-radius: 6px; text-align: center; font-family: David; line-height: 1.2;"><br />
<br />
<div style="background-color: #E0F7FF; color: black; font-size: 18px; font-weight: bold; padding: 3px 0;"><br />
יצירת קשר<br />
</div><br />
<br />
<div style="background-color: transparent; color: black; font-size: 14px; padding: 4px 0;"><br />
להערות והארות, סיוע ותרומות וכו', ניתן לפנות לדוא"ל <b>wzr80399@gmail.com</b><br />
</div><br />
</div><br />
<small><br />
</small><br />
</div><br />
<br />
<div style="width: 95%; margin: auto; border: 1px solid #000; background: linear-gradient(180deg, #f9f4ec 0%, #e5d4b1 60%, #d2b48c 100%); border-radius: 8px; padding: 4px 10px; text-align: center; font-family: 'David', sans-serif; line-height: 1.2; box-shadow: 0 0 4px rgba(0, 0, 0, 0.1);"><br />
<div style="font-size: 16px; color: #000;"><br />
אתר <b style="color:#5c3b1e;">„[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]]“</b> הוקם בכדי להפיץ את תורתו ומשנתו של '''רבינו הקדוש מסאטמאר זיע"א''',<br><br />
והוא מנוהל ומתופעל בידי מתנדבים ללא כל מטרות רווח.<br />
</div><br />
<div style="font-size: 15px; color: #111; margin-top: 2px;"><br />
<b style="color:#5c3b1e;">אנא!</b> הרימו את תרומתכם ותסייעו בהמשך המפעל הקדוש.<br />
</div><br />
<div style="margin-top: 4px;"><br />
<span style="display: inline-block; background-color: #5c3b1e; border-radius: 6px; padding: 4px 14px; border: 1px solid #000; font-size: 15px;"><br />
[https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?S=USXU <span style="color: #fff; font-weight: bold;">לחץ כאן</span>]<br />
</span><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2885עמוד ראשי2026-02-12T18:10:33Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
<div style="width: 98%; margin: auto; border: 1px solid black; border-radius: 6px; text-align: center; font-family: David; line-height: 1.2;"><br />
<br />
<div style="background-color: #E0F7FF; color: black; font-size: 18px; font-weight: bold; padding: 3px 0;"><br />
יצירת קשר<br />
</div><br />
<br />
<div style="background-color: transparent; color: black; font-size: 14px; padding: 4px 0;"><br />
להערות והארות, סיוע ותרומות וכו', ניתן לפנות לדוא"ל <b>wzr80399@gmail.com</b><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2884עמוד ראשי2026-02-12T18:09:21Z<p>מטה הסברה: ביטול גרסה 2881 של Be69455 (שיחה)</p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="width: 95%; margin: auto; border: 1px solid #000; background: linear-gradient(180deg, #f9f4ec 0%, #e5d4b1 60%, #d2b48c 100%); border-radius: 8px; padding: 4px 10px; text-align: center; font-family: 'David', sans-serif; line-height: 1.2; box-shadow: 0 0 4px rgba(0, 0, 0, 0.1);"><br />
<br />
<div style="font-size: 16px; color: #000;"><br />
אתר <b style="color:#5c3b1e;">„[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]]“</b> הוקם בכדי להפיץ את תורתו ומשנתו של '''רבינו הקדוש מסאטמאר זיע"א''',<br><br />
והוא מנוהל ומתופעל בידי מתנדבים ללא כל מטרות רווח.<br />
</div><br />
<br />
<div style="font-size: 15px; color: #111; margin-top: 2px;"><br />
<b style="color:#5c3b1e;">אנא!</b> הרימו את תרומתכם ותסייעו בהמשך המפעל הקדוש.<br />
</div><br />
<br />
<div style="margin-top: 4px;"><br />
<span style="display: inline-block; background-color: #5c3b1e; border-radius: 6px; padding: 4px 14px; border: 1px solid #000; font-size: 15px;"><br />
[https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?S=USXU <span style="color: #fff; font-weight: bold;">לחץ כאן</span>]<br />
</span><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
<div style="width: 98%; margin: auto; border: 1px solid black; border-radius: 6px; text-align: center; font-family: David; line-height: 1.2;"><br />
<br />
<div style="background-color: #E0F7FF; color: black; font-size: 18px; font-weight: bold; padding: 3px 0;"><br />
יצירת קשר<br />
</div><br />
<br />
<div style="background-color: transparent; color: black; font-size: 14px; padding: 4px 0;"><br />
להערות והארות, סיוע ותרומות וכו', ניתן לפנות לדוא"ל <b>wzr80399@gmail.com</b><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2878עמוד ראשי2025-11-13T18:16:37Z<p>מטה הסברה: ביטול גרסה 2877 של מטה הסברה (שיחה)</p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="width: 95%; margin: auto; border: 1px solid #000; background: linear-gradient(180deg, #f9f4ec 0%, #e5d4b1 60%, #d2b48c 100%); border-radius: 8px; padding: 4px 10px; text-align: center; font-family: 'David', sans-serif; line-height: 1.2; box-shadow: 0 0 4px rgba(0, 0, 0, 0.1);"><br />
<br />
<div style="font-size: 16px; color: #000;"><br />
אתר <b style="color:#5c3b1e;">„[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]]“</b> הוקם בכדי להפיץ את תורתו ומשנתו של '''רבינו הקדוש מסאטמאר זיע"א''',<br><br />
והוא מנוהל ומתופעל בידי מתנדבים ללא כל מטרות רווח.<br />
</div><br />
<br />
<div style="font-size: 15px; color: #111; margin-top: 2px;"><br />
<b style="color:#5c3b1e;">אנא!</b> הרימו את תרומתכם ותסייעו בהמשך המפעל הקדוש.<br />
</div><br />
<br />
<div style="margin-top: 4px;"><br />
<span style="display: inline-block; background-color: #5c3b1e; border-radius: 6px; padding: 4px 14px; border: 1px solid #000; font-size: 15px;"><br />
[https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?S=USXU <span style="color: #fff; font-weight: bold;">לחץ כאן</span>]<br />
</span><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
<div style="width: 98%; margin: auto; border: 1px solid black; border-radius: 6px; text-align: center; font-family: David; line-height: 1.2;"><br />
<br />
<div style="background-color: #E0F7FF; color: black; font-size: 18px; font-weight: bold; padding: 3px 0;"><br />
יצירת קשר<br />
</div><br />
<br />
<div style="background-color: transparent; color: black; font-size: 14px; padding: 4px 0;"><br />
להערות והארות, סיוע ותרומות וכו', ניתן לפנות לדוא"ל <b>wzr80399@gmail.com</b><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2877עמוד ראשי2025-11-13T18:16:11Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<div style="width: 95%; margin: auto; border: 1px solid #000; background: linear-gradient(180deg, #f9f4ec 0%, #e5d4b1 60%, #d2b48c 100%); border-radius: 8px; padding: 4px 10px; text-align: center; font-family: 'David', sans-serif; line-height: 1.2; box-shadow: 0 0 4px rgba(0, 0, 0, 0.1);"><br />
<br />
<div style="font-size: 16px; color: #000;"><br />
אתר <b style="color:#5c3b1e;">„[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]]“</b> הוקם בכדי להפיץ את תורתו ומשנתו של '''רבינו הקדוש מסאטמאר זיע"א''',<br><br />
והוא מנוהל ומתופעל בידי מתנדבים ללא כל מטרות רווח.<br />
</div><br />
<br />
<div style="font-size: 15px; color: #111; margin-top: 2px;"><br />
<b style="color:#5c3b1e;">אנא!</b> הרימו את תרומתכם ותסייעו בהמשך המפעל הקדוש.<br />
</div><br />
<br />
<div style="margin-top: 4px;"><br />
<span style="display: inline-block; background-color: #5c3b1e; border-radius: 6px; padding: 4px 14px; border: 1px solid #000; font-size: 15px;"><br />
[https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?S=USXU <span style="color: #fff; font-weight: bold;">לחץ כאן</span>]<br />
</span><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
<div style="width: 98%; margin: auto; border: 1px solid black; border-radius: 6px; text-align: center; font-family: David; line-height: 1.2;"><br />
<br />
<div style="background-color: #E0F7FF; color: black; font-size: 18px; font-weight: bold; padding: 3px 0;"><br />
יצירת קשר<br />
</div><br />
<br />
<div style="background-color: transparent; color: black; font-size: 14px; padding: 4px 0;"><br />
להערות והארות, סיוע ותרומות וכו', ניתן לפנות לדוא"ל <b>wzr80399@gmail.com</b><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2876עמוד ראשי2025-11-13T18:14:06Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="width: 95%; margin: auto; border: 1px solid #000; background: linear-gradient(180deg, #f9f4ec 0%, #e5d4b1 60%, #d2b48c 100%); border-radius: 8px; padding: 4px 10px; text-align: center; font-family: 'David', sans-serif; line-height: 1.2; box-shadow: 0 0 4px rgba(0, 0, 0, 0.1);"><br />
<br />
<div style="font-size: 16px; color: #000;"><br />
אתר <b style="color:#5c3b1e;">„[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]]“</b> הוקם בכדי להפיץ את תורתו ומשנתו של '''רבינו הקדוש מסאטמאר זיע"א''',<br><br />
והוא מנוהל ומתופעל בידי מתנדבים ללא כל מטרות רווח.<br />
</div><br />
<br />
<div style="font-size: 15px; color: #111; margin-top: 2px;"><br />
<b style="color:#5c3b1e;">אנא!</b> הרימו את תרומתכם ותסייעו בהמשך המפעל הקדוש.<br />
</div><br />
<br />
<div style="margin-top: 4px;"><br />
<span style="display: inline-block; background-color: #5c3b1e; border-radius: 6px; padding: 4px 14px; border: 1px solid #000; font-size: 15px;"><br />
[https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?S=USXU <span style="color: #fff; font-weight: bold;">לחץ כאן</span>]<br />
</span><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
<div style="width: 98%; margin: auto; border: 1px solid black; border-radius: 6px; text-align: center; font-family: David; line-height: 1.2;"><br />
<br />
<div style="background-color: #E0F7FF; color: black; font-size: 18px; font-weight: bold; padding: 3px 0;"><br />
יצירת קשר<br />
</div><br />
<br />
<div style="background-color: transparent; color: black; font-size: 14px; padding: 4px 0;"><br />
להערות והארות, סיוע ותרומות וכו', ניתן לפנות לדוא"ל <b>wzr80399@gmail.com</b><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2875עמוד ראשי2025-11-13T18:06:22Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
<div style="width: 98%; margin: auto; border: 1px solid black; border-radius: 6px; text-align: center; font-family: David; line-height: 1.2;"><br />
<br />
<div style="background-color: #E0F7FF; color: black; font-size: 18px; font-weight: bold; padding: 3px 0;"><br />
יצירת קשר<br />
</div><br />
<br />
<div style="background-color: transparent; color: black; font-size: 14px; padding: 4px 0;"><br />
להערות והארות, סיוע ותרומות וכו', ניתן לפנות לדוא"ל <b>wzr80399@gmail.com</b><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2874עמוד ראשי2025-11-13T17:58:58Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="width: 95%; margin: auto; border: 2px solid #000; background: linear-gradient(180deg, #fff3cd 0%, #ffeeba 40%, #ffd24c 100%); border-radius: 10px; padding: 14px 20px; text-align: center; font-family: 'David', sans-serif; line-height: 1.5; box-shadow: 0 0 10px rgba(0, 0, 0, 0.15);"><br />
<br />
<div style="font-size: 18px; color: #000;"><br />
אתר <b style="color:#d00000;">„[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]]“</b> הוקם בכדי להפיץ את תורתו ומשנתו של '''רבינו הקדוש מסאטמאר זיע"א''',<br><br />
והוא מנוהל ומתופעל בידי מתנדבים ללא כל מטרות רווח.<br />
</div><br />
<br />
<div style="font-size: 17px; color: #111; margin-top: 8px;"><br />
<b style="color:#d00000;">אנא!</b> הרימו את תרומתכם ותסייעו בהמשך המפעל הקדוש.<br />
</div><br />
<br />
<div style="margin-top: 12px;"><br />
<span style="display: inline-block; background-color: #d00000; border-radius: 8px; padding: 6px 18px; border: 1px solid #000;"><br />
[https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?S=USXU <span style="color: #fff; font-weight: bold;">לחץ כאן</span>]<br />
</span><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
<div style="width: 98%; margin: auto; border: 1px solid black; border-radius: 6px; text-align: center; font-family: David; line-height: 1.2;"><br />
<br />
<div style="background-color: #E0F7FF; color: black; font-size: 18px; font-weight: bold; padding: 3px 0;"><br />
יצירת קשר<br />
</div><br />
<br />
<div style="background-color: transparent; color: black; font-size: 14px; padding: 4px 0;"><br />
להערות והארות, סיוע ותרומות וכו', ניתן לפנות לדוא"ל <b>wzr80399@gmail.com</b><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2873עמוד ראשי2025-11-13T17:44:37Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="width: 98%; margin: auto; border: 1px solid black; border-radius: 6px; text-align: center; font-family: David; line-height: 1.2;"><br />
<br />
<div style="background-color: #E0F7FF; color: black; font-size: 18px; font-weight: bold; padding: 3px 0;"><br />
יצירת קשר<br />
</div><br />
<br />
<div style="background-color: transparent; color: black; font-size: 14px; padding: 4px 0;"><br />
להערות והארות, סיוע ותרומות וכו', ניתן לפנות לדוא"ל <b>wzr80399@gmail.com</b><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2872עמוד ראשי2025-11-13T17:41:33Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="width: 90%; margin: auto; border: 1px solid black; border-radius: 6px; text-align: center; font-family: David; line-height: 1.2;"><br />
<br />
<div style="background-color: #E0F7FF; color: black; font-size: 18px; font-weight: bold; padding: 3px 0;"><br />
יצירת קשר<br />
</div><br />
<br />
<div style="background-color: transparent; color: black; font-size: 14px; padding: 4px 0;"><br />
להערות והארות, סיוע ותרומות וכו', ניתן לפנות לדוא"ל <b>wzr80399@gmail.com</b><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
<br />
<br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
י__NOTOC__צירת קשר wzr80399@gmail.com<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2871עמוד ראשי2025-11-13T17:35:35Z<p>מטה הסברה: ביטול גרסה 2870 של מטה הסברה (שיחה)</p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
י__NOTOC__צירת קשר wzr80399@gmail.com<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2870עמוד ראשי2025-11-13T17:35:21Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
י__NOTOC__צירת קשר wzr80399@gmail.com<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2869עמוד ראשי2025-11-13T17:34:34Z<p>מטה הסברה: ביטול גרסה 2868 של מטה הסברה (שיחה)</p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
י__NOTOC__צירת קשר wzr80399@gmail.com<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2868עמוד ראשי2025-11-13T17:34:05Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
י__NOTOC__צירת קשר wzr80399@gmail.com<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=2867עמוד ראשי2025-11-13T17:28:05Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div><br />
<small>בסייעתא דשמיא<br />
<div style="width: 99%; border: 3px solid orange; background-color: rgba(255, 165, 0, 0.2); border-radius: 50px; padding: 10px; text-align: center; box-sizing: border-box; padding-left: 1%; padding-right: 1%; margin: auto;"><br />
<div style="display: flex; justify-content: center; align-items: center;"><br />
[[קובץ:יהודי לומד 2 .jpg|260px|ללא מסגרת|שמאל]]<br />
<div style="width: 70%; margin: auto;"><br />
<div style="text-align: center; font-size: 32px; font-weight: bold; color: red; margin-bottom: 10px;">ברוכים הבאים ל"אוצר מהרי"ט"!</div><br />
<div style="text-align: center; font-size: 24px; font-weight: bold; color: black; margin-bottom: 10px;">[[אוצר מהרי''ט:אודות|אוצר מהרי"ט]] הוא אתר המיועד לדברי תורתו, ספריו וחיבוריו של רבנו הקדוש והטהור מרן [[רבי יואל טייטלבוים]] זיע"א.</div><br />
<div style="text-align: right; font-size: 16px; color: black; margin-bottom: 10px;">'''שימו לב! הטקסטים באתר מיועדים אך ורק לצרכי לימוד ועיון ולא לשימוש מסחרי וכדומה.'''</div><br />
<div style="text-align: left; font-size: 16px; color: black;">רוצים להיות חלק מעורכי האתר? הרשמו ב[[מיוחד:בקשת חשבון|בקשת חשבון]].</div><br />
</div><br />
<br />
</div><br />
</div><br />
<br />
<br />
<div style="display: flex; flex-wrap: wrap; gap: 10px;"><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ויואל משה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - על הגאולה ועל התמורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - שו"ת דברי יואל}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על התורה}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - דברי יואל על המועדים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרים נוספים}}</p> </div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{תבנית:עמוד ראשי - ספרי ליקוטים}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - העתקות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - ספרי תולדות}}</p><br />
</div><br />
<div style="flex: 1 1 calc(50% - 10px); border: 1px dashed #ADD8E6; padding: 10px;"><br />
<p>{{עמוד ראשי - קיצור תולדותיו}}</p><br />
</div><br />
</div><br />
<br />
'''<big>האתר בשלבי בניה, ובעזרת ה' יפתח בקרוב לשימוש הציבור הרחב.</big>'''<br />
י__NOTOC__צירת קשר wzr80399@gmail.com<br />
<br />
<br />
<br />
== קישורים שימושיים ==<br />
<br />
* [[mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Contents|מדריך למשתמש]] למידע על שימוש בתוכנת הוויקי.</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=2811שו"ת דברי יואל/הקדמות/הקדמת המוציא לאור2025-08-21T20:29:18Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{טקסט מסריקה}}{{ניווט|דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל/הקדמות|הבא=שו"ת_דברי_יואל/הקדמות|תווית_הבא=הקדמות|קודם=שו"ת_דברי_יואל/הקדמות/הקדמת בעל ברך משה מסאטמאר|תווית_קודם=הקדמת בן אחיו רבי משה טייטלבוים}}<br />
<br />
== '''הקדמה''' == <br />
<br />
'''מבן ביתו של המחבר, המוציא לאור והמסדר, לכבוד מורו ורבו מדבר''' <br />
<br />
אמר הצעיר יוסף המדבר, ידוע הענין ומפורסם הדבר, דדרי המחברים וכותבי ספרים, להקדים אמרים, בפתחי שערים, על מה אדני הספר הוטבעו, ועל מה יסודותיו הוקבעו, ומה ראה על ככה, לגשת אל המלאכה, להניח אחריו ברכה, אמנם למי אשר לו המחברת, יקרת ותפארת '''אש''' להבה בוערת, הקדמה לנו לא נשארת, והסיבה לזאת נודעת, כי לא זכינו שרבינו המחבר יכתוב הקדמה בטוב טעם ודעת, כי בטרם זרח השמש בחיבורן על פני האדמה, קדרו המאורות ונתבקש רבינו כישיבה הרמה, ולמען לא יחשב למגרעת לבוא בתוך הספר פנימה, בלי שום מבוא והקדמה, עכ נשתי הלום בפחד ואימה, באתר זקוקין דנורא, בלב נדכה ורוח נשברה, ונפש מרה, בהעלותי זאת על לבי, רוחי נשבר בקרבי, חיל ורעדה יאחזוני, עשתנותי ורעיוני יבהלוני, איך אפצה פה ולשון, לפתוח ראשון, אמנם לבאי הספר להשמיע, שפתי תהלות להביע, ולהודיע בשער בת רבים, רחוקים וקרובים, מבטן מי יצאו הדברים, נפלאים ויקרים, ואף גם זאת לא נעלם ממני, כי חדל אישים כמוני, אין מלה בלשוני, וכבר המשורר הקדימני, כי לא בזה ולא שקץ ענות עני, וע"כ תמכתי יסודותי, לכונן באצבעותי, גם בטחתי בזכות אבותי, רועי אבן ישראל, לבוא אל שער המלך בשאלות ותשובות דברי '''יואל'''.<br />
<br />
והנה אם אמרתי לבא במגילת ספר, לספר כל מעשה תקפו וגבורתו, ופרשת גדולתו, תקצר המצע מהשתרע, והידיעה מהכיל, כי באמת לא אדע במה לסיים ובמה להתחיל, ומה גם בהיותו טמיר ונעלם, ולא 'השיגו את עררו הרם, ואפילו אחד מני אלף גודל קדושתו, כח תורתו והשפעתו, מהותו ואיכותו, זולת מעט מזעיר יחידי סגולה מדור הקדום, גאונים וצדיקים, חכמים וישישים, אילי תרשישים, קדושים וטהורים, בעלי תריסין בעלי מקובלים, אנשי צורה ואנשי מעשה, הם הכירו את הלוכו ודרכו בקודש, ואתס היה רגיל להשתעשע בענינים גבוהים ורמים כידוע, לא כן בפנינו באי ביתו היה רגיל להסתיר מעשיו הסתר בתוך הסתר, עכז אחד שזכיתי לחסות כצל קדשו יותר מששים שנה, כי הביאני המלך חדריו כד הוינא טליא בן חמש שנים, ומני אז לא משתי מתוך האוהל עד יום הסתלקותו לשמי רוס ביום מואב תשלט לפק, ומשך כל אלו השנים על ברכיו הקדושים נתגדלתי, והחזיק בידי, וכאב את בנו הרצגי, מתומכי על שלחנו הטהור שמני, מצוף דבשו המתוק הטעימני, מבארו באר מיס '''חווים''' השקני, בדרך מלכו של עולם הנחני, לזה אמרתי להעלות קצת זכרונות ימים מקדם, כי זכרו הבהיר מזרענו לא ישכח, ועד בלי ירח, מעשיו נשירה, ויתעוררו עיז גם אחרים אשר יהמה לבם באמרם מי יתנני כירחי קדם, בזכרם ימות עולם, זמנים אשר זכינו להתחמם לאורו הצח ולראות עין בעין דרכי עבודתו וקדושתו.<br />
<br />
<br />
<br />
'''וחשבתי''' דרכי בעמדי בזה השער לה', אפתחא דספרא דבי רב אשר בו חשף רבינו זרוע עוזו בדבר ה' זו הלכה, להשיב לדופקי על פתחו בשאלות שונות, וגליא לדרעי' ונפל נהורא, לספר קצת לדור אחרון, '''את''' רוממות גדולתן של האיש אשר סחו אחריו ה' הוא האלקים, כי מילדותו הי' גבוה משכמו ומעלה על כל בני גילו, במוחו הצלול זהחריף, בהתמדתו הבלתי מוגבלת בלימוד תוהק, ובכח זכרונו הבהיר. הרבה פעמים היה רגיל להעלות זכרונות מימי ילדותו, ופא כיפר שבהיותו ילד קטן בישבו אצל שלחנו הטהור של אביו מרן בעל קדויומ זצל והקשיב להדת של אביו, שמע בין הדברים שאומר שבזמננו נשתנו הטבעיים מזמן חכמי הת7מוד בהרבה ענינים ואין להביא ראי' מאז לזמננו. זמן מה אחכ אתרמי מילתא שרבינו חש בראשו, והתמרמר לפני אביו שיש לו כאב ראש, אמר לו אביו, הלא אמרו חזל חש בראשו יעסוק בתורה, ענה לו רבינו, הדא כבר שמעתי ממך שבזמננו נשתנו הטבעיים מזמן חכמי התלמוד ואין להביא ראי' מזה, ומרן בעל קדויוט ראה כן תמה על זכרונו המבהיל של בנו הקטן.<br />
<br />
'''כפן''' כן ידוע שפא כאשר ישב רבינו אצל השלחן של אביו זצל, בהיותו ילד קטן, התנמנם בעת אמירת התורה, ואחר אמירת התורה הקניטו אחד מן החסידים על שהתנמנם בשעת אמירת התורה, אמר לו רבינו אם תעמיד צלוחית יין על השלחן אז אחזור לך כל הדרוש. החסיד צוה להעמיד צלוחית יין בשמו, ורבינו חזר על על כל החח, וכשגמר אמר להחסיד הנל, עכשיו אם תעמיד עוד צלוחית יין אחזור הדת מאשתקד בשבת זו דברים כהווייתן, ורבינו התחיל לומר התורה, אמנם מיד כאשר התחיל, הפסיקו אביו וצוה להביא מים אחרונים, כמובן חשש לעיהר.<br />
<br />
'''ורגיל''' היה רבינו לספר, שבהיותו אצל חתונת אחיו הגהק בעל עצי חיים זצל בטארנא ומרן הקדוש משינאווא זצל הי' שם (כי הוא הי' המסדר קידושין), ורבינו הי' אז ילד קטן בגיל עשר, ומרן הקדוש משינאווא בחן אותו בלימודו בסוגיא השיקול הדעת, ובתוך הדברים אמר לו רבינו דבר חידוש בסוגיא זו, וכאשר גמר רבינו את דבריו, נענה הרהק משינאווא בלק, דאס דייכם א שיינער שיקול הדעת, עכ. וכפי המסורת זכה אז רבינו לישן במטה אחת עם מרן הקדוש משינאווא זצל, רי הרהק משינאווא הגיע בשעה מאוחרת בלילה וכל בני הבית היו ישנים כבר ולא מצאו מטה בעבורו לנוח קצת מטורח הדרך, ומרן בעל קדויוט רצה לעורר משינתו את בנו הקטן, הוא רבינו, ולמסור מטתו להרהק משינאווא, אבל הרהק משינאווא לא הניחו ורמז לו שישכב במטה ביחד עם הילד. והרדק מביקסאד זצל הי' רגיל לומד, אלו הי' החצר יכולה לספר באיזה קדושה נתגדלו שני האחים הללו (בני מרן הקדוש בעל קדויוט) משחר ילדותם, הי' יכולים להשיג קצת איך השלימו אע כ"כ.<br />
<br />
'''פן''' עלה ונתעלה רבינו מעלות רמות ונשגבות, עד שהפליא את עין כל רואה התמדתו בתורה, והליכות מלכי בקודש, ובהיותו עלם צעיר לימים עטרוהו גדולי ארץ בהורמנא דמלכא, ושמו נזר עטרה וצניף זהב על ראשו. ופא סיפר, שהי' לו הורמנא משמונה גדולי הדור, ביניהם הגאונים המפורסב◖ים בעל ערך שי, בעל ערוגת הבושסו בעל שות פרי השדה, והגאון ר' יודא גרפ אבדקק סעמיהאלי, והשאר אינני זיכר. <br />
<br />
'''תיכף''' אחר חתונתו, באותו פרק שנסתלק אביו הגהק זצל נסע לראדימישלא, ושהה שם בערך שנה, בהיותו סמוך על שולחן חותנו הגהצ מפלאנטש זצל. הערצתו של הרב מפלאנטש כלפי רבינו לא יתואר בחרט עלי גליון, וממש יומם ולילה היה מלא פיו תהלתו, ותמיד היה רגיל להתפאר עם חתנו בפני הבאים בצל קורתו. וזקני חסידי פלאנטש ספרו, שפעם אחת דאה הרב מפלאנמש שרבינו מעתיק לעצמו דבר חידוש מחידושי חותנו, נענה הרב מפלאנטש לאחד מאנשי כיתן '''אם''' חתני מעתיק לעצמו החידוש בודאי הוא דכר נכון. באותו פרק ששהה רבינו בראדימישלא על שדרן חותנו ישב כל היום בביהמד '''עם''' הלומדים, ביניהם הי' למדן אחד מפורסם ר' ישראל, שהי' נקרא בפי רל ,,ר' ישראל דבי'לה להיוו המיוחד שבחבורה בין הלומדים, ואמרו עליו ששכ ופוסקים היו שגורים על פיו. וכאשר ישב רבינו שם בביהמד וד' ישראל הנ"ל דצה לתהות על קנקנו של האברך החדש שחותנו הרב מפלאנטש מתפאר בו ככ, ניגש ר' ישראל אל רבינן והציע לו חידוש נפלא שחידש בסוגיא שלמד אז, אולם דבינו סתר לו מיד כל הפלפול, וככה נכנסו בעומק הענין ופלפלו זעז זמן רב, אחר הפלפול נענה הר' ישראל הנל להלומדים שם, למדן כזה עוד לא ראיתי. ובביהמד הנ"ל ישבו אז כמה זקנים, שהסתופפו עוד אצל מרן הקדוש בעל דברי חיים זצל, וכשרבינו הי' רגיל ליכנס לביהמד, קסו מפניו מלוא קומתם, וכשרבינו התפלל מנחה עשק לפני התיבה, אמרו חסידי צאנז הנל שהתעוררו בשעת תפלת מנחה כמו בליל יוהכ"פ לפני כל נדרי.<br />
<br />
עוד שמעתי בשם חסיד אחד שהרב מפלאנטש רגיל היה להתאכסן אצלו בקראקא, כי היה רגיל להיות הרבה בקראקא, עיר גדולה לאלקים מלאה חכמים וסופרים, ורבינו הי' רגיל להתלוות עמו בנטיעותיו לקראקא. רבינו הי' לו חדר מיוחד באיתן בית אשר בו ישב ולמד כל היום במשך זמן היותו שם, והרב מפלאנטש היה לו חדר מיוחד בעלי', והתלמידי חכמים שבעיר היו רגילים לבוא לבקר את הרב מפלאנטש והיו מפלפלים עמו כקושיית חזקות כדרך הלומדים. פא נתרגז עליהם הרב מפלאגטש ואמר להם, מה אתם רוצים ממני הלא חתני ר' יואל'יש נמצא גכ פה, הוא יכול ללמוד יותר ממני, תלכו אליו למטה ותפלפלו עמו. הלכו אצל רבינו, ורבינו השיב לכולם על כל הקושיות בטוב טעם ודעת וכשנפטרו נכנסו עוה"פ אל הרב מפלאנטש ואמרו לו, מעכ הוא איש אמת, כי נוכחנו לדעת שחתנו יכול ללמוד יותר מהשערתנו.<br />
<br />
'''כידוע''' כשהשיא מרן הקדוש מצאנז זל את בתו עם הרב ר' אהרן מרייטש בנו של הרהק מדזיקוב בעל אמרי נועם, לא נסע הרהק מדזיקוב אל החתונה רק שלח שליח מיוחד במקומו, אחד מחסידיו המקורבים. החסיד הזה נסע פא אל הרב מפלאנטש לקבל ממנו ברכתו, בהפרדו אמר לו הרב מפלאנטש, חתני נמצא כחדר הסמוך, מן הראוי ליכנס אליו לקבל ממנו גכ ברכה החסיד פתח הדלת ובראותו אברך צעיר לימים בלא חתימת זקן התפלא מאוד, וכי זהו שהרב אמר לי לקבל ממנו כרכתו, ורצה לחזור מיד. הרב מפלאנטש הרגיש בדבר ואמר לו, חתני יהיה רבי זקן אבל צורתו תישאר כבימי ילדותו, ,,מיין איידעס וועט זיין אן אלטער רבי אבער ער וועט נאך אלץ האבן א יוגב פנים". והדברים עתיקים.<br />
<br />
'''ופעם''' ביקר אצל הגה"ק מפלאנסש אחד מבני משפחתו, וכאשר נכנם אליו אמר לו ,,חבל שלא באת מקודם, היית רואה את חתני, השכינה שורה עליו". והרדק ר' אלעזר ריישער זצ"ל אמר פעם על רבינו ,ראיתי כבר דרכת בעלי צורה, אבל צורה כזו עדיין לא ראיתי".<br />
<br />
ומדי דברי מהראוד להזכיר איך נסתבב התקשרותו של אאמור הי"ד אל רבינו, שנעשה בן ביתו ומשבק עד ימי הזעם. כידוע באמצע המלחמה העולמית בשנת תרע"ז, הי' המצב באי איום ונורא לצד המלחמה שפרצה אז בין האנגלים והטורקים. אא היד יצא אז לחול בחור שדר עבור בית החולים הכללי בצפת. בנטיעותיו הגיע למדינת אונגרי', וביקר אז אצל רבינו בתור '''בן''' משפחה ורבינו כיבדו עד מאוד, (ואא היד העלה אז זכרונות מימי נסיעתו לאי להשתקע שם, עם אביו וזקנו הרצ ד' אפרים יוסף גיסו של מרן בעל קדזיו"ט זצ"ל, שבדרך נסיעתם לא"י שבתו אז בסיגעט אצל מרן בעל קדויוט זצ"ל), ואחר שעזב א"א היד מדינת אונגארן נסע לפוילן לבקר שם את זקנו ובני משפחתו. על הדרך באחת מתחנות מסילת הברזל נסע הרב מפלאנטש וראה את אבי עומד ומחכה, והכיר בלבושו שהוא בן אי, שכידוע היה בימים ההם חשיבות גדול כי לאו בכל יומא התרחיש אורח מאי כמו בימינו היום, והרב מפלאנטש דפק על החלון ורמז לו שיעלה וישב על ידו סמוך לו, וכשעלה אבי על מסיהב וראה קבוצת חסידים הסוככים את רבם, שאל מהם מי הוא הרבי, הם ענו לו שזהו הרב מפלאנטש, ניגש א"א אליו והרב מפלאגטש נתן לו שלו', ושאל אותו מי הוא, השיב לו אא, אני קרובו של חתנו ר' יואל'יש. שאל הרב מפלאנטש איך אתם קרובים, ענה לו אא זל, בני דודים אנחנו. נענה הרב ספלאנטש ואמר לחסידיו : ,,פלא ער איז דאך מיט מיר אויך אזא קרוב, אבער ער ווייסט זיך טיט וועט מייחס צו זיין – הרי קרוב הוא גם אלי, אבל יודע הוא עם מי להתייחס, והמשיך הרב מפלאנטש, כאן יתרו מתכבד במשה, ואח"כ אסר לאבי, אכן אם כן הדכר, יסע אל חתני ואצלו לא יחסר לו מאומה. ומאז נסע אליו הי' בן ביתו ושימשו בקודש כ"ז שנים עד ימי הזעם שנעקדה היד.<br />
<br />
<br />
<br />
נחזור לענין, בשלהי שנת תרסה חזר רבינו מפוילן לארץ מולדתו בהיותו עוד צעיר בשנים, והתיישב בסאטמאר. בסאטמאר יסד לו ביהמד ונתלכדו סביביו חסידים ואנשי מעשה, וזקני החסידים היו מזכירין בסילודין ובחרדת קודש אותה התקופה. ואחד המיוחד שבחבורה הרהח מוה ליכ'ל פאשקעס '''ע"ה''' שהי' כמעט בן גילו של רבינו, '''היה''' רגיל לספר, שרבינו עמד כמעט כל הלילה על רגליו ועסק בתורה בהתמדה נפלאה ושקידה שאין דוגמתה, ולפעמים כשהיה יושב כשעת הלימוד נתן רגליו בספל מים קרים כדי שלא יישן. והחסיד הישיש ר' משה זאב אבראהאם עה מסאטמאר (חותנו של הדומץ הרהג ר' ישעי' קליינמאן) מותיקי חסידי צאנז מינוט, הי' רגיל לספר שהי' דר באותו זמן מול דירתו של רבינו, ו�הוא הי' רגיל לפתוח את ביהמד החסידים בכל יום כשעה שלוש באשמורת הבוקר. פא איחר כמה שעות ושחקו ממנו חבריו על שישן אותו יום יותר מהרנלו, אבל הוא השיב להם שהוא קם ממיטתו כמו ככל יוס, אבל בלכתן לבהיס"ד שמע אצל דחלון קולו של רבינו לומד במתיקות נפלאה ולא הי' יכול להפרד משם עד שרבינו פסק מלימודו. כמוכ תפלתו דוחה בהתלהבות נוראה, וכל עבודתו בקודש היתה למעלה מדרך דטבע, וידוע שהגאון ר' יודא גרינוואלד זצ"ל שהי' אז אב"ד בסאטמאר והעריץ את רבינו בהפלגה יתירה, הי' רגיל לומר לתלמידיו שמן הראוי ללך לדאות עבודת הקודש של האברך הזה. ודרדר ר' '''חיים''' צבי צימענט עה מסאטמאר שהי' בן בית אצל הגרי גווד, סיפר שפא ביום חוד קרא אותו הגר"י ביו"ד שיתלוה עמו כי רוצה לילך לשמוע ההושענות אצל רבינו, וכשנכנס לביהמד באמצע ההקפות נשאר עומד בין שאר המתפללים ולא רצה לילך לישב במזרח. בי"כ ובי"כ אמרו לרבינו שהרב המרא דאתרא הוא כאן, ורבינו רמז מיד שיתנו לו כפ לישב, אבל הגר"י נווד הקפיד באד על שהרהיבו בנפשם לבלבל את רבינו באמצע עבוהק. '''בקיץ''' תרסו הזמינו הרב מנירבאטור הגהצ ר' נפתלי טייטלבוים זצ"ל לשבות שבת אחד בבאטור. רבינו נסע אז על שק פ' בלק, והרב מבאטור שהי' קשיש מרבינו הרכה, מסר לו כסאו והושיבו על מקומו '''של''' המרא דאתרא, וישב אצל שלחנו כאחד מן החסידים, ורבינו לא היה לו עוד חתימת זקן, ודרש אז דרשה ארוכה ונלאה, שכל השומעים העידו עליו שלגדולות נוצר, והאברך הזה גדול יהי' ליהודים ודבי יתקרי.<br />
<br />
'''ואגב''' כדאי דהזכיר דבר נחמד שאמר אז בין הדברים, על הפסוק מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל, דידוע מה שדקדקו המפרשים בשינוי הלשון למה אצל יעקב כתיב אוהל וגבי ישראל משכן, ויובן עפי מאמרם זל עהפ אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, ובפשטות כוונתם זל דעסק התורה הוא חשוב אצל הקבה יותר מתפלה, ובמקום אחר אמרו הלואי שיתפלל אדם כל היום, משמע דתפלה עדיפא, ואפל דלעולם תפלה כדבעי בכוונה רצוי' עדיף יותר מתת, אמנם מפני שלאו כל אדם זוכה לזה, לכוין לבו להתפלל בכוונה רצוי', וזעירין אינון שמתפללין באמת תפלה כדבעי, ורק בני עלי' זוכין לזה, עכ יותר טוב לעסוק בתורה לאלו שאין יכולין לכוין לבם להתפלל כראוי, וידוע שבני עלי' הס נקראים ישראל, ופשוטי עם הס נקראים יעקב, וזשהכ מה טובו אוהליך יעקב, דהיינו אלו שהם בבחי' יעקב יותר טוב להם לעסוק בתורה, בי אוהל ירמוז לאהלה של תורה כמש ויעקב איש תס יושב אוהלים, משכנותיך ישראל, אלו שהם בבחינת ישראל, להם יאות לעסוק בתפלה כי הם מכוונים כראוי בתפלתן, וזה נרמז במלת משכנותיך, כמו שרמזו חזל על משכנות יעקב אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, עכד ודפחח. <br />
<br />
בשנת תרע הי' רבינו במרחץ מאריענבאד והרב הצדיק מוויזניץ זצל בעמ ספר אהבת יסראל הי' שס באותו זמן, ובליל שק הלך רבינו אל שולחנו של הרה"צ מוויזניץ זצל, וכידוע הי' הרהצ מוויזגיץ רגיל להאריך כשלחן והיו מזמרים ומנגנים הרכה עד שעה מאוחרת, ולעומת זה, רבינו כמנהג בית אבותיו הקדושים, לא היה מאריך הרבה בזמירות, ולא היו מנגנים רק חרוזים אחדים, אמנם דבינו ישב אז אצל השלחן עד גמירא. בגמר השלחן נענה הרהצ מוויזניץ לרבינו, אצל שבט לוי כתיב, זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים סנה ומעלה יבוא לצבוא צבא וגו', ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד, ושרת את אחיו וגו'. ולכאורה קשה דהלא כל עבודת הלוים הי' רק בשיר, וכידוע שבזה הכניסו רושם התעוררות לתשובה בלב בני ישראל' אבל בפועל לא עבדו שום עבודה אחרת, ואכ למה יופסל הלוי בשנים, ולמה לא ימשיך בעבודתו לעורר את לבב אחיו בתשובה לעבודת הבורא, אולם הכוונה הוא, שעד המשים שנה הוצרך הלוי לעשות פעולה זו דהיינו לשיר ולזמר כדי לעורר לתשובה את לב כני, אבל מבן חמשים שנה לא היה צריך עוד לכז, כי כבר היה במדריגה גבוה כל כך שלא ימלט שלא יכניס בלב אחיו הרהור תשובה, כי לצד גודל השלמתו בצדק המוחלט, באותו צדק הנמצא כו, יעשה רושם חזק בלב כל אדם מבלי שום פעולה אחרת, ובזה לבד ושרת את אחיו, ועבודה לא יעבוד עוד (עיין כריסם לב פ' מטות בשם הארי דבי עילאי בחי' זו עייש). וטיים הרהצ מוויזניץ בזהד, מיר ברויכן נסך צו זינגען, איד ברויכט שוין נישט צו זיגגען עכ. ובשנת תרעה כשבדקה רבינו אצלו בגראסווארדיין קרא הרב הצדיק מוויזניץ זצל לבניו כדי שיכירו את רבינו ואמר להם בזהל : "איך וויל עטין זאדטם זען וויאזוי א רבי כדורך אויס צו זען". וכשנפטר רבינו ממנו אסר לאנשי ביתו : ,,את האברך הזה אינני מכיר משנה דשנה ככה הוא מוסיף והולך, עכד.<br />
<br />
בשנת תרעא נתקבל לאבד בארשיווא, עיירה קטנה במדינת טשכיי. קהלת ארשיווא, היתה קטנה ועני', רוב תושבי' היהודים היו באותה תקופה אנשים פשוטים, ומצב היהדות בעיר ובגלילותי' הי' בשפל המצב, אבל דדרו של רבינו היתה סונה בשושנים ותוך זמן קצר עלה בידו להרים קרן העיר לקהלה נאה וחסודה. תיכף בבואו לארשיווא הביא אתו עטו את הרב הגאון ר' חיים יוסף לאנדא זל כדומ"ץ (הגאון מבערזאן העיד על דחי הנל '''שד'''' חלקי שוע שגורים על יו) ותיקן כמה תקנות עשה סדר נכון והשגחה מעולה בעניני השחיטה, יסד ישיבה שבמשך זמן קצר נעשתה תל תלפיות, ובחורים מופלגים מבל רחבי המדינה נהרו אליה להיות משומעי לקחו ולקבל הדרכתו. ובמשך אותה תקופה קצרה יצאו מבית מדרשו תלמידי חכמים מופלגים ויראי ה', רבנים ודיינים גדולי תורה ויראה שחותם רבם הי' ניכר על פניהם. גדולות ונצורות עשה רבינו לחיזוק הדת, ובפרט בעניני מקואות פעל הרבה, ובכל ישוב מהגלילות שבסיבות ארשיווא השגיח שהמקוה תהי' כשרה. ועיין בחיוד סימן פא, רשימה שרשם לעצמו מכל הגלילות שבסביבות ארשיווא אודות המקואות '''שם''' מה שכבר תיקן ומה שצריכים עוד לתקן, ובעצמו כיתת רגליו ממקום למקום להשגיח בעינא פקיחא על הכשר המקואות הללו, ובמקום הצריך תיקון לא נח ולא שקט עד שהעמיד הדת על תילה.<br />
<br />
<br />
'''ולא''' ארכו הימים וזרחה שמשו של רבינו על פני תבל, ונתפרסם בכל אפסים כרב רבנן, ושר וגדול ליהודים. ואף היותו עוד צעיר לימים, נתעלה להמנות בין גדולי הדור, וכולם כאחד ראו בו גברא דמארי' טייעא כחד מן תקיפי קדמאי, וכל העם ענו אחריו מקודש. חסידים ואנשי מעשה לאין שיעור נסעו אליו להסתופף בצל קדשו, הרבה מהם שהסתופפו עוד בצל קדשו של מרן הקדוש בעל דברי חיים, ייטב לב, הרהק ר' יושע מבעלזא, הרהק משינווא, ראזוואדוב, ריא מזידיטשויב, זיע ועוד. (משמשו בקודש הראשון בארשיווא הי' חסיד זקן שנסע עוד אל הרהק מוה אייזיק'ל מזידיטשויב זצל). זקני חסידים הללו ראו ברבינו ממשיך דרכם של הצדיקים הקודמים ועמדו לפניו כעבדא קמי מרא. ושמעתי מר' יוסילי לאפאשער עה מזקני חסידי רבינו, שהי' עוד מתלמידי מרן הקדוש בעל ייטב לב זצל, אתם רוצים לראות את מרן בעל ייטב לב, תתבוננו בכל דרכי רבינו, עבודתו, הכנתו לתפלה, כניסתו לביהמד בזריזות, צורתו הקדושה, שיחת חולין שלו עם מילי דבדיחותא, הכל כמו זקינו הקדוש בעל ייטב לב. והגהצ משאמלוי העיד בשם זקנו הגהק בעל קול ארי', שצורת פני קדשו של מרן בעל ייטב לב היתה ממש כצורת זקנו מרן הקדוש בעל ישמח משה, עכ. וקרוב הדבר שצורת פני קדשו של רבינו דמתה לתמר הוא תואר זיו קדושת זקנו מרן בעל ישס זיע. וכשנתקבל רבינו לסאטמאר וקהל סאטמאר עשו אז קבלת פנים גדול ביום עלותו על כס שבתו, ונהרו המונים מכל המדינות להיות נוכח בקבלת פני קדשו, וביניהם הרבה רבנים גדולי ארץ, והגהצ משאמלוי גכ רצה לנסוע לסאטמאר להיות נוכח אצל הקבלת פנים אבל לא אסתייעא מילתא כי לא הי' בקו הבריאות, ואמר אז לאנשי ביתו בזהל : "כשנסע מרן תקדוש בעל ייטב לב לכינוס לעלות על כס הרבנות, נתלוה עמו זקני הגהק בעל קול ארי', באמרו שהוא רואה שמרן הקדוש בעל יש"ס נוסע עמו, וכעת שהרב סקראלי נוסע לסאטמאר חבל שאיני יכול לנסוע למעמד נשגב כזה, כי סי יודע מי מאבותיו הקדושים מתלוה עמו.<br />
<br />
'''והרב''' מבאגאד הגהצ מוה שלמה יודא וויינבערגער זצל שהי' מגדולי תלמידי מרן בעל ייטב לב, והי' רגיל לנסוע הרבה למדן בעל דברי חיים והתפלל אצלו לפני התיבה בהיותו עוד צעיר לימים, אמר פעם לבנו הגה"צ מפאיע זצל על רבינו : ,,ער איז א שטיק הייליגער רב (כוונתו על מרן בעל דח זצל). וכיפר שבעת המלחמה העולמית הראשונה, שהה אצלו חסיד אחד מחסידי צאנז, ד' משה דוד הערצאג מטארנא, שברח [ממדינת פולין. פעם אמר לו החסיד הנ"ל שהוא רוצה לנסוע לארשיווא, שאל אותו הרב מבאגאד מה פתאום הוא רוצה לנסוע כעת לארשיווא, בפרט שהדרכים הס בחזקת סכנה. אמר לו החסיד הנל : ,,אני הייתי נוכח אצל מרן הקדוש מצאנז בעת שכתב מכתבו להגה"ק בעל קדושת יוט, שהזכיר אע להפקד בדבר ישועה ורחמים בזשק, ובעיני ראיתי כשהבינו הקדוש מצאנז כתב לו שלא יתייאש עצמו כי בוודאי יתברך בזרע ברך ה', והנה את הרב מסיגים (כוונתו על הגהק בעל עצי חיים) אני מכיר כבר כי ראיתיו בטארנא אצל חתונתו, אבל את הרב מארשיווא אינני מכיר עוד ומעתה אני רוצה לראותו לקבל פני קדשו. ע"ר.<br />
<br />
ולחיבת הקודש ראוי להעתיק מכתב קדשו של מרן הקדוש כעל דברי חיים זצל, וזלק :<br />
<br />
בה, א' ויקהל תרלפק, צאנז<br />
<br />
החיים והשלום לכבוד ידידי מחו' הרב המאהג החריף החסיד המפורסם<br />
<br />
בשק כשת מוה '''ליפא''' ני האבדק מעטש יעא והגליל יצו.<br />
<br />
קבלתי לנכון טו רכ מיד חב הוא אחיו הרב החריף כ' מהרמי ני, ה' רכ לפ"נ ועשרה ר"כ אשר אסף וקבץ מאת אנש החסידים היקרים יחי' יראי ה'. והנני להתפלל בעדכם שיברך אתכם השי בבני חיי ומזוני רויחי ותצליחו בכל אשר תעשו, ותזכו להחזיק תמיד ידי תח ולעסוק במצות ומעט מתוך נחת והרחבה, ולא יתייאש עצמו וזונתו '''תחי'''' כי בצפייתנו צפינו שלא ימנע מכם פרי בטן, וד' הטוב יחמול עליכם ובמהרה תוושעו בזרע ברכת ה'.<br />
<br />
כנפשכם ונפש ידידו דבשת באהבה ונ"ח<br />
<br />
הק' חיים הלברשטאם <br />
<br />
'''ורגיל''' הי' רבינו להעיר על הלשון ,,בצפייתינו צפינו, שמרן הקדוש בעל דברי '''חיים''' ראה ברוח קדשו שבוודאי יוושע בבנים, ולא כתב אנו מקווים או מחכים רק צפינו, מלשון צופה שפירושו רואה, כי לנביא יקרא צופה כמ"ש צופה נתתיך וגו'.<br />
<br />
והרדק מביקסאד זצל ידיד נעוריו של רבינו, באחד השיחים עם ר' יצחק קראפער ממאשנא7, תח מופלג וחסיד מפורסם, אמר על רבינו שהוא כמו הדברי חיים בדורו, אלא שרבינו אינו רוצה להכיר זאת, למרות שהרבה פעמים מן הצורך שרבינו ידע זאת. וכשביקר רבינו בקראקא אצל הרהק מוה ישעי'לי מטשיהויב זצל (בנו של מדן הקדוש בעל דח) והרהק מטשיהויב כיבדו מאד, וכשנפטר רבינו ממנו נתלוה עמו עד קצה הרחוב שהי' דר בה, וכשחזר שאלו אותו למה שינה מכפי הרגיל ללוות דק עד פתח ביתו, וזה לא כבר ביקר אצלו גדול מפורסם ממדינת ולין ולא ליוה אותו רק עד פתח ביתו, ועכשיו יצא עד קצה הרחוב, ע"ז השיב הרהק מטשיחויב : ,,הרב הזה הוא גברא רבא ולנדולות נוצר להיות רשכבהג, עכד. כפה עלה ונתעלה רבינו להיות רועה נאמן לעדתו, ומיום עלותו על כם הרבנות בארשיווא, מרחוק ומקרוב פנו אליו בשאלות שונות ונתפרסם לאחד מגדולי המשיבים, וממנו יצאה הוראה לתפוצות הגולה, עיניו היו פקוחות על כל הנעשה בקהילות שונות, ולבו היה נתון לרבני ישראל ודייניהם להורותם ולהדריכם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. ובאחת מתשובותיו (אוח סימן טז) להרה"ג ר' משה ישראל פעלדמאן אבדק דראגמירעשט (חתן בגו של הגאון מהרשם מבערזאן, ששימש כדכד בקק בערזאן עוד בחיי זקנו הגאון מבערזאן), הוא כותב בסוף התשובה וזל : ונשאלתי עז מכמה מקומות וגם מגדולי המדינה וכו', עכל. וחלק מסויים מתשובותיו, מזה המעט שנשאר, נערכו לרבנים מפורסמים בדור הקדום שכולם היו קשישים הרבה מרבינו כמו הרבנים הגאונים ר' משה דוד טב אבד לאפאש, ר' מרדכי בריסק אבד טאשנאד, ר' אהרן טב אב"ד וואלאווא, ר' חיים יודא דייטש דיינא רבא בקק מאקאווא, ר' נטע שלמה שליסל ראבד בקק מונקאטש, והעולה על כולנה תשובה הארוכה אודות עגונה להגאון האדיר מרש ענגיל מראדימישלא (עיין סימן קע).<br />
<br />
'''ובשות''' חבצלת השרון להגאון האדיר מטארניפאל זצל (חלק אבן העזר סימן לח) באמצע התשובה על שאלת עגונה שנשאל בימי המלחמה העולמית הראשונה בערך שנת תרעז, הוא כותב בין השאר בזהל: ואפריון נמטי' להרב הגהצ מארשיווא וכו' יען כי הוא מקום עיגון גדול מאד וכו' אמרתי להמציא לה איזו ,היתר, ואם ייטב הדבר בעיני הגה"צ הנל להסכים לזה, גם אנא מצטריפנא בהדיה, ואם לאו, דברי יהיו בטלין כי בלעדו לא אעשה מאומה, עכל וכשפרצה המחלוקה באחת מהקהלות הכי גדולות במדינת אונגארן, פנה הרב מאוננוואר הגאון ר' אברהם יוסף גרווד זצל (בנו בכורו של בעל ערוגהב) אל רבינו בענין זה ובמכתבו הוא כותב בזהל : לכבוד ידיד עליון וידיד נפשי הרב הגאון הצדיק המפואר בוצינא קדישא, חסידא ופרישא נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, בנשק כקשת ר' יואל שליטא טב אבדק ארשיווא יצו, אחדשהט וכו' אבל כעת קהל . . . באים וצועקים שרצונם בדת, עכ אמרתי לשלוח להם לאנשי . . . הזמנה בנוסח הרצפ, אם הרהג מסכים לזה ימחול לחתום עליו ואשלחנה גם להגאון אבד דקהל חוסם לחותמה וכו' ע"כ. ומהרבנים הללו הי' רבינו הכי צעיר בשנים. והגאון ר' שמעון גפ אבדק סעמיהאלי בעל שות מהרשג פנה ג"כ אל רבינו אודות הסכסוך דנ"ל, וביקש ממנו חווד בענין הזה.<br />
<br />
'''ובשו"ת''' לבושי מרדכי (מהדת או"ח סימן צד), וזל: לכבוד תנאין הצדיק יסוע כקשת מוה יואל טב אבד קק ארשיווא יצו .. . ומש חדרג בסוגיא דרבוצה בדברי תוספות דאית לי' שותפות בגווי' הוא כפתור ופרח ודפח"ח, עכד. וכשעלה על הפרק נדון העירובין בהרבוה קהלות במדינות אונגארן וראמעניא והרבה מגדולי המדינה הכשירו העירובין, אמנם רבינו גילה אז תקפו וגבורתו במקצוע זה ובכל תוקף ועוז יצא להצדיק דבריו לחומרא (עיין חלק אוח סימן כא) והציע הדברים להגאון בעל לבושי מרדכי, ובשות לבושי מרדכי מהדורא תליתאי (אוח סימן לא) השיב לו הגהצ ממאדא בזהל : להרב הגאון הצדיק . . . ענוותנותו תרבני בשלוח לידי מגילה עפה ומנופה בעניני תיקון עירובין וכו' ואין בידי להאריך ולפני חדרג הכל גלוי עכד. וגם להגאון ר' מאיר אריק זצל ערך דבינו אז תשובה ארוכה כנדון זה ובימי המלחמה נאבדה, ורבינו הצטער תמיד על אבדן תשובה זו. '''בשנת''' תרפב אוו למושב לו קהל הוניאד ושלחו לו כתב רבנות אבל רבינו לא זז ממשמרתו מארשיווא עד שנת תרפ"ו. בשנת תרפה נקרא דבינו לכהן פאר האבד בקראלי, באחד ממכתביו שבו הוא מתייעץ עם ידידו הנאמן וחסידך הנלהב מוה לייבל'י פאשקעס עה, הוא כותב בין השאר, ,,והנה היה בכאן אתמול יום שק החסיד הישיש מוה ישראל יעקב ני עם בנו מקראלי וכו' והפצירו בי עד כוש, אבל עדיין לא יכולתי לומר להם שום דבר ברור, ודחיתי הדבר עד תשלום הארבעה שבועות וכו' שאף אם דעתי נוטה לילך לקראלי עכז אא להחליט הדבר בבירור וכו', עכשיו עומדים לנגדי כל אלו הספיקות, ועוד נוסף הגה באו רוב הפצרות אנשי קהל עדתינו וכו' שלא לזוז ממקומי וכו' ולע הנני נבוך מאוד ואיני יודע מאומה כאיזה אופן לשות עצות בנפשי וכו'" ורבינו מבקשו שיחווה דעתו בענין זה. והנה ר' ישראל יעקב הנ"ל שרבינו מזכירו במכתבו, הוא הרהח המפורסם מוה ישראל יעקב גראם מקראלי, פותיקי חסידי צאנז, מופלג בזקנה ובחסידות, וכשהתיישב בקראלי בימי המלחמה הראשונה יסד את ביהמד החסידים וגידל את ביהמד הנל כל הזמן, והערצתו כלפי רבינו היתה בהפלגה יתירה ונסע לארשיווא לשחר פני קדשו אודות הרבנות, והיה מראשי העומדים במערכה להביא את רבינו לקראלי. סוף דבר הי' שרבינו נענה להם וקיבל עליו את משרת הרבנות, ובאדר תרפו עלה על כם שבתו בקראלי, והעיד קראלי נתרומם קרנה בכל הענינים, וביאתו של רבינו עשתה רושם בכל מדינת ראמעניא. כתל תלפיות שהכל פנו אליו, והצופה לבית ישראל לחיזוק התורה והרמת קרנה, היתה מצודתו של רבינו פרוסה על ני עשרות קהלות קודש בישראל. בכל האסיפות הרבנים בה,,לשכה היה רבינו מראשי המדברים, ודעתו הי' קובע בכל מהלך האסיפה, וכולם ידעו ש,,הרב מקראלי יהיה המכריע. <br />
<br />
'''ובשנת''' תר"ט כשקהל סאטמאר עטרוהו בנזר הרבנות ונסעו אליו לשחר פני קדשו בקול מבשר ורבינו סירב מקודם לקבל המשרה על שכמו, פנה אליו הגהק מנאסאד בבקשה שיקבל המשרה על שכמו, ובין התוארים הוא כותב ,,נזר ישראל, עמוד הימיני, וכו' צדיק יסוד עולם וכו' אור ישראל וקדושו, רכבו ופרשו וכו' ", ובסיום המכתב חיא כותב, על כן טובה גדולה להעמיד הדת על תילה שימלוך כבוד קדושת הדר גאון קדושת תורתו, לקבל המשרה על שכמו, ובזה אצא ואשתחוה הקטן והשפל חדשת"ה וכו'. וידוע שהרב מגאסויד זכה ע- לנסוע למרן הקדוש בעל ד"ח והי' חסיד נלהב ממרן הקדוש מצאנז זצ"ל. ובשנה תרצב כשביקר רבינו בא"י שמו קדל הקודש עיניהם כו לכהן פאר בתור רבה של ירושלים עיהק כידוע, והגהק ממונקאטש כתב אז לראשי ומנהיגי העדת בעיה"ק, שאם רבינו יתיישב באה"ק, יטרד '''את''' א"י מדן ועד באר שבע.<br />
<br />
<br />
<br />
ודודי הרב החסיד המורמם מוה יואל אשכנזי זל מטברי' מותיקי החסידים מדור הקדום הי' רגיל לספר, שכשביקר רבינו באי בשנת תרצב שבת באחד השבתות בטברי'. שמברין שימש אז ראבד לעדת האשכנזים הגהצ ר' משה קליערס זצל, אשר כידוע 'העריץ מאוד את רבינו זצל. ומגידו אמת ספרו שלפני הסתלקותו אמר, אילו הייתי יכול לשמוע עוד פעם אחת תפלת מנחה מהרב מקראלי (כוונתו על רבינו) היה מועיל לי הרבה. בטברי' היה אז הגאון ר' יעקב זריהן זל רב לעדת הספרדים, וידידות נאמנה שררה בין שני הרבנים הנל. בערשק לעת ערב קודם תפלת מנחה, נכנסו שני הרבנים הנל לבית רבינו נאוה קודש ורבינו טעם אז ממאכלי שכק בדרכו בקודש בכל עש"ק. הרבנים הנל ישבו לראות עבודת הקודש בטעימת מאכלי שבק, וככה בישבם שם ראה רבינו שרבי יעקב זריהן (הרב הספרדי) מבקש מה מאת ד' משה קליערס, ור' משה מסרב לעשותו, והלה ביקש אותו עוהפ והרב ר' משה סירב עוה"פ. רבינו שאל את ר' משה מה בקשתו של הרב ר' יעקב, השיב ר' משה שזה זמן רב שהם מתייגעים בענין קשה המובא בירושלמי במקום לוני, ור' יעקב ביקש ממנו שיציע עכשיו הענין לפני רבינו אולי יתברר להם הענין כעת. רבינו צוה להביא ירושלמי ותיכף ביאר להם כל הענין באופן נפלא. ר' יעקב הנל התפלא מאוד ואמר לעמיתו הרב ר' משה, פלא, אנו מתייגעים הרבה ולא יכולנו לעמוד על הענין, והרב מקראלי באמצע טעימת דגים האיר לנו עינים בדבר קשה רזה. ולמחרתו ביום שק אחר תפלת שחרית ניגש הרב ר' משה אל רבינו וכיבדו בדרשה תומי לפני קרהת. אמר לו רבינו הלא לא הכנתי לעצמי כלום, אמר לו הרב ר' משה עכז נבקשו שלא ישיב פנינו ריקם ויועיל נא בטובו למלאות בקשתנו. דבדנו עלה על הבימה והעביר ידו הקדושה על מצחו, וכרגע עצם עיניו וכמעין המתגבר דרש דרשה נפלאה שכולם נשתוממו בשומעם, ואחר התפלה נענה הרב ר' משה בלק : ,,וואס דער קראלער רב קען מיט א קנייטש אויפן שטערן, ברויכן מיר זיך צו פלאגן חדשים עכ. <br />
<br />
'''הנה''' כי כן הי' כח תורתו שהלך מסוף העולם ועד סופו, ובכל מקום ששאלוהו, אף שלא עסק בענין הלז זה ימים ושנים, היה משיב על אתר בבקיאות נפלא שגאוני ארץ ודיבקו תבל הפליאו אותו פלאות כענין זה ופא ביקר רבינו בעיר קראלי, בהיותו עוד אבד בארשיווא, ובקראלי שימש אז האבד הגהצ ר' שאול בראך (שרבינו מילא אחכ מקומו בקראלי) שהיה לו אז ישיבה גדולה עם בחורי חמד, ורבינו בהיותו שם נכנס לישיבה, והרב מקראלי עמד '''מיד''' באמצע לימודו עם התלמידים ורצה להפסיק הלימוד. אולם רבינו לא הניחו, באמרו שגם הוא יקשיב השיעור '''עד''' גמר הלימוד, באמצע הלימוד אמר הרב מקראלי לרבינו שהיות שמעכת נמצא כעת אצלינו נבקשו ליישב לנו את דברי התוספות הצריכים ביאור בסוגיא זו שאנו עוסקים בה כעת, וזה כבר כמה '''ימים''' שנתייגענו בדברי תוס' הללו ועדיין לא נתיישב. רבינו עיין אז בדבריהתוספות ואמר, הן אמת שדברי התוספות האלו צריכים ביאור, אמנם לפענד נראה שפשט דברי התוספות '''הם''' '''כך''' וכך, ויישב אז דברי התוספות באופן נפלא, שהרב מקראלי גכ כיוון לתירוץ זה אחר יגיעה עצומה של כמה ימים. הרב מקראלי נתרגש מאוד ועמד מכסאו ונשק לרבינו על מצחו. ולמחרתו אמר לתלמידיו הראיתם אתמול דבר פלא, שהרב מארשיווא כוון כרגע אחד מה שאנחנו יגענו ע"ז כמח ימים, ויתכן שאנחנו לומדים יותר בהתמדה מהרב מארשיווא כי סוכס הוא טרוד גכ במילי דציבורא ועמוס הטורדות רבות, אבל יש לו סיעתא דשמיא מיוחדת בלימודו, '''וחביבה''' לזה, שזכות אבותיו הקדושים מסייעתו ולאו כל אדם זוכה לזה, ולדעתי יוכל הדב מארשיווא ללמוד בשנה אחת מה שאנו לומדים בשש שנים, עכ. ופא בשעה שבחן בחורי הישיבה פה באמעריקא, אתרמי שבחור אחד לא ידע להשיב תשובה נכונה על שאלתו, ורבינו הוכיחו על פניו באמרו, איך יתכן שבמשך '''כל''' השבוע לא הי' יכול לשנן לעצמו שיעור השבוע שני דפים גפת, ,,אני, למדתי היום לפני רתפלה י"ד דפים, עכל"ק. '''ובך''' בבד עם בקיאותו ככל סרטני תורה, היה סגנון ודרך לימודו בעמקות נפלאה, בעת שהיה בונה וסותר כדרכה של תורה, עלה הרים וירד בקעות וצלל במים אדירים, ומחטט בי גנזי דמלכא כאדם העושה בשלו, ומעלה מרגניתא דלית לי' טימא. בשנת תשיג הייתי עם רבינו בעיר קליוולאנד שישיבת טעלז נמצאת שס, תחת אחד השיחים של רבינו עם הראש ישיבה גאון ר' אלי' מאיר בלאו זל עלה על הפרק המדובר אודות ה,,אגודה ונתווכחו בענין קשות, עד שהי' נראה כאלו הרב בלאו מרגיש בנפשו הנפגע קצת. טרם נסיעתו של רבינו באו בשם הנהלת הישיבה לכבדו בהרצאת שיעור לתלמידי הישיבה. ורבינו אמר אז, שאף שכבר הוא מוטרד בטירדת הנסיעה הממשמש ובא, עכז כדי שלא יאמרו שיש חו בלבו על הראש ישיבה, ישתדל למלאות בקשתם משום כבודו של הראש ישיבה, ויהיה בזה את והב בסופה. אמנם אני הקטן חשבתי שיותר טוב למנוע ההליכה, והטעם שאצל תלמידי ישיבות ליטא לא הורגלו בסגנון הלימוד הרגיל בישיבותינו, ודרך לימודם שונה, ומה גם כשאמרו לרבינו שהם לומדים כעת מסכת נדרים, נתחזק אצלי עוד יותר ההתנגדות כי מס' נדרים לא למדו זמן רב בישיבתו של רבינו, ובוודאי צריכים הכנה לשיעור כזה, עכ יעצתי אז את רבינו שואת עדיף. אבל רבינו לא שמע לקולי ולא האזין אלי והלך לישיבה להרצות השיעור, ומבלי הכנה מקודם כלל וכלל נוסף על חבילי הטרדין אשר הקיפוהו אז, אמר לפניהם שיעור עמוק מאוד, אשר כולם כאחד התפלאו על חריפותו ובקיאותו הנפלאה, והגס שהם סבבוהו בחבילות קושיות חמורות בעומק דסוגיא ופלפלו עמו זמן רב הוא ענה לעומתם בחריפות נפלאה וסתר דבריהם ותירץ את כל קושיותיהם על אתר. ואחר שגמר רבינו את השיעור עלה הראש ישיבה ר' אלי' מאיר בלאו זל על הבימה והפליא ברבים את גודל כח תורתו של רבינו, באמרו ,,זה נקרא גדול בתורה".<br />
<br />
וידוע שפעם הי' רבינו על שק בשימלוי, ודרש שם דרשה ארוכה (נ' שעות רצופות) כדרכו בקודש, והרב הגאון משימלוי הפסיקו פעמיים באמצע הפלפול בקושיות שונות, אמנם רבינו השיב על אתר מכלי לעיין מקודם אפילו רגע. אחר הדרוש הי' המדובר שם בין השומעים, שזה לא מכבר הי' שם גדול אחד מפורסם מגדולי מדינת אונגארן, וכשהרב דמתא הפסיקו באמצע הדרוש בקושיא, השיב לו שבאמצע הדרוש אין מפסיקין את הדורש. ואחר התפלה כשהלך רבינו לבית המרא דאתרא לקדושא רבא, אמר לו הגהצ משאמלוי שדרשה זו שרבינו דרש אז, מכילה חומר לדרוש לג' שנים.<br />
<br />
'''וכעין''' זה היה עובדא פ"א כשנסע רבינו מקראלי לסעליש על שק, וכמו בכל מקום כבדוהו גם שם לדרוש, וכדרכו בקודש התחיל לפרט חבילות קושיות בפ' השבוע ומדרשי חזל, ואחכ הציע דבר שמעתתא ואחכ דיבר בקדשו בעניני תוכחה, ובין הדברים התמרמר מאד על מפלגות שונות שהתחילו להתפשט אז במדינת אונגארן, ופתאום באמצע הדברים הפסיקו הגבאי דכיהכנ"ס והרים קולו עליו שדרשנים המדברים מענינים אלו אינם מרוצים לקהל, והמוכיחים עז יותר טוב הי' להם להוכיח על עבירות יותר חמורות הנפרצים אצל ההמון עם. רבינו ירד מעל הביטה ובביהמד נעשה רעש גדול והתחילו המריבות והוויכוחים בין הכתות זה אומר בכה וזה אומר בכה, והמרא דאתרא הרב הגאון ר' ישראל קליין זל לא הי' אז בביהמד כי לא הי' בקו הבריאות, והגיע הדבר לאזניו ותומי שלח שליח שהוא גוזר בגזירת מרא דאתרא שרבינו יעלה מיד להמשיך הדרוש ואל ידין מי שהוא לעמוד כנגדו אפילו בדיבור קל. רבינו עלה על הבימה והמשיך הדרשה וכל הקושיות שהקשה בתחילת הדרוש התחיל ליישב עם המאורע שאירע לו אז בשעת דדרשת, והזכיר את מאמרם זל שאמר ר' טרפון תמה אני אם '''יש''' בדור הזה שיכול להוכיח, אם יאמר לו טול קיסם מבין עיניך וכו' ועל קוטב זה נתיישבו אז כל הקושיות, וכל השומעים נבהלו ונשתוממו על המראה, ואחר התפלה הלך רבינו לבית המרא דאתרא לקידושא רכא ולבקרו, והמדובר שם הי' מעין דמאודע. ואחר השיחה אמר הרב מסעליש לכל המסובים שם, זה כבר שמעתי שהרב מקראלי רגיל לדרוש תמיד מבלי להכין לעצמו הדרוש מקודם, עכז עדיין הייתי מסתפק בדבר ביודעי שבדרך כלל כל הרבנים מכינים לעצמם הדרוש מקודם, אבל כעת נוכחתי לדעת שנכון הדבר שהרב מקראלי אינו מכין לעצמו הדרוש.<br />
<br />
ועל חג השבועות שנתקבצו בכל שנה ושנה הרבה ת"ח, רבנים גדולים בתורה מכל אפסים להסתופף בצל קדשו ולשמוע הפלפול שהי' אומר אחר התפלה בשעת קידוש היום על הסוגיא שלמדו אז בישיבה, וכמה פעמים איתרמי מילתא, שהרבנים הללו בבואם לקבל ברכת שלו' ערב יוט ושוחחו עמו, התחילו לדבר אודות הפלפול, אולי יעלה בידם לשמוע מפיו דבר מה מחידושיו, הקושיות, ההקדמות וכדומה, אבל רבינו אמר להם בצחות לשונו, תאמינו לי שאינני יודע עוד מה שאומר למחר, אבל איתן תקותי בה' שאוכל לחדש איזה דבר אבל כעת נם אני איני יודע עד מה. והיושבים על יד השולחן בשמעם אחכ את הדרוש והפלפול העצום נשתוממו על המראה ביודעם שכל הדרוש הוא חידוש בן יומו שעדותו '''של''' רבינו ביום אתמול. וכמוכ במילי דאגדתא החח שהי' רגיל לומר על שולחנו הטהור, הי' הכל אצלו שלא מן המוכן כלל. ורבינו בעצמו אמר לי פעם במרחץ שעראן ספרינג, בזהל : ,,ווען האב איך דען צייט אפילו צו טראכטן וואס צו זגן, נאר וואס דען, איך לערן דך ועדן טאג מיט טלית ותפילין חומש רשי מיט'ן רמבן און אוהח הק', ווען עם קומט דערצו ווערט שוין עפעס געבוירן, עכל"ק.<br />
<br />
'''ועדז''' נהג גם בהרצאת שיעוריו לתלמידי הישיבה מבלי לחטין לעצמו השיעור מקודם כלל, ואגב אזכיר דבר מעניין שראיתי אצלו פעם בעת למדו שיעור סוגיא עם תלמידי הישיבה. דידוע שרבינו הי' רגיל (פה באמעריקא) להרציא שיעור סוגיא לעתותי ערב והי' נמשך בדרך כלל עד שעה מאוחרת בלילה. ואם נזדמן לו סידור קידושין בערב בשעת הלימוד, היו מתכנשין ובאין לפני הביהמד, וכשהודיעו שהחתן והשושבנין כבר נמצאים שם הי' יוצא לסדר קידושין וחזר אחכ להרצאת השיעור. פעם איתרמי מילתא שבהחופה '''השתתפו''' עוד שני רבנים ת"ח, ואחר החופה כשנודע להם שרבינו עומד כעת באמצע דשיעור וחיא חוזר לחמשים תומ"י, נכנסו גם הם לבית המדרש לשמוע השיעור. (ענין כזר, שישתתפו בהשיעור אחרים שאינם מתלמידי דישיבה הי' חזון בלתי נפרץ, כי לצד איחור חזמן '''עד''' שעה מאוהרת בלילה, חי, קשה לכל אלז לחיות נוכח בישיבת בזמן הלז). בישיבה למדו אז סוגיא דמעות קונות, ורבינו תיכף בהתחלת השיעור הזכיר דברי הרמבם בפז מהל' עכום הה, הלוקח גרוטאות מעכום וכו' דמשמע דבעכום רק משיכה קונה,.וזה סותר למה שכתב כפא מהלכות זכי' ומתנה היד דבעכום קונה בין כסף בין משיכה, עיין בלחמ שם. ורבינו שאל את הרבנים הנל אם יש להם איזה ישוב לקושיא זו, אבל הם ענו שהוא קושיא עצומה וצע. רבינו עצם את עיניו והעביר ידו הקדושה ג' פעמים על מצחו והורידה על הדיקנא קדישא, ותוך כמה רגעים אמר ישוב נפלא על הרמבם, ובין רגע נתיישבו דברי הרמבם כמין חומר, והרבנים הנל התפלאו בראותם את רוחב בינתו וגדולתו כתורה רי דב הוא. (ידוע שענין זה להעביר ידו על מצחו ג' פעמים ולהורידה אחכ על הדיקנא קדישא, ראו אצלו בכל עת ששאלו אותו איזה ענין, הן במילי דשמיא והן עצה נכונה במילי דעלמא, והעידו נקיי הדעת מגדולי המקובלים שבעיהק ירושלים, עוד בשנת תרצב כשהבינו ביקר אצלם, שכשרבינו עושה תנועה זו להעביר ידו על מצחו ולהורידה על הדיקנא קדישא, הנו עובד בזה עבודה גדולה, וסוד ה' ליראיו).<br />
<br />
זה היה כח תורתו של רבינו, שראו אצלו בכל פנה שהיה פונה, ורל דבר המסובך שבא לפניו היה יורד לעומקו והי' מקיף תיכף כל הצדדים, בבהירות נפלא חיוה דעתו בשפה ברורה מבלי להשאיר שום צד ספק בדבריו. כל אלו שבאו להתווכח עמו מפעם בפעם או לשמוע חוו"ד בנושאים שונים נשתוממו על הבהירות בהענינים שרבינו הסביר להם, עד שלא מצאו ידיהם ורגליהם להשיב מענה ונסתתמו טענותיהם. וכחש◗◖ה התורה קלע תמיד אל השערה להשיב תשובה נצחית על כל טענותיהם. פא אצל שמחת נשואין בסאטמאר, שאל אותו אחד מן המתחדשים שרצה להתעולל עמו, כיון שהאותיות ,,ס' ש' ת' שוין הם במבטא מה צורך יש בשלשתן והי' די באחד מהם, ורבינו מבלי לחשוב אפילו רגע השיב לו מיד, אכ איך הי' נכתב הפסוק ,,וכסילים מתי תשכילו, והגהצ מקאלוב ר' מנחם בראדי זצל הי' נוכח ראוהו מעמד, ובשמעו את תשובתו של רבינו אמר להמסובים שם : ,,אין זה לא גאונות ולא צדקות רק רוהק.<br />
<br />
בשנת תשיג כשיצאה דגזירה הנוראה של גיוס בנות באהק, וכל גדולי ארץ יצאו ללחום נגד מזימת רשע הלזו, השמיע אז רבינו את דבריו באסיפת רבנים, ובין הדברים אמר כי כל מגמתם של רשעי ישראל הללו לעקי ר מלכות בית דוד כגזירה זו. דברי רבינו אלה נתפרסמו אז מבלי להבין פירושם, כי לכאורה מה ענין מלכות בית דוד לגזירת גיוס כנות, וכמובן שהיו כאלה שתפסו בהמציאה לומר, חכם מה הוא אומר דברים שאין להם שחר, והכשרים שבהם אמרו שהיא כשגגה שיצאה מפי השליט, ביכ ובי"כ הגיע הדבר לאזני רבינו שדבריו צריכין ביאור, בצחוק קל על פני קדשו השיב מיד, לעיין בגמרא (יבמות עו ע"ב) שדואג רצה לרחק '''את''' דוד המלך עה משום דקאתי מרות המואביה, ואבנר השיבו עמוני ולא עמונית וכו' והטעם, דדרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדם, דכל כבודה בת מלך פנימה, עייש בגמרא. נמצא לפיז דעי גיוס בנות נסתר היסוד ונפל הבנין של מואבי ולא -מואבית שבזה הותר דוד המעה לבוא בקהל, וזרו עקירה במלכות בית דוד ר"ל.<br />
<br />
<br />
<br />
'''לאות''' ולמופת תי' הסיעתא דשמיא שראו אצלו בכל פסיעה ופסיעה, כשזרח – אורו בעיר ואם בישראל אחת מהקהילות הספוארות ביותר, סאטמאר, התנוססה עיר סאטמאר כאבן חן בכל המדינה, וביום עלותו (יב אדר תרצד) על כסא ממלכתו על גפי מרומי קרת, התכנשו המונים מכל אפסים וגם הגויים ראו כי שם ה' נקרא עליו, ולכבוד המאורע נפתחו אז הגבולות '''של''' מדינת אונגארן, טשעכיי וסערביא, לכל עובר ושב, ותגעש ותרעש הארץ מקול תרועת השמחה והתרוממות הנפש, ודרש באותו היום בבית הכנסת הגדול לפני המונים שבאו לשמוע דרשתו הראשונה (עיין להלן בדברינו העתק הדרשה). ומני אז עד חורבנה היתה העיר הזאת כלילת יופי מלאה חכמים וסופרים, בתי כנסיות ובתי מדרשות מלאים מזן אל זן תלמידי חכמים, בית דין קבוע של ה' דייגים גדולים בתורה, עיר צדק ילין בה בצדקה וגמח ביד נדיבה על ידי נגידי העיר ופרנסיה. בחרדת קודש וביראת הכבוד מזכירים עד היום את השם ,,סאטמאר מקום שבו שכן הענק הזה שחבק זרועות עולם בתורה, עבודה וגמילות חסדים.<br />
<br />
'''הרבה''' תקנות תיקן רבינו לחיזוק הדת בבואו לסאטמאר, ועשה שינויים בכמה ענינים שלא הי' שבע רצון מהם, בעניני מקוואות, עירובין, שחיטה וכדומה. פעם אחת קרא להשוחטים ושאל אותם על סדר השחיטה, וכידוע הי' נהוג בכל העיירות שהשוחטים נתנו להערל המביא לשחוט עבור יהודי, פתקא על מה ששחט, אווזות או בר אווזות או סתם עופות, אכל לא כתבו מספר העופות, ובפתח היציאה עמד שם משגיח שחתם כל עוף בחותם ,,כשר בשחיטה. אמנם רבינו לא הוטב בעיניו הסדר, וסיפר מעשה פלא שבא לידו ובוודאי מן השמים נסתבב כדי לתקן תיקון גדול בזה. דהנה דירתו הראשונה בקראלי היתה בחצר ביהכנ, וחלק קטן מהחצר הי' אחורי הדירה, ובחצר הגדול לפני הדירה הי' הביהכנ הגדול ובית השחיטה של עופות. פעם בעמדו אצל החלון לצד חצר הקטנה שאחורי הדירה, ראה שערל אחד התחבא עצמו שם עמ סל מלא עופות ובידו סכין שבו חתך בצווארם, והניח כמה עופות חיים וכיסה בהן שאר העופות ורבינו קרא מיד את אא זל והראה לו כל המעשה, וצוה לו לעקוב אחר הערל לראות מה יהא בסופו. ולאט לאט הלך אחריו וראה שהלך לבית השחיטה ונתן לשחוט העופות החיים, והשוחט לא עלה על דעתו לחקור אחריו ומובן מאליו שלא הרגיש כלום, והמשגיח חתם לו כל העופות בחותם ,,כשר. אבי הלך אחריו לראות למי יוליך הערל את העופות, ולדאבונו ראה שהוא איש חסיד וירא, וסיפר לו את כל המעשה אשר ראה במו עיניו יחד עם רבינו, והבעב הזה הלך תיכף לרבינו ושאל כדת מה לעשות, שזה הרבה שנים שהערל הזה הולך לשחוט עבורו, רבינו אמר לו בבדיחותא : ,,אני ור' פייבוש שני עדים בדבר, והורה לו שכל כליו צריכים הגעלה וליבון. ובשביל מעשה זו תיקן רבינו שהשוחטיס ורשמו על הפתקא המספר מכל העוף למינהו כמה שחט, והממונה על החותם צריך למנות העופות שיתאים המספר עם מה שכתוב על הפתקא, וסיים רבינו, שאחר שמן השמים הראו לו מעשה זו, בוודאי הוא כדי לתקן הענין, וכן עשו תיכף כמובן. ככה נתקיים אצלו (משלי יכ) לא יאונה לצדיק כל און, ומאמרם זל צדיקים אין הקבה מביא תקלה על '''ידן'''.<br />
<br />
לסאטמאר נתקבצו אליו תלמידים לאלפים, ותמיד היו שם ד' מאות בחורים או יותר, וישיבתו היתה אז הכי גדולה בכל מדינת אונגארן ורומעניא, ואלפי תלמידיו ראו את עוצם גדולתו בתורה, ועבודתו עבודה תמה ונקי' בדביקות נפלאה, ומה נכבד הי' היום ששמענו לימודו בשיעורים בפלפול עצום ועמקות גדול, שכמה מאות תלמידים ישבו לפניו ושמעו תורה מפיו באימה ויראה, ולכולם הראה אהבתו, <br />
'''כס''' <br />
<br />
דאגתו והשגחתו, על כל בחור מבני ישיבתו, מבואו ועד צאתו, להחזיקו ולהחיותו, להמציא לו עזרתו, בחכמה וענוה יתירה, הורם דרך התורה, ואורח ישרה וסודם גדלו והצליחו, כולם אהובים כולם ברורים, כל רואיהם יכירום, כי המה זרע כרך, תמימי דרך, שחותם רבם עליהם ניכר, שבעמלה של תורה, עמד עמם שהשיבה כאורה, ואפילו בזמנים האחרונים דפני החורבן הנורא, כשהחושך כיסה ארץ ותכפו הצרות ובהרבה מקומות נסגרו דלתות הישיבות מחמת גודל הלחץ, עכז דבינו לא פסיק פומי' מגירסא והמשיך בהרצאת שיעוריו לתלמידי הישיבה בלי שום שינוי, ונהירנא כשהגיע הידיעה מסעליש שניסך הגהצ מראנשוב היד נתפס והובל ע"י הרשעים הארורים ימש, וכשהו7יעו זאת לרבינו הי' המחזה איום ונורא וצערו על פניו לא יצוייר בחרט עלי גליון, ותומי התחיל בהשתדלויות שונות עבור הצרתו, ולא עלה על דעת מי שהוא שרבינו יבוא אז לביהמד ללמוד השיעור, ופתאום אחה"צ שאל רבינו אם תלמידי הישיבה נמצאים כבר בביהמד, ונכנס לביהמד ולמד השיעור כרגיל בלי שום שינוי. ובחורי הישיבה המה ראו כן תמהו בראותם שאפילו בעת צרה לא הסיח דעתו מתלמידיו ולא רצה להחסיר שיעור קבוע תמידין כסדרן. ועתה על של עתה באתי לערוך עלי גליון קצת פרמים בענין כתיבת תשובותיו. דרכו בקודש הי' לבוא בארוכה בכתיבת תשובותיו, כי כל דבר הקשה התחיל לברר ממקורו וצלל כמים אדירים של דברי הראשונים כמלאכים להבין דעת קדשם, עד שנעשו הדברים כמשנה ברורה ומפורשת להלכה ולמעשה. אמנם הגם שבדרך כלל בא בארוכה אבל לפעמים בא בקצרה, בקיצור נמרץ מאד, וסיבת הקיצור או לצד אפיסת הפנאי, או משום שהדברים פשוטים ככ שלא ראה הצורך להאריך בהם. ובכמה מקומות אשר לרוחב בינתו, ועוצם בקיאותו, לא ציין שום ציונים, באיזה מקום חונים, דברי הראשונים או האחרונים, להביא ראי' שדבריו כנים, אבל עד מקום שידינו יד כהה מגעת יגענו ומצאנו ומרדנו לציין, כדי להקל על המעיין. '''בדרך''' כלל קודם שהתחיל לכתוב לא עיין בשום ספר, ורק אחר שכבר כתב חלק ניכר מהתשובה התחיל לעיין כספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים לראות אם דבריו מכוונים עם דבריהם. ובכמה תשובות מצאנו שהמראה מקום שציין בתחילת התשובה לא הי' מדוייק כ"כ, ואחכ באמצע התשובה הוא מציין עוהפ מ"מ זה בדיוק גמור, הרי שבתחילה לא עיין בפנים הספר ורק כתב ממה שנרשם בזכרונו. (עיין בתשו' דברי חיים אבעז חא סי' טז, וזל : וכמעט שלא השגחתי בספר לעיין כראוי ומ').<br />
<br />
באמצע הכתיבה הפסיק לפעמים ועבר על דבריו שכתב עד כה, וכמה פעמים מחק חלק ממה שכתב, והתחיל באופן אחר. אם נזדמן אצלו באמצע הכתיבה איזה תח מופלג או אחד מהרבנים, אירע לפעמים שנתן לו התשובה שי עבור עלי' ויחוד דעתו, ואם העירו עלי' גיסה להסביר ולבאר דבריו והכפיל הסברו אחת ושתים '''עד''' שנתברר הענין. הדבה פעמים השתקע ברעיוניו באמצע הכתיבה למשך שעה ארוכה וכמעט שלא הרגיש בהנעשה סביבו. בימים מקדם לפני המלחמה, אירע לפעמים שכיום שהתחיל לכתוב תשובה התענה, ולפעמים אתרמי שהלך למקוה באמצע היום לטבול.<br />
<br />
התנגד מאד לאלו שהורו על סמך סברות בעלמא מבלי מקור נכון בספרי הפוסקים, ובפרט מה שסמכו בהרבה הוראות להקל, במענה שמכיון שכל האיסור הוא משום איזה טעם ידוע, וכיון שבימינו לא שייך עוד הטעם הזה עכ נפל הבנין ובטיל לי' איסורא, חס מלהזכיר וישתקע הדכר, כי כל הסברות הללו הם חורבן בדת תורתנו הקדושה.<br />
<br />
מתשובותיו בולט מהותו, דמותו, ותקיפות הכרעתו, וגם יחסו אל הפוסקים רבותינו גדולי האחרונים נע, כמו הנובי, החתס, הרח והמהרם שיק וכו' שכל דבריהם היו אצלו תורה שלמה, ואף במקום שדבריהם הם קשי הבנה התייגע למצוא דברי חפץ ולהסביר עומק דברי קדשם, ואף כשלא עלה בידו לפרק חבילות הקושיות עכז לא לפסוק אחרת כי אין לנו לזוז מדבריהם, ואורייתא קא מרתחא בי' על אלו שמrהיביס עוז בנפשם לבטל פסקי רבותינו האחרונים זל מחמת אי הבנת דבריהם. דבריו הקדושים מלאים אמונת חכמים, ולשונות נמרצות, כאשר הוא יוצא ללחום מלחמת ה' לחיזוק התורה והרמת קרנה. במעטה קנאה וברוח גבורה יצא למערכה להעמיד הדת על תילה, ובתוך התשובות הוא משלב תוכחת מוסר על רפיון הדור וחולשת מנהיגיו, וכדברים קשים כדרבונות קולעים אל השערה הוא מתמרמר על היושבים על מדין ודורכים בדרך עקלתון ומשובש בגסות, בגישתם להורות הוראה בישראל. הפנינים 'היקרים בתוך תשובותיו הם לעצמם אוצר בלום של יראת שמים, ומשפולי גלימתו אפשר להשיג קצת ממדת צדקתו ואור קדושתו. ובאחת מתשובותיו (אורח חיים סימן ט') אודות הקוראים את הנשיא בחודש ניסן אבל קוראים אחר קריאת התורה הוא כותב בין השאר: אבל הנמשך אהר הצדיקים וכו' וסומך על דעתם ומשגה את סדרם וכו' אין זה אלא מלגלג על דברי רכסים וטוב לו יותר שלא יקרא כלל את הנשיא ע"כ. ולהלן בתשו' הנל, וזלק : והלא אף במה שאין אנו מבינים כלל טעמם ונימוקם הוא כדור שכל דבריהם כגחלי אש, ובמה נחשב כל שכלנו והכרעתנו נגד אפם קצהו של צפרנם של ראשונים, ומעשה רב של הדורות הקודמים זהו בעצמו בירור הלכה, עכל- ולהלן כסימן י' : אלו היינו עומדים על המשמר שלא לשנות עכפ מדרכיהם וממנהגיהם הקודמים, לא היינו מגיעים לירידה נוראה כזאת ע"כ.<br />
<br />
ביראת הכבוד והערצה יוצאת מן הכלל הוא ניגש לדון בדברי מרן הקדוש בעל דח זצל, ברמה מקומות ובפרט בעניני מקוואות שכידוע שכל החומרות שרבינו הקפיד עליהם בדיני מקוואות, הי' כדי לצאת שיטת מרן כעל '''דח''', ולדוגמא אחת מהחומרות שהמים לא יזחילו לתוך המקוה בשעת טבילה כי יתכן שגם זהו כגדר זחילה לפי דעק של הרח.(רבינו נו"נ בדבריו באריכות בסימן עא). ופא באחד השיחים עם הגאבד ריסקעווע זצל, אודות הרבה תשובות ממרן בעל דברי חיים שהם מקושי הכנה וצריכים ביאור, נענה רבינו בזהל: ,,איך וואלט מיך אונטערנענומען צו פרענטפערן אלע תשובות פון דברי חיים, אויסער די איינע תשובה וועגן די טרעפ". הייתי יכול ליישב כל התשובות ממרן בעל דח חוץ מתשו' אחת אודות השליבות (שאין לטבול עליהם כי יש להם דין קטפרס, עיין שות דח חב יוד סימן צז, ורבינו נונ בדבריו באריכות בסימן ע"ה). ובאחת מתשו' (אוח סימן ד') אשר בו הוא מתיגע ליישב דברי מרן בעל דח שכ' שמקום יש כראש להניח ב' זוגות תפילין הוא כותב בזהל: ,,הארכתי קצת לבאר דברי מרן זל וכו' ועדיין לא יצאתי ידי חובתי וכו' ועכפ המכין יבין שדברי מרן זל ברורים, ובשמש מאירים, עכלק.<br />
<br />
ורגיל הי' דבינו לפרש מאמרם זל, אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו. שהכוונה שאם הרב בזמננו, דומה למלך ה' צבאות, היינו שרוצה להיות דומה ולשעבד עצמו לדברי רבותינו הקודמים ראשונים כמלאכים, אז תורה יבקשו מפיהו, אבל אם הוא נוטה מדרך שדרכו בה רבותינו בהלכה, אז אסור לבקש תורה מפיהו.<br />
<br />
'''ואולם''' לעומת זאת לא הי' דעתו גוחה מחוסרות שונות שאין להם מקור מוסמך וביטל אותם בשתי ידים, באמרו כי גם מזה צריכין להתרחק. וכשעלה על הפרק נדון הבחירות לנציגי העירי' ('''בא"י'''), והיו הרבה שרצו שרבינו יאסור בהחלט כמו הבחירות לנציגי הממשלה, אבל הוא באחת שהם שני דברים נפרדים ואין בידינו להמציא איסורים חדשים וכל אחד יתנהג במקומו כפי ראות עיני המורה באותו מקום.<br />
<br />
פעמים אין מספר שמעו ממנו את רתיעתו מלפסוק, ובענוות קדשו היה רגיל לומר שאין בדור הזה מי שיפסוק הלכה ברורה, ובאחת מתשובותיו (יו"ד סימן מד) אודות עשיית מקוה מקרח הנקרא ,,מאשין אויז הוא כותב בין השאר: מש שהוא גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה, תמהני אשר חשד אותי שחו אני גוזר גזירות ומי אנכי לגזור גזירות בישראל. אמנם לעומת זה במקום ענוותנותו אתה מוצא גדולתו ולמרות היותו ,,מיראי הוראה, בולט מתשובותיו תקיפות הכרעתו באופן מוחלט, כי להלן בסימן עא הוא דן עוהפ בנדון "משין אויז ולבסוף הוא מסירם לחומרא בזהל: ,,אבל בארתי דבר זה באריכות וכו' וזה ברור.<br />
<br />
'''וזכור''' אזכור שבשנת תשיב כאשר עלה על הפרק המבוכה בדבר אתרוגי א"י בשנת השמיטה והמתירים אז רבו כמו רבו כנודע, ואחד הי' רבינו שיצא <br />
<br />
לאסור בתוקף ועוז, ותיכף כשנתפרסם הדבר שרבינו אסר אתרוגי מזה רעש גדול ורבנים טחונים שונים רצו אז להשפיע עליו שלא מוחלט. ונהירנא שדיברתי אז עם רב אחד על הטעלעפאן, ורבינו הטעלעפאן היותו עוד קודם התפלה ורצה לידע המדובר עם הרב השיחה אמרתי לו שהרב הנל אומר שהמעיין בספרי גדולי ליטא שביעית נעשה לצאת באיסור עמד עי אצל הנל, ובאמצע יראה שהמקיל לא הפסיד. ע"ז השיב לי רבינו בלשון נמרץ, אמור לו שכל דבריהם של גדולי ליטא נרשמים אצלי בזכרוני ואפילו לדעתם אין להקל, עכ. ותוך זמן קצר נתפרסם בכל העתונים ,,שהרבי בסאטמאר" יצא לאסור אתרוגי שמיטה, ושפכו בוז וקלון כרגיל כי זה דרכם '''כסל''' למו כידוע. וימים אחדים לפני החנ קראו אותי על הטעלעפאן מדרום אמעריקא, '''היות''' שראו בעתונים שרבינו אסר אתרוגי אי בשנת השמיטה, ע"כ אשתדל להכ◖צוא לשם אתרוג מחול, וספרתי זאת לרבינו ותרב שמחתו מאד בראותו שדבריו עשו רושם מסוף העולם ועד סופו.<br />
<br />
'''דרכי''' ההוראה הי' שוגה אצלו מפעם לפעם, וכמה פעמים השיב על שני שאלות דומות, בתשובות שונות. תחת אחד השיחים שהי' לו לרבינו פא עם הרבנים הגאונים מבארדיוב ומאויוואר זצל במרחץ שעראן ספריננ, נתגלגל המדובר אודות '''דרכי''' הוראה, והרב מבארדיוב הרהיב עוז בנפשו לשאול את רבינו על מה שאנו רואין אצלו שהרבה פעמים משנה בהוראותיו מגברא לנהרא, ממקום למקום, ומענין <br />
<br />
לענין. רבינו לא השיבו כלום על אתר, שקע במחשבותיו ולמשך זמן מה הי' תפוס שרעפים, ואחכ המשיך השיחה באמרו, שידוע שטרן הק' בעל דברי '''חיים''' זצל כשכתב תשובה לאיזה מקומן, שקל במאזני צדק לאיזה מקום הוא כותב, למי התשובה מופנית, וגם הזמן גרמא לו בפסק ההלכה, ועכ ישנם הרבה תשובות בדברי חייס מקושי הבנה ודבריו נראים כסותרים זאז בכמה מקומות (עיין תשו' אבני צדק אבעז סימן נב), כי כל הדברים הנל הסתעפו אצלו בשעת כתיבת תשובותיו. הרבנים הנל כבר מצאו תשובה נכונה לתמיהתם, בדברים הללו.<br />
<br />
והנה אף שמכל קצוי ארץ הי' מצפים למוצא פיהו ומדי יום ביומו הגיעו שאלות שונות עד אין שיעור, עכז לא הי' הזמן מספיק להשיב לכל אחד ואחד מחמת חבילי טרדין שהקיפוהו יחד בהנהגת הכלל. ובהרבה מתשובותיו הוא מזכיר טרדותיו המרובות ומתנצל שעכ נתאחרה תשובתו או שמוכרח לקצר בשביל זה. בתשובה לחתנו הגהצ די"י טב היד אבדקק מינוט (חיוד סימן צב) הוא כותב: לא אוכל לתאר לפניך אופני הטירדות המטרידים ומונעים אותי אף מכמה ענינים נחוצים מאוד וכו'. להרהג דחי דייטש היד דיינא רבא בקק מאקעווע (סימן נז) : ואלו הי' מעכ בקי בפרטי הטירדות שכעת, לא הי' מאשים אותי בדבר זה, עכל. להגהצ מצעלים זצל (אוח סימן יג) אף שקשה לפני מאד הכתיבה מחמת הטירדות העצומות שעלי עד אין לשער, עכז מלאתי רצונו ע"כ. ובין הכתבים שניצולו נמצאים הרבה שאלות עוד מלפני המלחמה שלא הספיק להשיב עליהם.<br />
<br />
'''הרבה''' רבנים שהריצו אליו שאלותיהם הרגישו קצת הנפגעים כשלא קבלו תשובה, ורבינו הי' רגיל להתנצל לפניהם שטרדותיו עלו למעלה מראש כנל, וכששאלו אותו למה לקצת שואלים הוא משיב למרות כל הטרדות ומה נשתנה, הי' עונה שאלו אין נותנים לו מנוחה ומטרידים אותו ככ, וכמעט שהם מכריחים אוחו להשיב . . .<br />
<br />
אולם בענינים שהיו נוגעים לחיזוק הדת והי' הצורך לעמוד בפרץ, כמו נדון שיעור המחיצה בין עזרת נשים בבתי כנסיות, אתרוגי שמיטה, הזרעה מלאכותית, חדשות באופני עשיית מקוואות וכדומה, שם סילק כל טרדותיו ופגה את עצמו מכל וכל, ורשף זרוע עוזו לברר הלכה למעשה כדת של תורה, לגדור נדרן ,טל ראשונים לבל יפרצו פרצות בחומת ישראל סבא, ובזה הציל את הדור כולו. והאמת ניתן להאמר שענינים הללו נגעו אצלו עד דכדוכא של נפש וכתיבת תשובות הללו עלו לו בבריאות גופו, והצטער מאוד על שכך עלתה בימיו, שמוכרח ללחום מלחמתה של תורה על דברים שהם עיקרי ויסודי הדת. בשנותיו האחרונות קודם שהורע מצב בריאותו, אמר כמה פעמים שבדעתו עוד לכתוב ביאור באריכות בכמה ענינים נחוצים העומדים על הפרק, ביניהם שיטת רת, קרח הנקרא ,,מאשין איין", מציצה בבלי ועוד, אלא שעדיין לא הי' לו פנאי, ולדאבונינו נחשכו המאורות ולא זכינו לזה. <br />
<br />
חלק גדול מתשובותיו הם בעניני מקוואות, שכידוע הי' רבינו יחיד מומחה במקצוע זה, ושם הראה תקפו וגבורתו בכל עת ועונה, ועוד בימי קדם לפני המלחמה הי' מפורסם כדיני מקוואות, ובכל מקום בואו '''הי'''' מבקשים אותו לשים עין לטובה אם המקו' היא בתכלית הכשרות. ובתשובה (סימן עו) שכתב לפאריז דהגהצ מקראסנא זצל, הוא כותב : ,,מכתבו הגיעני בלילה הזה, ויען אשר ביקש אותי להשיבו מיד עי הדואר הראשון עכ הנני להשיב לו בקיצור נמרץ וכו'. והמכתב הזה עם השאלה הגיע לרבינו אז בליל ששי, ורבינו ערך תומי באותו יום תשובה ארוכה ונפלאה ושלחה בו ביום, ובבואו עהח הוא כותב היום עשק וכו'. שיטה מיוחדת הי' לו לרבינו באופני עשיית המקוה כידוע, מיוסד בעיקר לצאת מחשש נסוס כדעת הרמבם והראב"ד (עיין תשו' דח חא חו"מ סימן לז). והמקוה הראשונה שבנה באמעריקא בשנת תשיב היתה יחידה במינה וכל גדולי הרבנים הפליאו את חלקי הכשרות שבה לכל הדעות, וביניהם הגהצ ר' יונתן שטייף ור' מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל שהיו אחים לדעה עם רבינו בכל ענינים, ורבינו בעצמו כשבדקה אצלו איזה רב או תח מפורסם הי' רגיל לשלחו לראות המקוה, ורצה לשמוע חווד, ופול הביעו את קורת רוחם לראות מקוה עם רל החומרות וההידורים באופן נפלא. אמנם במקום שלפי דעתו לא היתה המקוה בהכשר ויתרון, לא חת ולא נרתע מפני כל, ופעל כל מה שביכלתו לתקנה. ובאחת מתשובותיו (יוד סימן סח) הוא מזכיר גם אודות המקוה בקק סאטמאר וזלק: ,,ובבואי לסאקמיר שהיתה עיר ואם בישראל מצאתי שם שני מקוואות וכו' גם מקוה שהיתה נקי' יותר אך הוצרכו לסמוך שם על איזה קולא וכו' והי' כן המנהג כמה שנים, אך אחכ בבואי לשם טרחתי הרבה עי הוצאות יתירות ומצאתי בעזהית תקנה וכו'. ובתשובה אחרת (יוד סימן סה) אודות מקוה בלי השגחה כראוי, בקהלה נאה וחסודה עיר ואם בישראל הוא כותב: ולא אוכל למנוע מלעשות בזה כל מה שבידי וצער גדול יש לי בדבר זה עכ. (עיין בתשו' דח חא יוד סימן מה . . . ולכן מאד נפלאתי מעיר ואם כמדינה אשר לא יעשו מקוה כשרה בכית הקהל א'שר בקל נוכל לעשותו). ויכולים לומר שרוב מקוואות שנבנו במשך כל אלו השנים אחר המלחמה, הס עפי הוראותיו של רבנו שמסר נפשו בשביל טהרתן של ישראל, ותלי"ת הוראותיו נתקבלו בכל תפוצות ישראל.<br />
<br />
כאמור, הרבה שאלות שהגיעו אליו נשארו בלי תשובה, מפני שלא הי' לו פנאי להשיב, אמנם אפילו מהתשובות שכתב, רובא דרובא חסרים לנו, וזה המעט שנשאר הוא ממש מיעוטא דמיעוטא, וכטיפה מן הים מהמון תשובות שכתב במשך קרוב לששים שנה, ובכמה מתשובותיו הוא כותב שכבר כתב או כבר האריך בענין זה במקום אחר. ולדונמא בסימן כא, אי צוהפ נחשב כעומד : ובמקום אחר בארתי דנראה העיקר דאינו נחשב כעומד נמור וכו', בסימן כג : ואנכי כבר ביארתי מהשס והפוסקים בדברים ברורים דצו'ה"פ לא נחשב כעומד וכו', בסימן לח, אודות שוב ששוחט בלי רשות : הנה כבר כתבתי וביארתי מדברי הפוסקים וכו'. בסימן פג : ובענין חזקת הרבנות אם חתנו כבנו, כבר הארכתי בתשובה אחרת וכו', ואודות העירובין בקק סאטמאר הי' לו קונטרס מיוחד עם ביאור ארוך ונאבד, הגהצ מריסקעווא היתה תשובה ארוכה אי כהן עדיף או אחרון עדיף. להגהצ מצעלים הי' תשובה ארוכה אי מותר לעשות ביהמד מבית תיפלה של עכום, ומכל התשובות הללו אין זכר למו, רק '''זה''' המעט שנשאר שחלק מזה הוא משנים הקודמים מלפני המלחמה מה שעלה בידי להציל בחסדי השית, ממש חוץ לדרך הטבע, וקצת מה שכתב כבר '''פה''' באמעריקא והעתקתי מקצתם טרם נשלחו אל הסיאל, וחלק מה שקבלתי העתקות מהשואלים או שנדפסו בקונטרסים ובחיבורים שונים.<br />
<br />
'''והכנסתי''' בחיבור הוה (בחלק ב') גם במה חידושים ופלפולים משנים הקודמים בכמה סוגיות השס, בדרך כלל חידושים ארוכים, כי רצון קדשו הי' שיודפסו ביחד עם השות, והגם שזה לא כבר יצא לאור ספרו ,,דברי יואל חידושים על סוגיות השם, האמת ניתן להאמר שמן השמים נסתבב שהחידושים הללו נשמטו אז מהדפוס, כי כמה שנים היו מונחים במקום מיוחד, ובשעת סידור שאר החידושים לדפוס שכחתי מקומם, וחפשתי ולא מצאתי, ואחר שיצא לאור הספר הגל מצאתים, וראיתי שמן השמים נסתבב ככה כדי לקובעם בדפוס יחד עם השות כרצון קדשו.<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
והגה העבודה העצומה שהי' לנו בסידור התשובות הללו אא להעלות על הכתב, כי בהעלותו על זכרוני כמה עיכובים והרפתקאות עדו עלי במשך שנות העבודה, לא יאומן שאכן הנני עומד כעת בגמר הספר היוצא לאור עולם כלול בהדרו, ורק כחו של אותו זקן עמדה לי להתגבר על כל הקושיים והמניעות עד כה. ואספרה כמו השתלשלות הדברים. בימים מקדם ער שלא הורע מצב בריאותו בשנת ,תש מ כח לפק, לא הי' ניחא לי' לרבינו שידפיסו חידושי תורתו, לא כהלכה ולא באגדה, ורק אחר הרבה הפצרות הסכים להדפיס קצת ח"ת כאגדה כדי לרוות צמאון תלמידיו, שהשתוקקו לחמורו דבריו, ואז יצאו לאור כמה קונטרסים עהת. וגם מחידושיו שנרשמו בשעת לימוד שיעור סוגיות, לא הסכים להדפיס רק בשנת תשכד אחר כמה הפצרות. אולם אחר שנפל למשכב וגברה חולשתו ונברכו לו הפרעות בעבודת הקודש, ולא הי' יכול כבר לדרוש ברבים כמקדם, אז התחיל לזרז שיוציאו לאור כל חידושיו הן בהלכה והן באגדה, אבל הדגיש כמה פעמים שאילו הי' כקו הבריאות,הי' נותן דין קדימה להול השות. וכמעט שלא הי' יום שלא הי' שואל, מתי יראה אור ספרי שות דכרי יואל. ובאמת התחלנו תיכף לגשת '''אל''' המלאכה בסידור התשובות, שהי' מהעבודות הקשות שבמקדש מכמה טעמים, ראשית כל הי' הצורך לקבוץ יד על יד התשובות שהי' מפוזרים, כי כנל לא השאיר רבינו לעצמו העתקה מתשובותיו לצד גודל טרדותיו, ועכ היו תשובותיו מפוזרים על פני תבל, חוץ מחלק קטן שנעתקו עי אאמור היד לפני שנות הזעם, <br />
<br />
ולהבלח מה שאני העתקתי בהשנים שלאחז, אבל כאמור הי' כז מספר קטן, וללקוט הנפזרים אל מקום אחד עלה לנו זמן רב. ואחכ הי' לפנינו עבודה קשה שלא שיעדנו עלי' מקודם, והוא העתקת התשו' מהרחו, שהרבה מהם הי' קשה לקרואתס כי במשך הזמן נטשטשו בצדי הגליון, ובפרט באלו שלא הי' לנו עצם קטן, קשה קשה עצם כתיק ורק צילום, גדלה העבודה פי כמה כמובן לצד חוסר בהירות האותיות השכיח תמיד בצילום, וגם אלו התשובות שכבר נדפסו בספרים וקובצים אחרים, נוכחנו לדעת שהם מלאים טעותי הדפוס, ובהרבה מקומות נתברר שחסרו ממש קטעים שלמים שגרמו לקושי הבנה, והוצרכנו לחפש בכתי ולתקנם עפי המקור שיהא דבר השלם. והעולה על כולנה מה שהרבה תשו' היו חסרים מראה מקומות עד אין שיעור, והיו כמה מהם שרבינו כחכם בקיצור נמרץ בלי ציון כלל, ובאלו חפשנו חיפוש אחר חיפוש כל מוצא דבר, וכמובן שגם בזה ארכה לנו השעה. אמנם נוכחנו לדעת שכל סק והוראה שיצא מקולמסו ואפילו במקום שלא ציין אפילו פוסק אחד והי' נראה כאלו הכריע מדעתו בלי מקור, הכל בכתב מיד ה' עליו השכיל, וכל דבריו יסודתם כהררי קודש בספרי הפוסקים, ורק רבינו קיצר פעמים אפילו במקום שאמרו להאריך, ובפרט במקום שידע שאין השואל זקוק אלא לפסק הלכה למעשה ולא יוחד, אבל אנחנו יגענו למצוא מקור לכל דבדיו.<br />
<br />
'''וכדי''' להקל על המעיין עשינו אזניים לתורה לציין המראה מקומות במקום שהי' חסר, וכל המראה מקומות שהוספנו הכנסנו בחצאי עיגול כזה ( ), וגם הרבה מקומות שרבינו ציין אותם אבל לא מצאנום במקומם, לא עשינו שום שינוי רק הכנסנו אותם גכ בחצאי עיגול. וכמוכ בכמה מקומות שהלשון הי' מגומגם, או שהי' נראה כחסר, או שהי' חסר ממש כמה תבות והענין הי' מקושי ההבנה, גכ לא עשינו שום שינוי בלשון קדשו כי יתכן שלא ירדנו לעומק כוונתו, רק הוספנו תוספות ביאור בכמה תבות כפי הצורך להבנת הענין והכנסנו במוסגר כזה [ ]. ועשינו גם מפתחות, מפתח לשס ופוסקים ומפתח הענינים לפי סדר האותיות, ויהי' מסורת המפתח לארמון מפואר הלז, עזר וסיוע גדול, כי בתוך התשובות הארוכות ישנם הרבה ענינים אחרים שמתבאריס בהמשך התשובה, ועי המפתח יוכלו למצוא דברי חפץ מבלי טורח וחיפוש. וכמוכ עשינו תוכן הענינים מכל תשובה, מסודר דכר דבור על אופניו לתועלת הלומדים. (המפתחות יודפסו בכרך השני).<br />
<br />
'''ולבסוף''' ספחתי אל הקודש תשובות אחדות מאביו הנהק בעל קדויוט זצל, כי כמה פעמים הי' דבר קדשו אלי להכניסם בחיבורו, והיו לאחדים אב ובנו שראו את החידוש.<br />
<br />
ועתה כי נשלמה המלאכה ותכל כל העבודה, ישמח לבי ויגל כבודי, שזכיתי לברר מקחו של צדיק, להוציא לאור עבידה תמה, דברים המזהירים כאור החמה, ואען ואומר, אודה לא-ל עלי נומר, ועבידנא יומא טבא לרבנן שזכיתי לברך על המוגמר ולראות הםפר יוצא לאור עולם כלול בהדרו, ותבענה שפתי תהלה, לנורא עלילה, ששם דלקי בנעימים, לזכות את הרבים, בתורתו של רבינו אשר יהי' לנו לעינים ולמאורות, להבין להורות, הלכה פסוקה מיד ולדורות, וישתו התלמידים מבאר מים חיים הנוזלים מן לבנון, לראות יפיו של תורה, להשיג הלכה ברורה, להבין ערכה, ולידע דרכה, בבירור הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ותתרבה הרעת מזה המעט שיצא מקולמסו של רבינו, מעט הכמות ורב האיכות, הן בפסקי ההלכה למעשה, והן בביאורים לענינים רבים בסוגיות שונות בש"ס והלכתא גבירתא בספרי הפוסקים אשר מדי דברו יצא רבינו מענין לענין באותו ענין כדרכו בקודש לברר וללבן דברי רבותינו הקודמים, וישמחו לקראת החיבור הזה כל שוררי תורה אשר ימצאו בו דברי חפץ, ובפרט תלמידיו ומקבלי לקחו המשתוקקיס לעמוק בדברי תורתו. ולהיות שמרדכי המחברים, בהקדמות הספרים, להכניס בין הדברים, מה שהעלו במצודתם חת בדברי אגדה, ואילו זכינו שרבינו המחבר, בפתח השער ודבר, והי' כותב הקדמה לספרו, בוודאי הי' מאריך בדברי קדשו, דכרים המושכין את הלב, עכ אמרתי להציג בפתח השער דרשה הראשונה '''שדרש''' '''רבינן''' זצל בעלותו על כס הרבנות בק"ק פאטמאך, ויהי' כעין פתיחא במילי דאגדתא. <br />
<br />
כתיב ('''ש"ב''' ז' '''יח''') ויבא המלך דוד וישב לפני '''ה'<nowiki/>''' ויאמר מי אנכי '''ה'<nowiki/>''' '''אלקים''' ומי ביתי '''כי''' '''הביאתני''' '''עד הלם''', '''ותקטן''' עוד '''זאת בעיניך ח'<nowiki/>''' '''א'<nowiki/>''' '''ותדבר אל''' '''בית עבדך למרחוק''', '''וזאת תורת''' דאדם '''ד'<nowiki/>''' '''אלקים'''. יש '''לדקדק במקראי''' '''קודש''' '''אלו''' '''טובא''', '''א''') '''מש''' מי '''אנכי''' ומי '''ביתי''', ופי' '''הרדק מי''' '''ביתי''' '''בית אבי''', '''כי''' '''אם אמנם''' '''שהי'''' '''דוהמעה''' עניו '''ושפל רוח''' מאוד, '''וברוב''' ענותנותו אמר ('''תהלים ככ''') '''ואנכי''' תולעת '''ולא איש''' '''חרפת אדם''' ובזוי עם, דעכ '''מ"ש''' מי אנכי היו '''דברים''' היוצאים '''מקרב''' <br />
<br />
'''לב''' עמוק' '''אבל איך''' אמר '''על בית אביו''' ומי '''ביתי''', '''והלא''' ישי '''אבי''' '''דור הי'<nowiki/>''' צדיק '''אמת''', '''מארבעה צדיקים שמתו''' בעטיו '''של נחש בלא''' '''חטא כמבואר''' בגמרא ('''בב''' יז עא). ב) '''צב''' '''מש''' ותקטן עוד זאת בעיניך וגו' '''ובמדרש ילקוט''' (רמז קמו) '''אר''' סימון '''לא'''' '''שעשה לחבירו''' '''קטנה''', '''אל''' '''עשית קטנה סופך''' לעשות גדולה, '''ומי''' '''החכם''' '''יודע''' פשר '''דבר''' '''מהו''' הקטנה ואיזהו הגדולה. ג) ראוי '''להבין''' סוף '''המאמר''' וזאת תורת האדם, '''מהו''' הכוונה '''והקישור''' לתחלת '''הפסוק'''.<br />
<br />
ולבאר הענין '''נקדים מה''' שהתפלל משרעה ('''במרבה''' כז) יפקוד ד' אלקי '''הרוחות''' '''לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפגיהם''' ונו' '''ואשר''' יוציאם ואשר יביאם, פרשי '''ואשר''' יוציאם בזכיותיו ואשר '''יביאם''' בזכיותיו. '''וצב''' כוונת רשי '''זל''', ואפל עטי"ד הגמרא ('''בק נב''' עא) דרש ההוא '''גלילאה עלי'<nowiki/>''' '''דרב חסדא''' כד רגיז רעיא על ענא עביד '''לנגדא''' סמותא, פרשי זל לעז המושכת '''מנקר''' עיני' '''ונכשלת''' ונופלת בבורות והעדר '''אחרי'<nowiki/>''', '''כך''' כשהמקום נפרע משונאי '''ישראל''', '''ממנה''' להן '''פרנסים''' '''שאינן''' מהוגנין עכל. ומעתה '''אפל שעיז''' '''היתה בקשת''' הרועה נאמן '''משרעה יפקוד ד'<nowiki/>''' וגו' '''איש על''' העדה ונו' '''אשר''' '''יוצאם''' בזכיותיו '''ואשר''' יביאם '''בזכיותיו''', היינו '''שלא''' '''יהי'<nowiki/>''' '''המנהיג''' '''בדרך''' העונש מאותן '''פרנסים''' שאינן מהוגנין, '''בבחי'<nowiki/>''' העז המושכת את '''העדר''' שמנקרין עיני' וכו', '''רק''' אשר יוציאם בזכיותיו ואשר יביאם בזכיותיו. '''והנה''' כי כן '''נוכל לומר''' אצל אדונינו '''דוד''' מלך '''ישראל''' עה, אשר חשב את עצמו '''לרוב''' ענותנותו לאיש '''חוטא''' '''כמש''' ('''תהלים''' נא) וחטאתי נגדי '''תמיד''', ועכשיו '''שנמשח למלך על ישראל פחד ורהב לבבו''' שאינו כדאי לזה, '''להיות''' מנהיג את '''ישראל''' בזכיותיו, ואולי הוא '''עצ''' העונש '''להיותו''' '''כבד''' עון, שיכשלו '''ישראל''' '''על''' ידו '''בבחי'<nowiki/>''' העז '''ההולכת''' בראש העדר שמטמין עיני' '''רל''', אמנם אחכ '''הוכיח''' בעצמו '''שזהו''' '''דבר''' שאי '''אפשר''', '''בראותו''' '''את בית''' אביו, '''זה''' ישי '''אבי''' דוד שדרשו חזל ('''ברכות''' נח עא) והאיש בימי '''שאול''' זקן '''בא''' '''באנשים''' ('''ש"א''' יז) אמר '''רבא''' ואיתימא '''רב''' '''זביד''' ואיתימא רב אושעי', זה '''ישי''' '''אבי''' '''דוד''' שיצא באוכלוסא ונכנס באוכלכא '''ודרש''' באוכלסא וכו', תנא '''אין אוכלסא''' '''פחותה מס'<nowiki/>''' '''רבוא''', '''הרי''' '''שאביו''' הצדיק הי' מנהיג ישראל לטובה ישיבהו '''הכתוב''', יאכ '''איך''' אפשר '''שתהי'<nowiki/>''' התמנותו '''של''' '''דוד למלך''' עצ העונש, '''שיהיו''' ישראל '''מוכשלים על ידו''' חו, הלא '''אמרו''' חזל ('''בק''' נ' עא) '''דבר''' שאותו '''צדיק''' מצטער '''בו''' '''יכשל''' זרעו '''בתמי'''', ועכ '''חזר ואמר''' ומי '''ביתי''', היינו '''בית אבי''', '''אחר''' שמגזע '''גדולים''' גזעו '''מנהיגי''' ישראל אמיתיים, אא '''שיהי'''' משיחתו לפוקה ולמכשול '''ח"ו''', ועכ נשגבה בעיניו הכליאה מי אנכי '''כי''' הביאתני '''עד הלום''', '''ומה זה''' ועל מה זה הגיע למלכות, '''איש''' חוטא '''וכבד''' עון כמוהו. <br />
<br />
אמנם אחכ '''ניחם בעצמו''', '''שבאמת''' נאמן '''כסאו''' וממלכתו לטובת '''בית ישראל''', '''אבל''' מה שזכה '''למלכות''' אעפי שאינו ראוי '''לזה''' מצד מעשיו, מפני שעדיין יש לו '''תקו'<nowiki/>''' שעוד יזכה לשוב בתשובה '''שלימה''' לפני הבורא '''כל''' עולמים, '''וזהו''' הגורם שנבחר הוא למלך יותר בצדיקים '''וטובים''' ממנו, לפי שגדולים '''בעלי''' '''תשובה יותר''' '''מצדיקים''' גמורים, כמו שדרשו רזל '''ברכות''' ('''ל'''ר עב) אר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין שנאמר (ישעי' נז) '''שלו'''' שלו' לרחוק '''ולקרוב''', '''לרחוק בריש''' '''וחדר לקרוב''', ועכ '''חשב''' כי מזה '''הטעם בו''' '''בחר''' '''ד'''' '''להיות למלך על ישראל'''.<br />
<br />
'''והנה''' טעמו '''של''' דבר שגדולים בעלי '''תשובה יותר מצדיקים''' גמורים, מפני שהבעל '''תשובה כבר''' כעב '''טעם חטא''', ועכ '''צרך''' עבודה נדולה וצערו גדול '''להתגבר''' '''על יצרו''', '''יותר''' מהצדיק גמור שלא טעם '''טעם חטא''' מימיו, '''וכבר אמרו''' רזל '''לפום''' צערא '''אגרא''', '''והכל לפי''' רוב המעשה '''והטורח''', '''כן''' '''יגדל שכרו'''. '''והנה''' מזה '''הטעם ניתנת''' התוהק '''לבני''' '''אדם''', דמצינו '''בגמרא''' '''שבת''' ('''פט''' ע'א) '''שקטרגו''' '''מלהש''' ואמרו '''מה''' אנוש '''כי''' תזכרנו וגו' תנה '''הודך''' על '''השמים''', כלומר '''שתנתן התורה''' להם, '''והשיב להב''' משרעה '''קנאה יש ביניהם''', יצהר '''יש ביניהם''', '''מיד''' הודו '''לו''' '''להקבה''' וכו' '''עכד''' הגמרא. והכוונה כנל, דמהט ניתנה '''התוהק לבני''' '''אדם''' קרוצי חומר, מפני '''שיש''' להב יצהר, ולפום צערא אגרא, ובזה בחר ד' '''להתגבר''' על צרו '''ולעשות''' נחת '''רוח''' ליוצרו, משא'''כ''' המלאכים '''שאין''' להם מונע ומעכב '''מלקיים מצות''' השית.<br />
<br />
ובזה יתבארו קישור והמשך הפסוקים הנל כמין חומר, שאמר דוהמעה '''מי''' אנכי '''שזכיתי''' למלכות, שאא '''שתהי'<nowiki/>''' '''חו''' '''עצ המכשול''', '''כי''' '''הלוא ומי''' '''ביתי''', '''רל''' '''בית אכי''', שהיו '''שלשלת של צדיקים אמיתיים''' ומנהיגי ישראל, ואא '''שיכשל''' זרעם '''בדבר''' שנצטערו עלי', עכ '''ניחם''' בעצמו ואמר '''ותקטן''' עוד זאת '''בעיניך ר'''' אלקים ותדבר אל בית '''עבדך למרחוק''', ודרשו '''רזל במדרש''' '''עשית קטנה''', '''סופך''' '''לעשות''' גדולה, '''שחשב''' שעכ נבחר '''למלך יותר מצדיקים''' וטובים ממנו, מפני שיסייעהו הכבה '''לשוב''' '''בתשובה''' שלימה לפניו '''יתברך''', וגדולים '''בעלי''' '''תשובה יותר מצדיקים''' גמורים, ולזא עשית הקטנה '''שנמשחתי''' למלך '''על ישראל''', '''סופך''' לעשות גדולה שתחזירני בתשובה '''שלימה''' לפניך, '''ותשובה''' נקראת גדולה, כמאמרם '''זל''' (יומא כו עא) גדולה '''תשובה''' שמגעת עד '''כסא''' הכבוד, '''ותדבר אל בית''' עבדך '''למרחוק''', שעכ '''נתקרבתי''' לפניך מפני שהייתי '''רחוק''', כמו שדרשו זל לרחוק '''ברישא''' והדר לקרוב, שגדולים בעלי תשובה לפני '''הבוית יותר מצדיקים''' גמורים, '''והביא''' '''ראי'''' לזה וזאת '''תורת''' האדכ, שעכ נתן הקבה התורה '''לבני''' '''אדם''', '''תדחה''' טענת '''מלהש''' שאמר תנה '''הודך''' על השמים, מפני שאין להס יצהר, '''ורצוי''' '''יותר''' לפני '''הקבה''' עבודת '''האדם שמצטער ומתבר''' על יצרו, '''ומהט''' בעלי תשובה גדולים '''וחשובים יותר''', ומטעם זה '''נתקרבתי''' '''גם''' אני '''למלך על''' ישראל הנם '''שיש גדולים''' וצדיקים '''ממני'''.<br />
<br />
והנה כי '''כן''' אומר גם אנכי, הנני מלא פחד ורעדה, מי יודע אם הנני ראוי '''לכסא''' '''הרבנות''' '''להיות לטוב''' בעיני ד' '''ולטובת''' ישראל, אבל כשאני '''רואה''' מי ביתי '''ובית אבי''' שהיו '''כמה''' דורות '''צדיקים''' ומנהיגי '''ישראל אמיתיים''', '''אכ''' בודאי '''לא''' '''יהי'''' '''למכשול''', אמנם '''גם''' אני בתקותי שעוד אזכה לעשות תשובה '''שלימה''' '''לפני''' '''הבויתש''', ובזכות '''זה''' אזכה '''לנהל''' '''עדה''' דקדושה לזכות ולטובה '''כל''' הימים עביגצבבא.<br />
<br />
'''אלה''' הם דברי קדשו שזכינו לשמוע ביום הנכבד שעיר סאטמאר זכתה לעמוד של אש קודש שלהבת י-ה שבקע ועלה עד לרקיע, מאישו של רבינו שהי' איש אלוקים כחד משרפי מעלה, ששלושה עמודי עולם, תורה, עבודה, וגמילות חסדים, נתאחדו ונתלכדו אצלו בתכלית השלמות.<br />
<br />
<br />
'''שר''' התורה שהתאחד כולו עם התירה והי' דבוק בה יומם ולילה, וממנו יצאה הוראה לכל בני הגולה. בתקוות הקודמות, בדור דעה של ארזי לבנון אדירי תורה שהעניקו חמה בקומתן, חיוה רבינו דעתו ככל הענינים המסובכים. פסקיו והוראותיו נשארו כנכסי צאן ברזל בכל תפוצות ישראל. ביראת הכבוד ובחרדת קודש מזכירים על פני תבל את פסקיו '''של''' ,,הרב מסאטמאר. אם אלפים ורבבות מאחינו בני ישראל נזהרים מליקח אתרוגי שביעית ואין סומכין על היתרים שונים, הוא בשביל פסקו של ,,הרב מסאטמאר. אם בני ישראל נזהרים מהתועבה הנוראה של ההזרעה המלאכותית, הוא בשביל פסקו של ,,הרב מסאטמאר. אם המונים שומרי תורה ומצות מחזיקים בשיטת רבינו תם בשכח קודש, או נזהרים מלהשתמש במקו' של קרח הנקרא ,,מאשין אייז, או שיש בה חשש נתן סאה ונטל סאה, וכדו' כמה וכמה חומרות, הוא בשביל הוראותיו של ,,הרב בסאטמאר. ואם כמה וכמה כתי כנסיות ובתי מדרשות נזהרים לעשות מחיצה כראוי בין עזרת נשים, הוא גכ רק בשביל פסקו של ,,הרב מסאטמאר. כעיר וקדיש מן שמיא נחית, כלפיד אש מדורות הקודמים בעלי חוסן בתורה ובקדושה, כך הופיע דבינו כמלאך המושיע, בדורות האחרונים שרוחות רעות וזרמי הזמן כבר נשבו מכל צד. בעמידתו האיתנה התייצב כחומה בצורה נגד המחבלים בכרם ה' לבל יבואו לבלע את הקודש. הוא לא נשא פנים על דבר אמת ולא חלק כבוד לרב מפני קושט סלה, וכעבות צדק ואהבת תמים, הראה אותות אהבה גם לצעירים לימים, שעסקו בתורה, כחשיכה כאורה. –<br />
<br />
עמוד העבודה, דטב בצלותי' מרתיכין ופרישין, דמי לבר אלהין ועירין קדישין, לפום מעבודהי דנפישין, אש דת בערה בכל עצמותיו וגידיו, וכל העם רואים את הקולות חוצבי שלהבת אש, אשר יצאו מפה קדשו כשעת התלה והעבודה ברגש קודש, במסירת נפש והתפשטות הגשמיות, ויפזז ויברכך בכל עוז לפני ה', למרות היותו לעת זקנתו בעל יסורים על רגליו, זה כחו לאלקיו לעמוד על משמרת הקודש בלי הרף כמעט רגע, מה שאין לשער זאת בשכל האנושי. הוא הגבר אשד עד זקנה ושיבה סיגף עצמו במיעוט שינה ובמעט אוכל. קרוב לתשעים שנה לא פסק פומי' מגירסא יומם ולילה. כל מעשהו באמונה וכל עתותיו הקדיש לחפצי שמים ולבו רק למעלה. רבים השיב מעון ויפלס דרך לכל חסידיו, מסילות לבית א-ל. אי העט שיעלה בחרט אנוש את ההתבטלות הגמורה של המונים שחסו בצל כנפיו, ואי' סופר להעלות על הגליון את ההתדבקות של אלפים ורבבות שנפשם ערגה להזדככות הנפש בהתחממם לאור אש מדודתו הלוהטת. הנמצא כזה צדיק כביר דגול מרבבות אלף, אשר הקדושה והיראת שמים שהשריש בלב רבבות חסידיו, הי' אפשר למשש בידים בבית מדרשו.<br />
<br />
<br />
'''ואף''' בהליכות עולם הי' חכם נשגב עדיף מנביא ויהי יועץ נאמן בכל דבר וענין, ואליו יאספו כל איש מצוק וכואב מכל אפסי ארץ, צרותם לפניו הנידו ויחסו לעצתו ולבם שתו לדעתו, וארשת שפתיו ודברי תנחומותיו עשו פרי, וברכתו ותפלתו לא שבו ריקם, בשפטו לבו כמים עבור כל אדם, להיותו האדם השלם בגמילות '''חסדים''', ומלבד כל זה על נדיבות קם, יותר מכל נדיבי עם, ואין קץ למעשה הצדקה והחסד אשר פעל, כי מעודו לא חפץ להרבות הון ועושר לא שאל, וסכומים עצומים שהכניסו אליו במשך השנה, הכל פזר נתן לאביונים יתום ואלמנה, בחמלתו השכיל אל דלים ורשים, ואלפי עניי אה"ק עזר מתרומת כסף הקדשים, והעולה על כולנה מה שהי' מעודד ומזרז את חסידיו להיות עושים ומעשים, לאסוף סכומים הגונים עבור עניים, והשריש בקרבם מעשה הצדקה וחסד בלי נבול. כזה הי' יוצרה של חסידות סאטמאר שדבקו בו המונים ללמוד ממנו דרכי תורה ועבודת השם. השם ,,סאטמאר" נהפך להיות במשך '''השנים שם נרדף''' לתורה וקדושה, גדרים וסייגים, אהבה וחמלה, צדקה וגמ"ח. מכחו הגדול של רבינו ומקרן אורו אשר האיר לארץ ולדרים, והמוני בית ישראל שאבו משם מעיינות אמונה וחיזוק, נוכל להמשיך להיות דבוק בדרך החייב ולהחזיק באמונה הצרופה.<br />
<br />
'''אני''' טרם אכלה לדבר, אתן הודאה על לשעבר, שזכיתי לשמשו בקודש יותר מארבעים שנה, ועמדתי לימינו בכל עת ועונה, עכ נגעתי בקצה המטה, הן אלה קצות דרכי ההוא סבא קדישא עפי מדותיו והליכותיו עם אלקים ואנשים, ואי אפשר לספד כל שבחו ומהללו וארחותיו הזכים, כי גדול שמו וחין ערכו נודע כיהודה בכל מדינות מרחקים, ע"כ מדי דברי בו המו מעי לו, אי רישא דעמא איש שהכל בו ומשלחן גבוה זכה, ורוח ה' עליו נחה, איה סופר כל אותיות שבתורה ואיה שוקל קלין וחמורין (חגיגה טו עב), ומעת שקעה שמשו של צדיק, על פני כל הארץ תשכן עננה, וכל העולם כולו חבלים וצירים לו למנה, עצבותיו ודמעותיו מי מנה, השתא מאן בעי עדן רחמי (סנהדרין דז עא). אמנם אחת היא נחמתנו כי עוד רוחו מתהלכת בתוכנו, ובקצה תבל מלוהו, כיון דכל שעתא מדכרי שמעתייהו (מוק כד עא), חבורים יקרים השאיר אחריו לדורות, מהם תצא תורה ותושי' ללמד ולהורות, והיו למאורות, אמרותיו הטהורות, כאשר אמר לפני הסתלקותו שבועות אחדות, תלית שהעליתי על הכתב כל מה שנחוץ לדעת עכלק. וכעת בהיותו לפני המלך ה' צבאות, ישא רנה ותפלה בעדנו שדבריו קיימים עמנו פה עלי אדמות, וימליץ טוב בעד החיים כי גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהון, ואיתא בזוהק (פ' שמות) צלותא דמתיא מגינא על חיי, (ובזוהק פ' תרומה) וכדין קובה חייס על בנוהי. ובאחת מדרשותיו לשהג משנים הקודמים (תרפב) ביאר רבינו את דברי המדרש תנחומא (בפ' תשא) כיון שהגיע לפ' שקלים אמר משה שסא משאני מת אין אני נזכר, אל הקבה חייך בשעה שהן קוראין בפ' שקלים כאלו אתה עומד וזוקף את ראשן וכו', והוא תמוה, אמנם הכוונה הוא עד מה שכתבו הקדמונים (הרש אלקבץ והאלשיך) בטעם מחצית השקל, להורות ענין האחדות, לבל יעלה על לב אחד שהוא נפרד מחבירו, כי אם כל אחד חצי ובהתחברו עם רל אחד ואחד מישראל נעשה שלם ע"כ כא יתן מחצית השקל, עכ דבריהם ז"ל. אמנם כז יתכן רק בעוהז שהיחיד לא יניע לשום השלמה כלי הצטרפות, ורק בהצטרפו עם עוד אחר אז הוא בשלימות האמיתי, אבל בעוהב גדולים צדיקים במיתתן יותר מכחים, ורב טוב הצפון להס עין לא ראתה וכו', ומעתה יתכן כיון שמגיעים שם לתכלית השלמות שוב אין נזקקים עוד להצטרפות עם אלו שנמצאים בעוהז, וזהו שאמר משרעה כיון שהגיע לפ' שקלים, שמא משאני מת אין אני נזכר, היינו לצד גודל מעלתו בעולם העליון יופסק הקשר עם בני בעוהז, אמנם הבוכע הניח דעתו, כי ממצות מחצית השקל הוא שהעשיר לא ירבה, וידוע שעשיר נקרא עשיר כדעת ועני נקרא גכ עני בדעת, ורמז הכתוב בזה שאף הגדול באנשים אשר זכה להשלים א"ע בכל מיני שלימות והגיע לתכלית האמיתי עד שאין לו ליראה את נפשו שיפול ברשת מדת הגאוה, עכז צריך להצטרף עם הכלל ישראל, וזהו שא"ל הקבה שמפ' שקלים תנוח דעתו שאף היותו בעולם העליון בתכלית השלמות עכז לא יגרע מצדיק עיניו להיות דבוק ומקושר עם בני דורו בעוהז, עכ"ד ודפחח. וכמוכ אנו בטוחים מה כאן עומד ומשמש אף שם עומד ומשמש, ושואל ומתחנן על גאולתנו ופדות נפשנו.<br />
<br />
<br />
<br />
'''ובסיום''' דברי מחזיקנא טיבותא, בצלותא ובעותא, בעד חביבי חתני כבני, הרב החו"ב היקר מו"ה מאיר שפיטץ נ"י, מתלמידיו החביבים של רבינו המחבר זצל, על עבודתו כלי ליאות, עבודה תמה, בסידור והוצאת החיבור כלול בהדרו, ואשפוך לפני ה' עתירה, בלב שלם וחיבה יתירה, יוזכר לחיים טובים ונעימים, יחד עם בב בבנים נטעי נאמנים, עוסקים כתורה, ויראה טהורה, וברכות צדיק אשר הראה לו תמיד אותות אהבה תליוהו כל הימים, עד ביאת משיחו הולך תמים. ובצאתו את הקודש אשא לבבי אל כפים, אל א-ל בשמים, ואכרע על ברכים, למלך חי וקים, לשפוך שיחתי, ולהפיל תחינתי, זכות רבינו הקדוש המחבר ראש המוריס, יעמוד לי ולזרעי לדור דורים, מכל צוקה וצרה יצילני, ועל מי מנוחות תמיד ינהלני, עד יוסיף ה' שנית ידו, לקנות שאר עמו, עדת מי מנה, המפוזרת בכל פינה ופינה, ולעלות בשמחה ורננה, אל קרית דוד חנה, ולשמוע קול מבשר עלזי חבצלת השרון, כי קמו ישני חברון, ואז נשיר שיר תהלתו, בבית נבון ונישא בהבנותו, קטן וגדול שם, ומלכם בראשם, בבא.<br />
<br />
הכד ההוד בלב נשבר ונדכה, ולישועת ה' כהרף עין מחכה<br />
<br />
אפרים יוסף דוב אשכנזי<br />
<br />
בן לא"א הרה"ח מו"ה שרגא פייבוש הי"ד בן הרה"ח מו"ה ברוך זצ"ל<br />
<br />
בן הרהצ מו"ה אפרים יוסף זצל<br />
<br />
'''אחי''' אמו של רבינו הקדוש המחבר זצ"ל '''. .'''–<br />
<br />
<br />
<br />
אפריון נמטי' ותשוחח להני אשלי יקירי, תרי צנתרא דדהבא, בעלי בית דפוס המשובח, שעסקו במלאכת הדפוס במסירות גפלאה, והשקיעו עבודה עצומה בסידור החיבור, ולא חשכו עמל ויגיעה להוציא מתחי עבודה תמה ונקוו, ה"ה הרבני החסיד, הנגיד המפואר ממקורבי רביה"ק המחבר זצ"ל, המפורסם לשם ולתהלה<br />
<br />
מוה סענדר דייטש ני וגיסו הרבני הנכבד, איש יקר רוח ומאוד געלה, הנגיד המפואר<br />
<br />
מוה יעקב ראזענבערג ני שהשלו' שלו ישים עליהם חייס ברכה ושלו', ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ומצות ע"ע, וזכות רבינו הקדוש המחבר זצל יגן עליהם תמיד להתברך בכל מילי דמיטב המו"ל<br />
<br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]]<br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל – הקדמות]]<br />
[[קטגוריה:הקדמות]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=2810דברי יואל על התורה/דברים2025-08-21T20:29:07Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ספר לא מושלם}}{{ניווט|דף_ראשי=דברי יואל על התורה|תווית_דף_ראשי=דברי יואל על התורה|הבא=דברי יואל על התורה/דברים|תווית_הבא=דברים|קודם=דברי יואל על התורה/במדבר|תווית_קודם=במדבר}}<br />
<br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/דברים]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/ואתחנן]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/עקב]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/ראה]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/שופטים]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/כי תצא]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/כי תבא]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/ניצבים וילך]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/וילך]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/נצבים]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/האזינו]] <br />
*[[דברי יואל על התורה/דברים/וזאת הברכה]] <br />
<br />
[[קטגוריה:דברי יואל על התורה]] [[קטגוריה:דברי יואל על התורה-דברים]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=2809שו"ת דברי יואל/אורח חיים2025-08-21T20:27:41Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=יורה דעה|תווית_הבא=יורה דעה|קודם=שו"ת_דברי_יואל/הקדמות|תווית_קודם=הקדמות}}<br />
<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן א]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן י]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן טו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן טז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן יט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כ]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן כט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן ל]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן לא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן לב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אורח חיים/סימן לג]]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] [[קטגוריה:שו"ת דברי יואל - אורח חיים]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8&diff=2808שו"ת דברי יואל/אבן העזר2025-08-21T20:27:07Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ספר לא מושלם}}{{ניווט|דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת דברי יואל/חושן משפט|תווית_הבא=שו"ת דברי יואל-חושן משפט|קודם=שו"ת דברי יואל/יורה דעה|תווית_קודם=שו"ת דברי יואל-יורה דעה}}<br />
<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קי]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קיא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קיב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קיג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קיד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קטו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קטז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קיז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קיח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קיט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קכ]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קכא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קכב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קכג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קכד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קכה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קכו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/אבן העזר/סימן קכז]]<br />
<br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] [[קטגוריה:שו"ת דברי יואל-אבן העזר]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94&diff=2807שו"ת דברי יואל/יורה דעה2025-08-21T20:26:33Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|תווית_דף_ראשי=שו"ת דברי יואל|הבא=שו"ת דברי יואל/אבן העזר|תווית_הבא=שו"ת דברי יואל-אבן העזר|קודם=שו"ת דברי יואל/אורח חיים|תווית_קודם=שו"ת דברי יואל-אורח חיים}}<br />
<br />
<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן לד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן לה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן לו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן לז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן לח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן לט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מ]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן מט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נ]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן נט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן ס]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן סט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן ע]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן עט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פ]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן פט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן צ]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן צא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן צב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן צג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן צד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן צה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן צו]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן צז]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן צח]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן צט]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן ק]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן קא]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן קב]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן קג]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן קד]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן קה]]<br />
*[[שו"ת דברי יואל/יורה דעה/סימן קו]]<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:שו"ת דברי יואל]] [[קטגוריה:שו"ת דברי יואל-יורה דעה]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%97&diff=2806ויואל משה/מאמר לשון הקודש/סימן לח2025-08-21T20:16:48Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר לשון הקודש|תווית_דף_ראשי=מאמר לשון הקודש|הבא=ויואל משה/מאמר לשון הקודש/סימן לט|תווית_הבא=סימן לט|תווית_קודם=סימן לז|קודם=ויואל משה/מאמר לשון הקודש/סימן לז}}<br />
== ~ סימן לח ~ ==<br />
[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=66383#p=437&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= להצגת סימן זה בצורת הדף]<br />
<br />
=== ??? ===<br />
אמנם גם מטעם אחר עכשיו אין ללמד את בתו תורה לכולי עלמא, דהנה לדעת רבן גמליאל (ברכות כ"ח.) שהיה מכריז ואומר 'כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש', ובימיו היה שומר הפתח על זה, אלא שאחר כך נדחה שיטתו וסלקוהו לשומר הפתח, ופלוגתתם היא בתם שאין יודעין אם הוא טוב או רע, אבל במי שיודעין בו שאינו הגון, כולי עלמא מודי שאסור ללמדו, כדרבי זירא (בחולין קל"ג.) כל הלומד לתלמיד שאינו הגון כאילו זורק אבן למרקוליס, כמבואר ברמב"ם (פ"ד מה' ת"ת ה"א) ובטור (סי' רמ"ו), ופירש בכסף משנה ובבית יוסף שם, דבתם שאין יודעין בו מה הוא, הוי פלוגתת רבן גמליאל ומחלוקותו.<br />
<br />
ולכאורה יש להבין לדעת רבן גמליאל, למה לא סמך על סתם אדם שהוא תם על חזקת כשרות ללמדו תורה, הלא בכל האיסורין שבתורה סמכינן על חזקת כשרות אף בדבר הרשות, דאין פלוגתא בזה, ולמה יגרע לימוד התורה שהוא חיוב דאורייתא ללמד את בני ישראל תורה, כמו שדרשו בספרי (ואתחנן סי' לד) 'ושננתם לבניך', אלו התלמידים שנקראים בנים. ולמה לא סמך גם בזה על חזקת כשרות, ונחסרו בימיו הרבה מאות ספסלי בבית המדרש כמבואר בגמרא (שם כח.). ולדעת הרמב"ם שאין חזקת כשרות אלא בארץ ישראל כמבואר ברמב"ם (הל' מאכלות אסורות פ"ג הכ"א ופי"א הכ"ה) וכתבו שם הרב המגיד והכסף משנה בשם הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"א סי' תה) שטעמו דהא דאמרו בגמרא (עבודה זרה לט:) אין לוקחין בסוריא, לא אמרו סוריא אלא להוציא ארץ ישראל, אבל וודאי כל שכן היא בחוץ לארץ, ואף ארץ ישראל בזמן הזה הרי היא כחוץ לארץ, כמו שביארו שם בכסף משנה והרב המגיד מדברי הרמב"ם. ואם כן אפשר שבימי רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה שהיו אחר החורבן, לא היו עוד ידם תקיפה כל כך, ושוב לא היה שם חזקת כשרות אף שהיו בארץ ישראל, כמו שכתבו הרמב"ם והרב המגיד והכסף משנה בארץ ישראל שבזמן הזה. אבל לדעת הראב"ד (בהשגותיו הל' מאכלות אסורות פי"א הכ"ה) דיש חזקת כשרות בכל מקום, ולא אמרו בגמרא אלא סוריא דווקא שהיו חשודין, אינו מיושב כלל.<br />
<br />
גם לדעת הרמב"ם אינו ברור, אם בימי רבן גמליאל שהיה נשיא ב' או ג' שנים אחר החורבן, כמבואר בתוס' (שבת דף נ"ד ע"ב ד"ה הוי) שהיה אז עדיין כל הדור ההוא שהיה בזמן הבית, אם גם אז פסקה חזקת כשרות בארץ ישראל כמו בחוץ לארץ. ולשון הרמב"ם אינו מבורר, שבפרק י"א מהלכות מאכלות אסורות כתב בזמן שכולה לישראל, ובפרק ג' כתב בזמן שרובן ישראל, ואינו מובן שינוי הלשון.<br />
<br />
גם לא ביארו המפורשים מאי נפקא מינה ברובן או כולן, הלא הנפקא מינה היא רק אם יד ישראל תקיפה שם להשגיח שיהיה הכל בכשרות על פי בית דין, וכן כתבו המפורשים במשנה דפרק ח' דמקואות (מ"א) גבי הא דארץ ישראל מקואותיה טהורות, וכתב בכסף משנה על הרמב"ם (בפ"י דמקואות ה"ה) ובבית יוסף (סוף סי' ר"א) דאין זה אלא בזמן שישראל שרוין על אדמתם, אבל האידנא דין ארץ ישראל שוה לארץ העמים בזה, יעיי"ש. והטעם הוא גם כן דבזמן שישראל היו שרוין על אדמתם, היו משגיחין על כל המקואות ולא הניחו שום מקוה פסולה שם, לכן היו אז כל המקואות בחזקת כשרות, מה שאין כן אחר כך, וטעם זה הוא בכל ענינים שצריכין חזקת כשרות.<br />
<br />
גם הלשון שאמרו 'תלמיד שאין תוכו כברו', אינו נראה כל כך שיהיה תלוי בחזקת כשרות, דלחזקת כשרות בודאי סגי אם רואין הנהגותיו בחוץ שמתנהג כהלכה, אבל מהלשון 'תוכו כברו' משמע שבחנו גם את הפנימיות שבו, ולא מצינו בשום מקום שהוצרכו חזקת כשרות שיאמרו הלשון 'תוכו כברו'.<br />
<br />
והמהרש"א בחידושי אגדות (שם) בברכות, כתב על הא דאמרו שאין תוכו כברו, דהיינו דמדמו ליה בחלמא לחצבי דמליין קיטמא, דמבחוץ הכד הוא מלובן ושלם, ובתוכו אין בו רק אפר שהיא דבר שפל ואינו ראוי. ובגמרא (יומא דף ע"ב:) אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם, ונקרא נתעב, שנאמר (איוב טו, טז) אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה. וכתב המהרש"א שם מפירוש רש"י דקאי אדלעיל מיניה דכתיב (שם פסוק טו) הן בקדושיו לא יאמין. וברי"ף שם בעין יעקב כתב דמשום הכי מדמי ליה לשותה מים, דשותה יין ניכר בו מבחוץ, אבל שותה מים אינו ניכר מבחוץ מה שבתוכו, וכן מי שיש לו עולה מבפנים ואינו ניכר מבחוץ, ולא הוי תוכו כברו, דומה לשותה מים. וכן כתב שם בעיון יעקב שהוא על דרך שאמרו בגמרא (חגיגה דף ט"ו:) טינא היתה בלבם.<br />
<br />
והרי שפירשו ענין 'תוכו כברו' היכא שמבחוץ מתנהג כראוי אלא שמבפנים לב אין. וכן משמע מדאמרו בגמרא, שאותו היום שסילקו לשומר הפתח אתוספו שבעה מאות ספסלי בבית המדרש, שזה חשבון של אלפים אנשים, ולא היה הלכה שלא פירשו באותו היום, ופירש"י ז"ל, מתוך שרבו התלמידים רב החידוד והפלפול. והיאך אפשר שיהיה בפעם אחת רוב תלמידים כל כך שלא ידעו כלום מהתנהגותם, הלא לכל אדם יש לו איזה מכירים שיכלו למישאל עליה. ובגמרא (ר"ה ריש פרק ב') גבי עדות החודש אמרו, אם אין מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו, ופירש"י ז"ל, ואם אין בית דין מכירין את העד אם נאמן וכשר הוא, משלחין בית דין שבעירו אחר עמו, להעיד עליו לפני בית דין הגדול שמקדשין את החודש. והרי שעל ידי הבית דין שבעיר יש עצה להעיד על כל אדם אם כשר הוא, והאיך נשאר שם אלפים תלמידי חכמים גדולים שהיה בכוחם להרבות החידוד והפלפול, עד שעל ידם לא נשאר שום ספק שלא פירשוה, ולא היה להם עצה להעיד על חזקת כשרותם.<br />
<br />
ועל כרחך דלא סגי לרבן גמליאל מה שרואין מבחוץ שיש לו חזקת כשרות, אלא שהוצרך לשיטתו בחינה על דעותיו ושיטותיו שמבפנים, ולזה נשארו הרבה תלמידים כל כך שלא ירדו לסוף דעתם עדיין. וכן נראה ממה שבמשנה (פ"א דאבות מ"א) הם אמרו שלשה דברים וכו' והעמידו תלמידים הרבה, פירש הרע"ב שם לאפוקי מרבן גמליאל דאמר כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש, קמ"ל שמלמדין תורה לכל אדם, ואין צריך לבדוק אחריו, ובלבד שלא יהיה ידוע מענינו שמעשיו מקולקלין. ואם נימא שטעמו של רבן גמליאל הוא, בשביל שהיה אחר החורבן ונפסקה חזקת כשרות כמו שהוא לדעת הרמב"ם, אם כן אין ראיה כלל מאותה המימרא שאמרו אנשי כנסת הגדולה 'והעמידו תלמידים הרבה', שהוא לאפוקי מרבן גמליאל, הלא אנשי כנסת הגדולה היו בזמן הבית בשעת שלטון עזרא, והיה חזקת כשרות, ואין ראיה כלל לדורו של ר"ג. ועל כרחך שגם רבן גמליאל מיירי אף בדאית להו חזקת כשרות לכל האיסורין שבתורה, אלא שללימוד התורה הוצרך בחינה גם על הפנימיות שיהיה תוכו כברו, ולזה היה צורך גם בימי אנשי כנסת הגדולה, ועל כרחך דפליגי.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה:ויואל משה - מאמר לשון הקודש]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%96&diff=2805ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנז2025-08-21T20:11:10Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנח<br />
|תווית_הבא=סימן קנח<br />
|תווית_קודם=סימן קנו<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנו}}<br />
<br />
== '''~ קנז ~''' ==<br />
ומבואר במדרש רבה (מגלת אסתר פ"א סי' י"ג) כתיב (תהלים כב, כט) כי לה' המלוכה ומושל בגוים, ותימר על כסא מלכותו, אלא לשעבר היתה מלוכה בישראל, כיון שחטאו ניטלה מלכות מהם וניתנה לאומות העולם. הדא הוא דכתיב (יחזקאל ל, יב) ומכרתי את הארץ ביד רעים. אמר רבי יהודה, ביד אפוטרופסין רעים. למחר כשישראל עושין תשובה, הקב"ה נוטלה מעובדי כוכבים ומחזירה להם בישראל. אימתי, ועלו מושיעים בהר ציון (עובדיה א, כא). ומבואר בזה, שאותה המלוכה שהיתה לישראל בארץ ישראל שהקב"ה נטלה מהם ונתנה לעובדי כוכבים לא יחזיר הקב"ה לישראל אלא כשעושין תשובה. וכתב עוד אח"כ בפירוש, אימתי, ועלו מושיעים בהר ציון, שזה יהיה אחר ביאת המשיח, לידע ברור שלא יחזיר הקב"ה לישראל בארץ ישראל אלא באותו הזמן של ועלו מושיעים בהר ציון, וכל הנעשה עתה בעונותינו הרבים אין זה אלא מעשה ס"מ רחמנא ליצלן כמו העבודה זרה עצמה. ומי יוכל לידע אלו היו הראשונים ז"ל עכשיו בינינו אם לא היו מוחים ליסע תחת ממשלתם ורשותם של שליח הס"מ האלו, אבל אנן יתמי דיתמי אין בכחינו לדון בענין נשגב כזה, ובפרט שלדעת הרמב"ם ההכרח שיהיה ישראל בארץ ישראל לעולם, שבלא זה אין קידוש החודש ואין מועדים בישראל וח"ו בטל כל אותות האומה.<br />
<br />
גם להרמב"ן ז"ל שאינו סובר כן, אבל מכל מקום מוכיח מתוכו גם מדברי הש"ס והראשונים וגדולי האחרונים ז"ל שהוא רצון בורא ברוך הוא שאף בזמן הגלות והפיזור יהיה גם בארץ ישראל עובדי ה' ומקיימים מצות התלויות בארץ, ובכלל הפיזור שבכל כנפות הארץ גם ארץ ישראל בכלל. ומי בדורינו יוכל להתערב להוגה דעות בדין קשה כזה ובענינים נעלמים כאלו, ושכלינו קצר מאוד מקוצר המשיג ועומק המושג. אבל הפסקי דינים שסדרתי לעיל לקטתי הכל מש"ס ופוסקים ראשונים וגדולי האחרונים ז"ל שהיו כולם טרם התפשטות נגע הצרעת הזאת של הציונות הטמא רחמנא ליצלן, ועל כל פנים הבו דלא להוסיף עלה, כי בודאי גרוע מעת אשר קרה האסון הנורא לישראל, ועת צרה היא ליעקב אשר כמוה לא נהיתה, שהוקם עול של מלוכת המינות במקום הקודש, שזהו סיבת כל הירידה שבישראל בגשמיות ויתר מזה ברוחניות, והיא שהביאה לידי איבוד נפשות מרובות כל כך מישראל, ומעכבת את גאולתינו ופדות נפשינו שאנו מצפים אליה בכליון עינים ובדאבון נפש. ומי יוכל לשער הארס הנורא המונח בטומאת הציונות ומלכות המינות שלה, אוי לנו כי חטאנו בעונותינו ואשמותינו המרובים, אשר רבו וגדלו עד שמי רום וכוכביהם, שכל כך גרמו.<br />
<br />
ואין לשער חומר העון פלילי של השמחים אלי גיל או מראים שמחה וחג ביום הניאוץ הנוראה שקראו אותו יום העצמאות, שהתייסדו מנאצי ה' והתייצבו על ה' ועל משיחו, להעמיד מלכות של מינות על ישראל, בעקירת התורה הקדושה והאמונה. ושמאז התחיל מחדש השפיכת דמים של רבוא רבבות מישראל. וזה גרוע הרבה יותר ממודה בעבודה זרה. שאינו מודה בלבד, אלא גם שש ושמח בהמרידה הנוראה שנעשה על הקב"ה ועל תורתו הקדושה, וכמו שפירשו בכתוב (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, כי הרבה עוברי עבירה גם כופרים יש שעדיין לבם כואב עליהם על מה שאינם עובדים השי"ת, אלא שלא יוכלו לעמוד נגד יצרם הקשה ונגד הדיעות הכוזבות המבלבלים אותו. אבל אותן השמחים עוד בעבירה, זה ניאוץ הרבה יותר. ובזה פירשו הכתוב הנ"ל, שלא די שלא עבדת את ה' אלקיך אבל היה העדר עבודתך את ה' גם בשמחה ובטוב לבב, ועל כן העונש הרבה יותר. וכעין זה שמחים ביום אידם יום המר והנמהר. הרחמן הוא יצילנו מהם ומהמונם ויחזק את לבבנו להאר עינינו בתורתו ועבודתו ית"ש.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%97&diff=2804ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנח2025-08-21T20:11:02Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנח<br />
|תווית_הבא=סימן קנח<br />
|תווית_קודם=סימן קנז<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנז}}<br />
<br />
== '''~ קנח ~''' ==<br />
והנה זה ודאי שמוטל עלינו לחזק את היראים וחרדים, הדרים בארץ ישראל בצרה ובצוקה רחמנא ליצלן, ועוסקים שמה בתורה ומצות בנסיונות קשות, וצריכים חיזוק רב בפרנסה ודירה ובחינוך הבנים והבנות, ובמה שנותנים להם חיזוק, הוי על כל פנים הצלה פורתא שלא יטמנו ברשת המינים, מלבד זכות הצדקה הגדולה שיש בזה, אף כי הלא מצער הוא, כי זעירין המה אותן שלא כרעו לבעל וצריכין לעמוד על נפשותם בכל מקומות מושבותם, עם כל זה מוטל עלינו להתאמץ לשלוח להם כל מה דאפשר איש כמתנת ידו, ובזה ודאי אנחנו מקיימין מצות ישוב ארץ ישראל ששולחין המעות אך עבור תורה ומצות שמה, ולהמחוזקין ועומדין לילך בדרך התורה והאמת. והנותנים מעות להאפיקורסים, שבזה מנהלים את כח האפיקרוסות שלהם, הן המה המחריבים את ישוב ארץ ישראל ומטמאים את הארץ ואת כל העולם כולו במינות ואפיקורסות רחמנא ליצלן. וזה מעשה הס"מ רחמנא ליצלן, שכמעט כל שפעת המעות המרובה שבעולם הולך לסטרא אחרא ולמינות ואפיקורסות רחמנא ליצלן, וגרוע מקללת ירמיה הנביא (יח, כג) שאמר הכשילם בעניים שאינם מהוגנים (יעוי' ב"ק טז:), ולא אמר למחטיאי הרבים המהפכים כל העולם כולו למינות. אבל עון הדור בעונותינו הרבים גרם ככה יותר מבימי ירמיה הנביא. וכבר הבאתי דברי חז"ל (...) שגדול עונש המחזיק את העוברי עבירה מעונש העוברי עבירה בעצמם ומדה טובה מרובה ממדת פורעניות, שהשולחים מעותיהם לתורה ומצות בארץ ישראל ונותנים שם חיזוק ליראים וחרדים, שכרם עד אין קץ. והוא ברחמיו יתברך שמו ישמחנו כימות עניתנו ומאשפות דלותינו יקימנו וירוממנו לראות בשמחת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.<br />
<br />
כל המעיין בצדק בפסקי דינים שסדרתי בהלכה זו, יראה כי לא חדשתי דבר מדעתי במה שנוגע לדינא, כי אם מה שלקטתי בעזר החונן לאדם דעת מש"ס ופוסקים דברים ברורים אחר הביאור, בשים לב להבין אמיתיות דבריהם ז"ל. וכבר כתבתי שאינני מתחשב כלל עם החצים ובליסטראות שיורו המורים הדתיים הנגררים אחרי הציונים לסמות עיני העולם בדברי שוא והבל. ואקוה להשי''ת שמבקשי האמת יודו על האמת ויראו את אשר לפניהם, אף כי זעירין אינון והאמת נעדרת, אבל תנועה אחת של אמת חביבה בעיני השי''ת יותר מהכל. והשי''ת יעזרנו על דבר כבוד שמו יתברך ויתעלה, וישמח לבבנו הנשבר והנדכה, ויזכנו לעשות תשובה שלימה, לידבק בדרך האמת לאמיתו, ובגודל רחמיו וחסדיו יתברך שמו נזכה במהרה לומר שיר חדש על גאולתנו ופדות נפשנו, מגלות המר והנמהר בחשכות הנורא אשר לפנינו, ובנהורא נפישא יאר עינינו, במהרה בימינו אמן.<br />
<br />
גמרתי הקונטרס הזה ערב שבת קודש לסדר זכרון לבני ישראל התש''כ לפ''ק, פה ברוקלין יצ''ו.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%95&diff=2803ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנו2025-08-21T20:10:22Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנז<br />
|תווית_הבא=סימן קנז<br />
|תווית_קודם=סימן קנה<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנה}}<br />
<br />
== '''~ קנו ~''' ==<br />
גם בעיקר מצות הישוב בארץ ישראל יש חילוק, דלא מיבעיא לדעת הסוברין שאחר גזירת הגלות בטל מצות הישוב, בודאי יש חילוק. דבזמן שהיה בית המקדש קיים, היה גזירת הכתוב לישב בארץ ישראל, לא אחר כך. אלא אפילו לדעת הרמב"ן דגם עכשיו יש מצוה בישוב ארץ ישראל, אבל מכל מקום דחויה היא מחמת גזירת הגלות, ואין לדמות לאותו הזמן שהיה חיוב בהחלט, והתורה הקדושה אמרה (דברים ד, כה) ונושנתם בארץ. ומבואר בגמ' (גיטין פח:) שהפי' בזה שיהיו בארץ כמנין ונושנתם, אלא שצדקה עשה הקב"ה עמהם למהר שתי שנים שלא יתקיים כי אבד תאבדון (דברים ד, כו). אבל מעצמם לא היו רשעים להקדים לעזוב ארץ ישראל טרם שהגיע מספר השנים שהודיע לנו בקרא. וגם בבית שני ידעו טרם שבנוהו כמה יעמוד ומתי יחרב, כמבואר בגמ' (נזיר לב:) שלמדו זה מקרא יעיי"ש.<br />
<br />
ועוד שהלא גם בימי אחאב ומנשה היו נביאים בארץ ישראל מה שאי אפשר בחוצה לארץ, כמבואר במכילתא (פרשת בא סימן א') ובילקוט שמעוני (יחזקאל רמז שלו) עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות. ועיין גמ' (מועד קטן כה.) ולא בחנם זכו אותו הדור לנבואה מה שלא זכו בכל משך זמן בית שני מחמת עון הדור, כמבואר בגמ' (סוטה מח:) על הלל הזקן ועל שמואל הקטן שהיו ראויים שתשרה עליהם השכינה כמשה רבינו עליו השלום אלא שאין דורם ראוי לכך. וכן אמרו בגמ' (סוכה כח. ובבא בתרא קלד.) על תלמידי הלל שהיה ביניהם שהיו ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו עליו השלום. אלמא שבעון הדור אין השכינה שורה אף על הראוים לכך כמשה רבינו עליו השלום. ואם כן דורו של אחאב ומנשה שזכו הנביאים לנבואה, אף שהיה באותו הדור הטעות הנורא של עבודה זרה, עבור שחשבו שאין כבודו יתברך שמו להשגיח בתחתונים, מכל מקום היה עדיין ביניהם מדריגות גבוהות בעבודת השי"ת מה שלא היה אף בזמן בית שני. ועל כל פנים כיון שהיה אז נבואה בארץ ישראל, האיך יעזבו את ארץ ישראל לילך לחוצה לארץ שאי אפשר שתהיה שם נבואה, שהפסק הנבואה הוא גרוע מכל הקללות שבעולם רחמנא ליצלן, כמו שכתב באור החיים הקדוש פרשת עקב על הכתוב (דברים ח, יט) אבוד תאבדון כגון יעיי"ש מה שהרעיש על זה.<br />
<br />
והעיקר עוד שיען שהיו אז נביאי ה', נעשה הכל על פי נבואה, וגם אחאב לא הלך למלחמה בלי שאלת פי הנביאים, שמבואר בקרא (מל"א כב, ו) ובגמ' (סנהדרין קב:) שלא היה אפשר לפתות את אחאב אלא על ידי שהיה רוחו של נבות רוח שקר בפי כל הנביאים, אלא שבאותו העון לא היה יכול להתגבר על יצרו לשמוע לקול הנביאים. וכל אותן המלכים שעבדו עבודה זרה ולא שמעו לקול הנביאים נענשו בעגלה ובזמן קריב בהתגלות יתירה כאשר התנבאו הנביאים, והיראים את דבר ה' הסתופפו בצל הנביאים בארץ ישראל אשר הגידו להם הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון בכל תנועה ותנועה.<br />
<br />
והאיך אפשר ללמוד משם על דורינו השפל, אשר בעונותינו הרבים נתקיים במלוא מובן המלה ואנכי הסתר אסתיר פני (דברים לא, יח), הסתרה נוראה עד מאוד, עולם חשך בעדינו, אין מי יגדור גדר ומי יעמוד בפרץ, ואין הדור רואה כלל מה שלפניו ממש כמו שאמר הכתוב (שם כח, כט) והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפילה. ובגמ' (מגילה כד:) תניא אמר רבי יהודה כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה, וכי מה איכפת ליה לעור בין אפילה לאורה עד שבא מעשה לידי. פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפילה, וראיתי סומא שהיה מהלך ואבוקה בידו. אמרתי לו בני אבוקה זו למה לך, אמר לי כל זמן שאבוקה בידי, בני אדם רואין אותו ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין. וכתב המהרש"א, דיש לדקדק כיון דבאפילה אין בני אדם רואין אותו, אכתי תיקשי אמאי נקט קרא עור, וכי מה איכפת באפילה בין עור לפקח. ויש לומר דמכל מקום הפקח כיון שידוע לו מבואי העיר ושביליה, גם באפילה יודע קצת לכוין בהם להציל עצמו מן הפחתים וכו'.<br />
<br />
ואם כן מבואר בקרא זה שהמשיל לעור באפילה שני ענינים. האחד שאין מי שרואה את העור להצילו כאשר הוא באפילה, והשנית שאף באפילה שאין רואין כלל, מכל מקום אם יש ידיעה בהמבואות והשבילין עדיין אפשר לכוין קצת להציל עצמו. אבל אם גם ידיעה זו נעדרת, אין אופן להנצל. ובעונותינו הרבים ככה הגיע אלינו בדור השפל הזה שירדה סמיות עינים לעולם אין רואה ואין מציל, ואף הידיעה במבואות ושבילין לכוין קצת איזה דרך ישכון אור, גם ידיעה זו נעדרת ממש ככל החזיון הנכתב בקרא, ואין לנו שיור רק התורה הזאת ולהשען על אבינו שבשמים. והוא ברחמיו יתברך שמו יצילנו ויוציאנו מהחושך העמוק. ולעת כזאת האיך נוכל לידע לקבל אחריות לייעץ בני ישראל לילך תחת ממשלת המינות המוחזקת להעביר על הדת בתחבולות שונות, מי הוא היודע האיך יפול דבר תחת אותה מלכות הרשעה. וכל הגדולים שהיו טרם הוקם עול של מלכות המינות בארץ ישראל והיה ביניהם איזה מהם שהיה דעתם נוטע שיסעו יותר מישראל לארץ ישראל, אין שום ראיה מדבריהם ליסע תחת מלכות המעברת על הד"ת וכל המלוכה הוא לגמרי נגד רצון הבורא ברוך הוא וברוך שמו.<br />
<br />
ובפרשת תולדות בפרשת הבארות (בראשית כו, ב) שכתב לבסוף כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ האריך שם הכלי יקר בענין הבארות, וכתב לבסוף וזה לשונו, ועוד שמצינו בבית שני שמחמת המחלוקת יצאו שלימים וכן רבים מן הארץ מרעת יושבי בה, על כן אמר שבזמן מציאת השלום ופרינו בארץ, כי לא נצטרך לצאת מתוכה עכ"ל. ומבואר זה שמרעת יושבי בה, אף בזמן הבית יצאו שלימים וכן רבים מן הארץ, ולא היה בזה איסור שיצאו מן הארץ לחוצה לארץ, כי חזינן שנקראים שלימים. גם מסיום דבריו ופרינו בארץ כי לא יצטרכו לצאת מתוכה מבואר שאז היה צורך לצאת מתוכה. ומה שלא יצאו הרבה מהתנאים הקדושים ורבים וכן שלימים אתם כבר כתבתי כמה טעמים שלא היתה אפשרות בזמן הבית לעזוב את הארץ, אבל גם אלו שיצאו מתוכם הסכים עמהם בכלי יקר שעשו כדין, ואין להאריך בזה שלא ביארו לנו חכמינו ז"ל מה הגיע אליהם באותו הזמן, כאשר סתמו הרבה ענינים שלא הביאום בש"ס, וכבוד אלקים הסתר דבר, ודבריהם ז"ל עמוקים כמים לים מכסים. והבאתי דברי הכלי יקר בזה על כל פנים לגילוי דעת.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%94&diff=2802ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנה2025-08-21T20:10:09Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנו<br />
|תווית_הבא=סימן קנו<br />
|תווית_קודם=סימן קנד<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנד}}<br />
<br />
== '''~ קנה ~''' ==<br />
וממה שלא ברחו הצדיקים והיראים מארץ ישראל בימי אחאב ומנשה, אין שום ראיה משם מכמה טעמים. חדא דאפשר לא היה מציאות לדבר כמו שרואין שירמיה הנביא אמר (ירמי' ט, א) מי יתנני במדבר, אלמא שהיה משתוקק לילך מארץ ישראל אף למדבר אלא שלא היה מציאות. גם אין לדמות הענינים, שלא היה אז עקירת כל התורה כולה, דאף באחאב שהיה הגרוע מכולם כמבואר בקרא (מל"א כא, כה) רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה', ואף על פי כן היה שומר כל התורה כולה לולא אותו העון, כמבואר בגמ' (חולין ד:) שהיה בית בחזקת כשרות והיה מותר אף ליהושפט לאכול אצלו, לולא הטעם דשחיטת מומר לעבודה זרה אסורה.<br />
<br />
וכבר הבאתי דברי הש"ס (סנהדרין קב:) שהיה לו מסירות נפש נפלאה עבור התורה הקדושה שרצה ליתן למלך ארם כל כספו וזהבו ונשיו ובניו הטובים שלא יבוא למלחמה, כל כך היה מתיירא מאותה המלחמה, ואף על פי כן את הספר תורה לא רצה למסור, ועבור הספר תורה הלך למלחמה זו והפקיר חייו וכל אשר לו הכל אשר לכל עבור הספר תורה. והרבה גדולי זמנינו יוכלו ללמוד מוסר מאחאב ללחום עבור התורה הקדושה במסירות נפש כל כך להפקיר עצמו וכל אשר לו עבור התורה הקדושה.<br />
<br />
אבל גם מבלעדי זאת הלא היה אז בזמן המקדש והיה עבודת יום הכיפורים ועבודת הקרבנות בכל השנה תמידין כסדרן ומוספין כהלכתם, שעל זה העולם עומד. ואמרו חכמינו ז"ל (תענית כו:) אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ. ופירש רש"י ז"ל עיסקי קרבנות שישראל עושין הן היו כלים בחטאם ומשהן כלין שמים וארץ העומדים בזכותם אין מתקיימין וכו'. ומעולם לא לן אדם בירושלים ועבירה בידו, שהיה מכפר תמיד של שחר ושל ערב, ולא מצינו שהיה איזה פגם בעבודת בית המקדש ובקרבנותיו אלא פעם אחת בבית שני שהיה כהן גדול צדוקי ונענש תיכף, כמבואר בגמ' (יומא יט:). ואין ספק כי אך על ידי שהיו שם צדיקים ויראי ה' היה מתנהג עבודת בית המקדש כתיקונו. ואלו היו עוזבים את הבית המקדש והעבודה, היה מזבח בטל. ובגמרא (סוטה מט:) כשצרו מלכי בית חשמונאי וכו' אמר להן כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרין בידכם, וקיומם של כל ישראל היה תלוי בעבודת בית המקדש, ואף לאומות העולם הוא אבדון גדול בביטול המזבח, כמבואר בגמ' (סוכה דף נה:) אמר ר"י אוי להם לעכו"ם שאבדו ואין יודעין מה שאבדו, בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר עליהם, ועכשיו מי מכפר עליהם, אלא שעל ישראל שהקב"ה גזר עליהם גזירת הגלות מרחם עליהם הקב"ה וממציא להם תקנה שיתקיימו בגלות על ידי שמצפין לעבודה, אבל מעצמם פשיטא שלא היו רשעים לעזוב את בית המקדש ומזבח והעבודה. וכבר הבאתי מה שמבואר בזוהר הקדוש (רע"מ בהר קט:) שלכן הוי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ כעובד עבודה זרה בשביל שאין שם קרבנות. גם היה אז מצות עליה לרגל וקרבן פסח ושאר מצות התלויות בבית המקדש שאי אפשר לבטל כל זה מדעת עצמם טרם שהיתה הגזירה.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%93&diff=2801ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנד2025-08-21T20:09:58Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנה<br />
|תווית_הבא=סימן קנה<br />
|תווית_קודם=סימן קנג<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנג}}<br />
<br />
== '''~ קנד ~''' ==<br />
וכתב המהר"ם שיק (יו"ד סימן של"ה באמצע התשובה) לענינו וזה לשונו דהרי קיימא לן אפילו במידי דשייך לגוף אמרינן דאסור לילך תחת גשר רעוע וקיר נטוי אם כן קל וחומר דאין אנו רשאין לילך במקום סכנה לנפש, והתורה אמרה (דברים ד, ט) השמר לך ושמור נפשך מאוד, וכיון דהדין שאסור לילך במקום סכנת הגוף וגם אנו מצווים שלא להניח אצלנו דבר שיש בו סכנה, והוא לאו מפורש בתורה (שם כב, ח) לא תשים דמים בביתך, ואם כן קל וחומר דאין לילך ואין לעמוד ואין להניח דבר שיש בו סכנה לנפש עכ"ל. והם דברים ברורים. ואף אם עמד הכותל רעוע והבית בלא מעקה והבור או שאר דבר שיש בו סכנה ימים ושנים טובא, ועברו שם רבוא רבבות בני אדם ולא ניזוק שום אדם, מכל מקום עדיין באיסורו עומד שמא חס ושלום עכשיו יפול הנופל, ועובר בכל יום על עשה ולא תעשה דלא תשים דמים. ומכל שכן בעול מלכות המינות אשר גם עד עכשיו הנפילים היו בארץ הרבה מאוד עד אין מספר שנפלו ברשת על ידי תחבולותיהם וכחם. ויותר מזה הסכנה עצומה שאי אפשר לידע מה יולד יום ומה יעשו עוד באיזה דרך להפק זממם חס ושלום, וסכנה של מלכות המעברת על הדת גרוע מהכל, כי אין מנוס ואי אפשר לעמוד במלחמתה. ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (בבא בתרא ג:) אי אמר מלכותא עקרנא טורא, עקר טורא ולא הדר ביה..ואמרו בגמרא (שבת יא.) אם יהיו כל הימים דיו, ואגמים קולמסים, ושמים יריעות, וכל בני אדם לבלרין, אין מספיקין לכתוב חללה של רשות, מאי קרא אמר רב משרשיא שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר (משלי כה, ג), ופירש רש"י ז"ל חללה של רשות, עומק לבם שהוא צריך להיות לו לב לכמה מדינות למס הקצוב ולכמה מלחמות ולכמה משפטים, והכל ביום אחד. ולא הבנתי, שהרי סוף כל סוף כל אלו המעשים נעשים על ידי בני אדם המשתתפים כשרי ומשמשי המלוכה, ונובעים מדעת איזה בני אדם המוגבל בגבול קצר, ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל. והאיך אפשר לומר על דעת איזה בני אדם שכל הימים ואגמים ושמים וכל בני אדם ביחד אין מספיקין לכתוב עומק לבבם ושמים לרום, הפי' מה שבשמים ממעל וארץ לעומק מה שתחת לארץ, כמו שכתב הגר"א בפירושו למשלי, והאיך אפשר לדמות לזה חללה של רשות שהוא דעת בני אדם.<br />
<br />
והמלבי"ם בפירושו למשלי אחרי שפירש כפירושו של רש"י ז"ל, הוסיף עוד לומר, וכן יש בהנהגה דברים עמוקים וסתרי המלוכה וסודותיה, אשר אי אפשר לחקור אותה עד תכונתה. וזה אפשר להבין דבאמת אין אדם יודע מה שבלב חבירו כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה. אלא לפעמים חכמים ונבונים יוכלו להבין דבר מתוך דבר מה שבלב חבירו, על ידי שמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו והוראת שאר עניניו, שיכולין לפעמים על ידי זה לירד לסוף דעתו, אבל הנהגת מלוכה מתנהג בדרכים עמוקים בסוד ובסתר, שאי אפשר לחקור אותה עד תכונתה, ואי אפשר לידע מה מחשבתה לעשות, כמו שאי אפשר לידע מה שבשמים לרום ובארץ לעומק, וניחא בזה פירוש הכתוב.<br />
<br />
גם דברי הש"ס אפשר לפרש בדרך זה, אך מלשון רש"י ז"ל אינו נראה כן. ואולי גם כוונתו ז"ל שכיון שיש להם הרבה ענינים כל כך, לכן הכל הוא בסתר, והוא דוחק בלשונו ז"ל. ויהיה איך שיהיה אף אם רש"י ז"ל כיוון גם לפירוש אחר, אבל גם זה אמת שכל העולם כולו אין יכולין לידע חללה של רשות מה בדעתה לעשות כמובן. וכתב רבינו יונה במסכת אבות (פ"ב מ"ג) על המשנה הוו זהירין ברשות, איננו דבר שלטון, אך הם לחקור בני אדם, ואין חקר למחשבותיו, ומי ירד לסוף דעתו. וקל וחומר במלוכה שרואין בבירור שכך מעשיהם להעביר על הדת בתשוקה גדולה כל כך, אלא שעושין הכל לאט לאט שלא להרגיז עליהם העולם בפעם אחת, אין סומכין על הנס שלא יגמרו ח"ו כל חפץ לבבם.<br />
<br />
הגם כי מקוים אנחנו להשי"ת שלא יטוש ה' את עמו ולא יכבה נר ישראל בארץ ישראל, אבל לא הותר לנו לסמוך על דברים נסתרים אף בספק סכנת הגוף, ועוברים בזה על לאו דלא תשים דמים כמבואר לעיל, מכל שכן במה שנוגע לנפש ולקיום כל התורה כולה. ובתשובת ר' חיים כהן שבהגהות מרדכי (והובא בדרכי משה אה"ע סי' ע"ה ס"ק ו') שלתשובה זו הסכים גם המהרי"ט וכל הפוסקים, שכתב שם שאין ליסע לארץ ישראל כשיש סכנת דרכים, כתב אחר כך בלשונו שאפילו אם יעמוד ערבות מספיק מגוף וממון, ערבך ערבא צריך, עד כאן לשונו. ומכל שכן בזה שמי שאומר שהוא ערב בעד מלכות המינות מה יצמח ממעשיהם, ערבך ערבא צריך, ומי יוכל לקבל עליו אחריות כזה לייעץ ליכנס תחת אותה החללה של רשות שהוא על כל פנים חשש סכנה עצומה לדת תורה הקדושה.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%92&diff=2800ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנג2025-08-21T20:09:48Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנד<br />
|תווית_הבא=סימן קנד<br />
|תווית_קודם=סימן קנב<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנב}}<br />
<br />
== '''~ קנג ~''' ==<br />
והנה אחריות וחשש גדול על פי הלכה לדור תחת מלכות המינות מכמה טעמים שאי אפשר להעלותם על הכתב, אך אכתוב איזה פרטים מה שאפשר לכותבם, מלבד שיש שם מלכות המינות המכוונת להעביר על הדת והיא סכנה עצומה בענין הד"ת לכל היושבים שמה כאשר הארכתי לעיל ואי אפשר לפרט הכל והמבין יבין, אבל גם עצם הדירה תחת ממשלתם ורשותם של מלכות של מינות רחמנא ליצלן הוא ענין כבד המכאיב לב כל ירא וחרד לדבר ה', שהרי כיון שכל התייסדות אותה המלוכה הוא ממקור המינות רחמנא ליצלן, הן בשביל התייסדותה קודם ביאת המשיח שהוא ביהרג ואל יעבור, כאשר הארכתי במאמר ג' שבועות, ונוסף לזה שנתייסד במינות וכפירה גמורה רחמנא ליצלן בלי תורה ואמונה כלל ועיקר, אלא אדרבא בדרך של עקירת כל התורה כולה ח"ו, ואין ספק שאותה המלוכה גרע הרבה יותר מעבודה זרה כמו שהוא בגמ' וברמב"ם ובכל הפוסקים דמינות גרוע הרבה יותר מעבודה זרה, וכבר העתקתי קצת מדבריהם בזה. ואם כן אין ספק שהנותן איזה חיזוק כל שהוא לשורש המינות הן בממון או כבוד או בדברים באיזה אופן שהוא גרע מנותן כבוד או ממון או איזה חיזוק לעבודה זרה, והודאה במקצת לשורש המינות גרוע ממודה בעבודה זרה, והדרים שם קשה להם מאוד ליזהר בזה כמובן והנסיונות עצומים, גם הרבה הזדמנות נזדמן לכל אחד ואחד יען שנצרך לטובתם כי הכל בידי המלוכה ונותנים להם חיזוק ושבח באופנים שונים פעם באונס ופעם ברצון וקשה לעמוד בענינים אשר כמעט בכל יום ולפעמים בכל רגע יש ספיקות של יהרג ואל יעבור, ומי הוא המורה דרך בדורינו בספיקות חמורות כאלו, כי בכל חשש של חיזוק למינות או מודי להו הוא בספק של יהרג ואל יעבור קל וחומר מעבודה זרה.<br />
<br />
והרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה (עבודה זרה פ"א מ"ד) כתב שאסור לדור בעיר שיש בה עבודה זרה אלא שאנוסים אנחנו ששוכנם בארצם בעונינו ונתקיים בנו ועבדתם שם וגו' מעשה ידי אדם וגו'. והנה באיסור זה לדור בעיר שיש בה עבודה זרה שהוא כן בכל העולם מסוף העולם ועד סופו ודאי דאנוסים אנחנו והקב"ה גזר כן לפזר ישראל בד' כנפות הארץ בגולה תחת האומות שהם עובדי עבודה זרה אבל איסור זה לדור בעיר שיש בה עבודה זרה אינו אלא מדרבנן מחשש שמא ימשך אחריה והיה מהראוי לחוש לזה בחשש עבודה זרה החמורה להרחיק מעיר שיש בה עבודה זרה לולא הגזירה שגזר הקב"ה הפיזור, אבל לא הותר לנו ליתן ח"ו חיזוק משהו להעבודה זרה בעצמה והוא ביהרג ואל יעבור, אלא שעצם מלכות האומות אינה עבודה זרה ואך אינהו לגרמייהו הוא דעבדי עבודה זרה, אבל עצם הקמת ממלכתם הוא מאת הקב"ה כמאמר הכתוב (דברים לב, ח) יצב גבולות עמים, ומבואר בפרקי דרבי אליעזר (...) שהקב"ה ברא ע' שרים על ע' האומות והקב"ה הוא הממליך מלכים, ולכן אין איסור ליתן להם כבוד וחיזוק בזמן הגלות, ונצטוינו עליהם שלא למרוד ולהתפלל בשלומה של מלכות, אבל בנוגע לעבודה זרה עצמה אסרו אף לישא וליתן עמהם לפני אידיהם בשביל שהגוי אזיל ומודי לעבודה זרה, אבל שהישראל בעצמו יהיה ח"ו אזיל ומודי לעבודה זרה זה אינו עולה על הדעת, שהוא ביהרג ואל יעבור, ואם כן באותה המלוכה שעצם התייסדותה היא מינות וכפירה גמורה רחמנא ליצלן שהוא גרוע הרבה מעבודה זרה ושאני מינות דמשכא וכל קיומה הוא בשביל שהקב"ה מניח לבעלי בחירה לעשות הכל בכח הס"מ כמו שמניח הקב"ה את העבודה זרה עצמה אף לעשות אותות ומופתים נוראים בשביל שהבא לטמא פותחין לו כמבואר בגמ' (עבודה זרה נה.). ובעונותינו המרובים והמרים רחמנא ליצלן הצליח מעשה שטן ויצא העגל הזה, ואם כן מי יודע אם מותר ליכנס ברצון תחת ממשלתם ורשותם, שגורם להיות בעצמו אזיל ומודי להו וליתן להם חיזוק רב שגרוע הרבה מלהיות מודה בעבודה זרה. ואף שגדלה מעלת וקדושת ארץ ישראל אבל היא הנותנת שבשביל שגדול כל כך קדושת הארץ חמור מאוד אם שם במקום הקודש נותנין איזה חיזוק ח"ו לדרך המינות, ואין הארץ סובלת ומוחלת על עלבונה שעל ידה ובמקומה נותנין ח"ו חיזוק למינות.<br />
<br />
וירמי' הנביא אמר (ירמי' ט, א) מי יתנני במדבר מלון אורחים שממקרא זה למד הרמב"ם ז"ל (הלכות דעות פ"ו ה"א) שצריך לילך למערות ולחוחים ולמדבריות שלא להתערב עם אנשים רעים וחטאים. ומקרא זה אמר ירמיה הנביא על ארץ ישראל. ואף המעיל צדקה שהחמיר יותר במצות ישוב ארץ ישראל מכל הפוסקים והחליט שהיא מצוה דאורייתא גם בזמן הזה לעבור לארץ ישראל אף עם בנים קטנים בספינות דרך ימים ונהרות, שאף על פי כן בשביל עניות שיש חשש שמעברת על דעת קונו, כתב גם הוא שלא ליסע לארץ ישראל. וכתב שם (...) שאף מי שדעתו חזק לעמוד בנסיון העוני, מכל מקום צריך לחוש לבניו דשמא טרם שיהיה דעתם חזק כל כך לא יעמדו בנסיון העוני וח"ו יצאו לתרבות רעה, ומכל שכן בנסיונות של עול מלכות המינות שאף העומדים בנסיונם ולוחמים קשה, מכל מקום עדיין לא יוכלו לידע מה יהיה בבניהם שלא יתפשו ח"ו, כמו שכתב הרמ"ע מפאנו (...) שעל פי רוב נמשך כל אנשי המדינה אחר הממשלה אף הכשרים כמו שהעתקתי לעיל. גם בעצמו אינו בטוח שום אדם כי אי אפשר לו לידע באיזה אופן יתחדשו עוד הגזירות ומי יוכל לכוין דעתם של אותן החושבים יום ולילה באיזה אופן לעקור הדת ח"ו כאשר העיד עליהם החכם מכל אדם במשלי ד' ט"ז כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשילו.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%91&diff=2799ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנב2025-08-21T20:09:39Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנג<br />
|תווית_הבא=סימן קנג<br />
|תווית_קודם=סימן קנא<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנא}}<br />
<br />
== '''~ קנב ~''' ==<br />
ובזה יש ליישב מה שהביא הרמ"א בסי' רמ"ב סעיף ל"א דגם לאסור אינו רשאי מה שהתיר חכם חבירו והוא כן ממשמעות הרא"ש, והש"ך שם פליג והביא דעת רוב הפוסקים דסברי דדוקא להתיר מה שאסר חבירו אינו יכול אבל יכול לאסור מה שהתיר חבירו אף שכבר חלה הוראתו. וראיתי מקשים מהך גמ' דמבואר בפי' בשלמא הוא מטמא והן מטהרין לחומרא אלא הוא מטמא והן מטהרין היכי הוי אם כן מבואר בהדיא דלחומרא אין חשש ולא קשיא להו כלל אלא על מה שהתירו, וקשה בין על הסוברין דאף לחומרא אסור ובין על החולקים למה לא הביאו ראיה מגמ' מפורשת.<br />
<br />
ולפי עניות דעתי לא קשה מידי דזה ודאי דלדעת הסוברין דאף לחומרא אסור שמה אין הטעם אלא בשביל כבודו של חכם ואם כן יש לומר דגם המקשן סבר דאף לחומרא אסור, אבל כיון שבזה אין הטעם אלא בשביל כבודו של חכם שפיר ידע גם המקשן דכיון שיש חשש דלא לגרור אבתריה אין צריך לחוש לכבודו. אבל בלקולא להתיר מה שאסור שרובץ על זה איסור מדינא דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ואף אם הוא מדרבנן מכל מקום הוא איסור מדינא לא בשביל כבודו של חכם בלבד כמו שכתבו הראשונים ז"ל בהדיא בזה קשיא ליה האיך התירו איסור מדינא, ומשני בגמ' קסברי דלא ליגררי אבתריה. וצריך לומר הכוונה דקסבר דבמקום שיש חשש דלא לגרור אבתריה מותר להתיר אף האסור מדינא. ובשו"ת הרמ"ע מפאנו (סימן ק"ח בסוף התשובה) הביא דברי הגמ' האלו שהי' מטהרין מה שהוא מטמא אף דבעלמא חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר, וסיים על זה, צא ולמד כמה ראוי לגדור במקום בקעה, שאפילו להקל באיסורין בשעת מעשה דבכגון זו התירו. יעיי"ש.<br />
<br />
וחזינן בזה שאף באדם גדול אם רק בדבר אחד עושה שלא כתורה ויש חששא דלא לגרור אבתריה בזה גדרו גדר שלא להסכים לדבריו בשום ענין אף בשאר ענינים שאינם נוגעים לזה כלל, וגם להתיר שלא כדין, ולא סגי להו במה שיחלקו עליו בזה שעושה שלא כתורה ותו לא מידי, כי אם יסכימו לדבריו אף באיזה ענין אחר זה גורם שיגררו אחריו אף במה שעושה שלא כתורה ולא יועיל מה שיחלקו עליו בזה שעושה שלא כדין בלבד. ומכל שכן באותו הענין בעצמו שאומר שלא כדין שהחיוב להכחישו בכל אופן ואופן אף אם הוא רק פרט אחד מעניני התורה הקדושה.<br />
<br />
ומזה נוכל ללמוד קל וחומר בן בנו של קל וחומר בדרכי הציונים שעל הכלל כולו יצאו לכפור בכל התורה כולה ופשתה המספחת שגררו כמעט כל העולם כולו אבתרייהו כמו שהיה בעבודה זרה בזמן בית ראשון טרם שביטלו יצרא דעבודה זרה דרהטו כולי עלמא אבתרה והסכנה עצומה ונוראה שיורד לחדרי בטן אף בין החרדים שבישראל ונוקב עד התהום, והכלי זין שלהם הוא מה שלבשו לבוש ארץ ישראל שהכל צריכין לבוא לארץ ישראל, ואף אלו היה מציאות לדבריהם מעיקר הדין, היה ההכרח להגיד שלא כדבריהם דלא ליגררו כולי עלמא אבתרייהו, ומכל שכן שהאמת ברור בלי שום פקפוק שכל דבריהם בזה הוא שלא כתורה ושלא כהלכה כאשר נתבאר למעלה, ואין מקום להסתפק בזה כמה גדול עונם מנשוא של אלו המהפכין דברי אלקים חיים ואומרים כדברי הציונים בענין ארץ ישראל. ואף אם יאמרו שאינם מסכימים במה שמעבירים שם על הדת אין זה אלא אחיזת עינים ועוד גרע יותר במה שאומרים כן כי כל העם נגררים על ידי זה אחר הציונים באמרם שאף הדתיים הרוצים בקיום התורה הקדושה מודים רבנן להציונים בענין מצות ישוב ארץ ישראל וממילא נגררים כולהו אבתרייהו בסיבת הדתיים האלו המחניפים לרשעים ואומרים שלא כתורה ושלא כהלכה. וה' ירחם.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0%D7%90&diff=2798ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנא2025-08-21T20:09:26Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנב<br />
|תווית_הבא=סימן קנב<br />
|תווית_קודם=סימן קנ<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנ}}<br />
<br />
== '''~ קנא ~''' ==<br />
והנה ידוע דרכי חכמינו ז"ל לעשות הכל בהיפך עד קצה ממה שאומרים המינים כדי שלא לגרור אבתרייהו, והיו מטמאים את הכהן העוסק בפרה אדומה להוציא מלב הצדוקים, אף שהוצרכו על ידי זה להרבות בגזירות טובא בענין טהרת פרה אדומה שלא יזלזלו בה מחמת שהיו מטמאין את הכהן העוסק בה, כמבואר במסכת פרה (פ"ק מ"ב).<br />
<br />
ובגמ' (ברכות סג.) כשירד חנינא בן אחי רבי יהושע לגולה היה מעבר שנים וקובע חדשים בחו"ל, שגרו אחריו שני תלמידי חכמים וכו' התחיל הוא מטמא והם מטהרים הוא אוסר והם מתירים, אמר להם מפני מה אני מטמא ואתם מטהרים אני אוסר ואתם מתירים, אמרו לו מפני שאתה מעבר שנים וקובע חדשים בחו"ל, אמר להם והלא רבי עקיבא היה מעבר שנים וקובע חדשים בחו"ל, אמרו לו הנח רבי עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל, אמר להם אף אני לא הנחתי כמותי בארץ ישראל, אמרו לו גדיים שהנחת נעשו תיישים בעלי קרנים וכו'. והקשו אחר כך בגמ' בשלמא הוא מטהר והם מטמאין לחומרא, אלא הוא מטמא והם מטהרין היכי הוי, והא תניא חכם שטמא אין חבירו רשאי לטהר, אוסר אין חבירו רשאי להתיר, קסברי כי היכי דלא נגררו אבתריה.<br />
<br />
וחזינן בזה דאף בגדול הדור כמותו שבעת שהלך לגולה לא הניח כמותו בארץ ישראל והיה מותר אז לעבר שנים ולקבוע חדשים אף בחו"ל, אלא בשביל שאח"כ גדיים נעשו תיישים, נאסר לו לעשות כן, בשביל שהיה בחו"ל. אבל אלו היה בארץ ישראל, עדיין היה ראוי לעבר שנים ולקבוע חדשים, אם כן היה מגדולי חכמי התנאים, ואף על פי כן בשביל שעשה בזה שלא כתורה וחשו דלא ליגררו אבתריה, אמרו גם בכל שאר דבריו הכל בהיפך, אף להתיר את האסור ולטהר את הטמא שאסור לעשות כן, מכל מקום הקילו כל כך בשביל החשש דלא ליגררו אבתריה.<br />
<br />
ולכאורה קשה לי טובא שהרי מבואר בר"ן (ע"ז ז.) בשם ראב"ד ורשב"א, דדינא דחכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר לאו משום כבודו של חכם נגעו בה, אלא משום דכיון שאסרה ראשון שויה חתיכה דאיסורא ושוב אין לה היתר. וכתב הרדב"ז בתשובה (סימן שס"ב) שכן דעת רוב הפוסקים. וכן כתב הש"ך (יו"ד סי' רמ"ב ס"ק נ"ט) דהטעם הוא בשביל דשויה חתיכא דאיסורא, ולא משום כבודו של ראשון. וכתב בפרי מגדים (יו"ד סי' א' שפ"ד ס"ק ל"ח) דדין שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא הוא איסור דאורייתא לא דרבנן, והביא ראיה ממה שנתחבט הר"ן ושאר מפורשים בהא דסוף נדרים (צ:) האומרת טמאה אני לך אינה נאמנת, והקשו וכי איסור שבהן להיכן הלך, עד שתירץ הר"ן ז"ל דחב לבעלה ואין בכח לאסור, ואי הוי דרבנן הם אמרו והם אמרו, אלא ודאי דבר תורה הוי. ואיני יודע למה הוצרך ללמוד זה מדיוק לשון הר"ן שלא תירץ הם אמרו והם אמרו הלא בפירוש כתב שם הר"ן דמבטלי בזה מילתא דאורייתא, והקשה שאין בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה אלא בשב ואל תעשה או בקום ועשה להוראת שעה בלבד כאליהו בהר הכרמל, אבל לדורות לא. והוכרח לתרץ בשביל הטעם דאפקעינהו או בשביל שהיא משועבדת לבעלה אין בכח לאסור מן התורה אלא תקנת חכמים היא במשנה ראשונה יעיי"ש. ועכ"פ זה ודאי דאיסור דשויא אנפשיה חתיכא דאיסורא הוא איסור דאורייתא, ואם כן האיך התירו אסורי דאורייתא בקום ועשה. ואין לומר שהיה באופן שנשאלה שאלה זו בפניהם שאין איסור, דאם כן לא היה מקשה כלום ממה שאמרו חכם שאוסר אין חבירו רשאי להתיר, ועל כרחך שהיה באופן שאמרו שאין רשאי להתיר. ודוחק לומר בשביל דלהוראת שעה יכלו לעקור איסור דאורייתא בקום ועשה היכא שהוא למיגדר מילתא כמו שהוא בגמ' (יבמות צ: וסנהדרין פט:), ולשון הרמב"ם (יסוה"ת פ"ט ה"ג) שהביא שם הך דינא דנביא יכול לעקור דבר מן התורה להוראת שעה, דקדק אח"כ בלשונו הזהב לומר מפני שהוא נביא מצוה לשמוע לו בזה, והרי שדעתו שאך נביא יכול לעשות זאת. ובמקום אחר ביארתי פירוש דברי התוספות שיכול להיות שגם דעת התוספות כן, אלא שהטעם הוא שצריך נביא כדי שידע ברור שיסתייע מילתא ויהיה בזה מיגדר מילתא וכבוד שמים, וכן נראה מלשון הש"ס, ואין להאריך פה בזה. ועכ"פ קשה לפרש כן בדברי הש"ס שהתירו איסורי דאורייתא.<br />
<br />
ואולי אף שכתבו הראשונים טעם האיסור בשביל דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא, מכל מקום אין זה דומה לגמרי לכל מקום שאמרו בש"ס שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא דמיירי שאומר בעצמו שהוא אסור, דבין אם הטעם הוא דהוי כמו נדר או משום הודאה כאשר האריכו הפוסקים בזה, מכל מקום אינו דומה לכאן שאינו אומר בעצמו שהוא אסור אלא שהטעם שנתנו על זה דין שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא הוא, כמו שכתב הריב"ש בתשובותיו (סימן שע"ט) שהרי קבלו דעתו. וכן הוא לשון הרדב"ז בתשובותיו (סימן שס"ב) שכתב וזה לשונו, דכיון דסמך מעיקרא אתכם הראשון שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא ושוב אין חכם שני יכול להתירה, ואם כן הוי הטעם דכיון שבא לחכם לשאול קבל עליו הוראתו הוי כאומר בעצמו דקבל עליו.<br />
<br />
ויש לפקפק בזה דכתבו התוספות בעבודה זרה (ז. ד"ה הנשאל) שהקשו וכי לא ישאל לכל החכמים וידונו זה עם זה אולי ישיבהו מדבריו, ויש לומר דאינו אסור אלא לשאול אם לא יודיע לו כבר שאלתי לפלוני ואסר לי, אבל אם אומר לו כבר שאלתי פלוני חכם מותר אבל ודאי החכם יזהר שלא יתיר אלא אם כן יוכל להחזירו, כגון שטעה בדבר משנה וכדומה יעיי"ש. וכן הוא בשלחן ערוך (יו"ד סי' רמ"ב סעי' ל"א ברמ"א) שמותר לשאול לחכם אחר, אלא שיודיע אותו שכבר הורה הראשון לאסור. ועכ"פ לא ניחא להו להתוספות לומר שהשואל לחכם לא יוכל לשאול עוד לחכמים אחרים, ועשו מזה קושיא, ואם כן לאו כללא הוא שהשואל לחכם קבל עליו הוראתו בהחלט, דיוכל להיות גם שדעתו לשאול עוד לחכמים אחרים וידונו זה עם זה ואולי ישיבהו מדבריו כמו שכתבו התוספות, ואם כן אין זה מוכרח שדמי לגמרי להיכא שאומר בעצמו שהוא אסרו דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא מטעם נדר או הודאה.<br />
<br />
אלא שיש לומר דבשביל אאינו שכיח כל כך שחכם שהגיע להוראה יטעה כל כך באופן שהשני יוכל להחזירו וסתמא דמילתא כשבא לחכם לשאול קבל עליו הוראתו על כן נתנו לו חכמים דין שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא מדרבנן ואינו דומה לשאר מקומות שאמרו ושיא אנפשיה חתיכה דאיסורא שהוא מדאורייתא מחמת שאומר בעצמו. ומה שאמרו הראשונים ז"ל בזה הלשון שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא הכוונה שחכמים נתנו לזה דין שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא שרובץ על החתיכה איסורא ממש, עכ"פ מדרבנן ואינו בשביל כבודו של החכם בלבד.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%A0&diff=2797ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנ2025-08-21T20:09:13Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנא<br />
|תווית_הבא=סימן קנא<br />
|תווית_קודם=סימן קמט<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמט}}<br />
<br />
== '''~ קנ ~''' ==<br />
והנה כבר נתבאר שנסיעת ארץ ישראל צריך להיות לשמה, לא לשם צרכיו. אבל אין צריך לומר מי שנכנס בלבו התלהבות לארץ ישראל על ידי חלקלקות לשונם של הציונים אשר חץ שחוט לשונם בתחבולות שונות להלהיב הלבבות ללשון חיבת הארץ למען חיזוק שיטת הציונים לתפוס ברשתם את הכלל ישראל, ולאיש אשר אלה לו, שנכנסו אלה הדברים לתוך חדרי לבבו, אף שהוא בלי ידיעה ומבינות, מכל מקום נכנס ארס המינות בלבו והוא לא ידע ואשם, ואם באותו רעיון הוא נוסע הוא, בודאי רע ומר רחמנא ליצלן. כי בא לארץ ישראל בשורש המינות בסתרי הלב, ונתפס בכל עת יותר ויותר.<br />
<br />
והנה אנו רואים הרבה בני אדם גם בני איש אף מהכשרים שבישראל, שיש להם התפעלות יתירה בענין נסיעה לארץ ישראל, ולא ידעו ולא יבינו כי בא להם אותו ההתפעלות מהשפעת דיעות כוזבות שבטומאת הציונות, כי הרבה יש שאף שמתנגדים להציונים בעצמם מכל מקום הדיעות כוזבות שלהם שהוא מקור הטומאה רחמנא ליצלן מושפע בלבם, ואותו היצר הרע של טומאת הציונית מסמא עיניהם שממקור הקדושה בא להם אותו ההתפעלות לארץ ישראל לשם שמים בשביל מצות ישוב הארץ וכדומה, והשם לבו לדבר ה' צריך לשית לב בכל השפעה הבאה אליו מאיזה מקור היא.<br />
<br />
ובספר הק' אגרא דכלה כתב בריש פרשת קרח על הכתוב (במדבר טז, א) ויקח קרח וזה לשונו הק', דהנה היצר הרע זה דרכו כל היום לפתות האדם לעשות עבירות, באומרו שזה מצוה. והמשכיל יתבונן על זה שהוא מתרמית היצר הרע ותחבולותיו. והנה המחלוקה הזה היה כפי הנראה למצוה שהיה מתאוה קרח ועדתו לעבוד עבודת כהונה בקרבנות. והנה הסימן על זה אם היא באמת מצוה או אם היא מתרמית היצר הרע הוא כשיבחין האדם בעצמו אם גדלה תשוקתו כל כך לשאר המצות גם כן לאותן הענינים שהם בודאי מצוה כגון ציצית ותפילין ותורה, אזי הוא טוב. אך אם רואה שאינו משתוקק כל כך לשאר המצות, יבין לאשורו שהתשוקה הזאת שמדמה בדעתו לאותו הענין הנרצה לו למצוה הוא מפיתוי היצר הרע להפילו במכמורת, ותחתיה תעמוד הבהרת. כך קבלני. וכשיבחין זה האדם באמת האמת אהוב יותר ויתרחק אפילו מהמצוה שנדמית בדעתו, עד כאן לשונו הק'.<br />
<br />
וכך אנו רואים עכשיו שיש הרבה אף שהם שומרי תורה ומצות, מכל מקום עושים הכל, הנחת תפילין וציצית ושאר כל המצות החשובות שתלוים בהם כל התורה כולה כמצות אנשים מלומדה בלי שום התלהבות, וראשם ולבם בל עמם גם בשעת עשיית המצוה. ובמצות ישוב ארץ ישראל מתלהבים באש להבה וחרה אפם על מי שאינו עמם בשיטה זו. ומאין בא ההתלהבות העצום כל כך דייקא במצוה זו ולא באחרת, אבל הוא הסימן המקובל ביד הקדוש המהרצ"א ז"ל שהוא מפיתוי היצר הרע להפילו במכמורת ותחתיה תעמוד הבהרת. ובפרט באותו הדור שהיצר הרע מתגבר הרבה בדרכי המינות רחמנא ליצלן אין אנו בטוחים בשום אדם, וכשם שהשביעו את הכהן הגדול בזמן בית שני יען שהיה אז התגברות הצדוקים, אף שהיו פורשים ובוכים על שחשדוהו שלא ראו בו שום סימן של מינות ח"ו, מכל מקום הוצרכו לחשדו ולהשביעו על ככה שמא יש בו צד מינות שלא נודע ונעלם מעיני כל רואיו.<br />
<br />
ובליקוטי מהר"ן מבראסלוב במשלים שלו (סימן ד') האריך בזה מה שיהיה בעיקבא דמשיחא, ותמצית דבריו בקיצור, על פי משל, במלך שהלך בדרך ופתאום ירד מטר גדול ממש מבול מים וכל שרי המלוכה נתפזרו אחד לאחד והמלך היה בסכנה גדולה וניצל רק על ידי איש כפרי. כמו כן יהיה בעיקבא דמשיחא שיהיה מבול לא של מים אלא של אפיקורסות ויכנס בלב הכשרים שבישראל ולא יוכלו ליתן עצה, וכל שרי המלוכה נתפזרו ולא יתחזק מלכות שמים אלא עם פשוטי עם שאומרים תהלים בפשיטות. עוד כתב בשיחות הר"ן (סימן ל"ה) שהולך ונמשך אפיקורסות גדול בעונותינו הרבים בעולם, אשרי מי שיחזק עצמו באמונה בעתים הללו. ואמר אף על פי כן שאינו מועיל כלל מה שהוא מספר זאת וכו' כי אף על פי שהוא אומר אף על פי כן מתגברת האפיקורסות והבלבולים, כי הלא גם דניאל וכיוצא הודיעו מקודם שקודם שיבוא משיח יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים והמשכילים יבינו, ואם כן מאחר שהודיע מקודם שזה יהיה הנסיון קודם ביאת משיח וכו' היה ראוי שכל אחד ישכיל ויחוס על עצמו לישאר קיים חזק באמונתו ולא יהיה עוד שום נסיון וצירוף כלל, מאחר שכבר הודיע זאת מקודם, ובאמת אף על פי כן יהיה נסיון גדול ורבים ירשיעו. אך אף על פי כן אני מודיע זאת מקודם בשביל אותן המעט הכשרים שיחזקו עצמם באמונתן ובודאי יהיה להם מלחמות גדולות בדעתם למען יהיה להם למשיב נפש והתחזקות והתאמצות יותר כשיראו שכבר דיברו מזה מקודם, יעיי"ש. וכתב עוד בשיחות הר"ן (סי' ר"כ) שיהיה אפיקורסות גדול בעולם כי מלמעלה יבוא אפיקורסות בעולם בשביל נסיון, והיה מתאנח מאוד על זה ואמר אוי איך יוכלו לעמוד אנשים מועטים נגד כל העולם. וה ענין של רוח הקודש שראה מה הגיע אלינו בעיקבא דמשיחא.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%98&diff=2796ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמט2025-08-21T20:09:00Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנ<br />
|תווית_הבא=סימן קנ<br />
|תווית_קודם=סימן קמח<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמח}}<br />
<br />
== '''~ קמט ~''' ==<br />
וכבר הבאתי (לעיל סח) מה שכתב הרמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ב פ"ז) לפרש הכתוב (זכריה ג, ב) יגער ה' בך השטן וכו' הבוחר בירושלים, שהכוונה הוא שה' יגער בהשטן יען שבחר בירושלים להתגבר שמה יותר. ובימיו נתגלה הפירוש שהשטן בחר בירושלים להתגבר שמה יותר על הדרים בירושלים, ועכשיו בעונותינו נתגלה יותר, שבחר בירושלים בשביל להסית ולהדיח את כל העולם כולו באיצטלא הירושלמית ומה נורא קפידת ירושלים עיה"ק על זה.<br />
<br />
ובגמ' (חולין יג:) אין מינין באומות עובדי כוכבים וכו' סבר לה נכרים שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודת כוכבים הן, אלא מנהג אבותיהם בידיהם. ובתוספות שם (ד"ה נכרים) דכיון שבחוצה לארץ לאו עובדי עבודת כוכבים הם, הלכך בארץ ישראל נמי אין אדוקים כל כך שיהיו מעשיהם לשם עבודה זרה יעיי"ש. ומבואר בזה בגמ' ותוספות, שאף בעת שנתקרר יצרא דעבודה זרה גם אצל האומות עובדי כוכבים שאין אדוקין בעבודה זרה, מכל מקום אין זה אלא בחוצה לארץ, אבל בארץ ישראל עדיין מרקד יצרא דעבודה זרה. אלא שבשביל שבחוצה לארץ אינו כן, זה משפיע גם על הדרים בארץ ישראל שלא יהיו אדוקין כל כך גם שמה. ואינו מובן לכאורה מה זה ועל מה זה, למה יגרע ארץ ישראל מחוצה לארץ בלכלוך העצום של העבודה זרה רחמנא ליצלן, הלא דבר הוא.<br />
<br />
אבל הוא הדבר אשר דברו הקדוש הרמ"ע מפאנו ז"ל כנזכר לעיל שהשטן בחר בירושלים להתגבר שמה יותר והרע אויב בקודש בארץ המקודשת, ואוי לעינים שכך רואות שככה הגיע אלינו בעונותינו הרבים בישראל כי לא נשמע בכל כדור הארץ מסוף העולם ועד סופו מיום הוסדה הארץ עד עתה שיעלה על דעת איזה בריאה בעולם להדפיס חמשה חומשי תורה במחיית שמו ית' מכל התורה כולה מהחל ועד כלה, זולת בארץ הקודש בעיר ה' שמה אשר באו בה פרוצים וחללוה בממשלת המינות רחמנא ליצלן נעשה מציאות לפעולה איומה ונוראה כזו. ונאמר באסיפתם בכנסת, שבארץ ישראל אין בזה איסור. גם הכפיה הנוראה שאלפי אלפים ורבי רבבות מילדי בני ישראל הכשרים הובאו ביד חזקה לחינוך של מינות וכפירה עד שנעשו לכופרים גמורים רחמנא ליצלן, לא נעשתה התועבה הזאת כי אם בארץ הקודש. וכל כך הרבה חוקים של מינות וכפירה הנעשים בכנסת שמה וכמה מעשיות ודרכים שונים ומשונים הנעשים שמה להשפיע מינות וכפירה בלבבות בני ישראל, ולפרט כל פרטי מעשיהם בזה קצר היריעה מהכיל, וצריך חיבור מיוחד. אבל ילאה לב נשבר ונדכה להביא המעשים האלו על הגליון, גם הקולמוס לא תוכל לכותבם כי מרובים הם, אבל כל מבקש האמת בעיניו יראה ובלבבו יבין. והרשעים שבשאר ארצות אינם מיוסדים כל כך על מינות וכפירה, אלא שמשוקעים בהבלי עולם ותאותיו, ועדיין היו חשובים בעיניהם השומרי תורה ומצות, כי האמינו שיש תורה בישראל, אלא שהם אינם יכולים לעמוד נגד יצרם. אבל מההשפעה הבאה מארץ ישראל ששמה כנסת המינים והאפיקורסים, ובתי החינוך המלמדים עיקרי ושרשי דרכי המינות והכפירה, ושאני מינות דמשכא את רובא דרובא של הנמצאים בסביבותיהם עד ששדי תיכלא בכולא באופנים שונים ומשונים, ומשם יוצאת ההוראה לכל ישראל שבכל המדינות שורשי המינות הנוקבים ויורדין עד התהום שבנקודת הלב. גם באים לידי שנאה גמורה ומוחלטת על שומרי תורה ומצות שאינם ציונים, ובמלוא מובן המלה נתקיים מה שאמרו חכמינו ז"ל (משנה סוטה פ"ט מט"ו) יראי חטא ימאסו בתכלית השנאה ובאופן חזק שלא היה מציאות לציירו, ואין רואים בעיניהם אלא מדינה ועם ולשון לא זולת, ושמירת התורה הק' בעונותינו הרבים מושפלת עד שאול תחתיה.<br />
<br />
וכבר הבאתי מה שמבואר בגמ' ותוספות, שאף באומות גרוע טומאתם היא טומאת העבודה זרה בארץ ישראל מבחוצה לארץ, שעיקר הנקודה שנכבה תבערת אש העבודה זרה אצלם הוא בחוצה לארץ דוקא, כמו שסתמו חכמינו ז"ל בלשונם עכו"ם שבחו"ל. ומה שבא אצלם ההשפעה מחו"ל על ארץ ישראל, מובן הטעם כי חו"ל הוא הרבה יותר, שכל העולם כולו הוא בכלל חו"ל. גם אי אפשר להם להתפיס שקריהם בקרא (ישעי' ב, ג) דמציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים שאין זה בנימוסיהם אבל בישראל שאומרים לנו ניתנה הארץ אף אם הוא שלא כדת, מכל מקום הכל תלוי רק בארץ ישראל. וכבר פירש בנועם מגדים (פרשת מטות), מה שאמרו חכמינו ז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהעמידו דבריהם על דין תורה, שהכוונה שכל דבריהם ר"ל העבירות שעשו אמרו עליהם שהוא דברי תורה, וזה קשה יותר מן החטא מה שאומרים עליו שהוא בקודש יעיי"ש. ולכן בעת שהצליח מעשי שטן הבוחר בירושלים להתגבר שמה כל כך ביסודות המינות והכפירה רחמנא ליצלן באופן נורא הוא משפיע משם על כל העולם כולו, וכביר מצאה ידו החזקה של השטן שם במקום הקודש. ומה שהיה אפשרות שיהיה על כל פנים איזה השפעה משומרי תורה ומצות שבחו"ל, כעין מה שכתבו התוס' כנזכר לעיל, הכל נסתר מחמתם ואפם של האפיקורסים שצועקין שהכל צריכין לבוא לארץ ישראל, והדתיים הנגררים אחריהם מדברים כמותם ככתבם וכלשונם. ובעונותינו הרבים נלקחה קדושת הארץ לכלי זין של המינים והאפיקורסים בסיוע הדתיים הנגררים אחריהם. ה' ירחם וישמחינו כימות עניתנו, ותחזינה עינינו בשובו לציון ברחמים במהרה בימינו אמן.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%92&diff=2795ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלג2025-08-21T20:06:45Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלד<br />
|תווית_הבא=סימן קלד<br />
|תווית_קודם=סימן קלב<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלב}}<br />
<br />
== '''~ קלג ~''' ==<br />
וזאת תורת העולה מכל המקובץ סיומא דפסקא בקצרה סדרתית על שלש עשרה עיקרים כעיקרי האמונה והמדות שניתנו לישראל, והקורא הנעים אשר שם לבו לדבר ה' להכיר האמת ולקבלו ממי שאמרו יוכל להבין עוד בזה דבר מתוך דבר, תן לחכם ויחכם עוד:<br />
<br />
א) מי שהוא צדיק תמים ומקיים כל התורה כולה ואינו עובר על שום דבר ח"ו, הוא לו לזכות גדול אם יושב בא"י עד אין לשער, אף לדעת הפוסקים שאין מצוה בעיקר הישוב בא"י אבל כל התורה ומצות שעושה בא"י חשובין הרבה יתר בכפלים ע"י שהוא במקום הקודש בא"י, ולכן חשובה ישיבת א"י ככל התו"כ אף להסוברין שאין מצוה בעיקר הישוב יען שכל התורה ומצות שעושה שם חשובין הרבה יותר אף בזה"ז. וכבר ביארתי דלפענ"ד כו"ע מודי בזה אף הר"ח ז"ל ואין חולק בזה אלא לדעת הר"ח כיון דרובא דרובא נכשלין אין זה מצוה לסתם בני אדם ואין לבי"ד לעשות מעשה כפי' אף בהך דינא דהכל מעלין, אבל העומדין שם בנסיונות ואין עושין שם עבירה כש"כ דחשיבי טפי ואין קץ למתן שכרן ויהא חלקי עם עובדי השי"ת באמת בא"י.<br />
<br />
ב) כמו שגדלה מעלת המקיימין כהת"כ בא"י כמו כן לעומת זה גדלה האסוןרע ומר ר"ל לעוברי עהבירות ח"ו בא"י דכמו שהמצות חשובין יותר בא"י כמו כן העבירות חמורין שם יותר, וכמו שאצל המקיימין כהת"כ שקולה ישיבת א"י ככל התו"כ מאותו הטעם אצל העוברי עבירה ר"ל שקולה ישיבת א"י ככל העבירות שבתורה, וגם בזה אין שום פלוגתא, שגם החרדים והשלה'ק שהפליגו מאוד בחשיבת ישיבת א"י והביאו שיטת הרמב"ן מ"מ כתבו שעל העוברי עבירה שם עליהם נאמר ותבואו ותטמאו את ארצי ויושלכו מא"י ככלבים ולעתיד ינערם הקב"ה מן הארץ, והביאו חומר הענין של עוברי עבירה בא"י גם מהרמב"ן בעצמו ואין חולק בדבר זה. ובפנים ביארתי שמלבד חור הענין שמטמאין את הארץ ומעכבים את הגאולה ועונשם קשה ר"ל גם אין מקיימין מצות ישוב א"י דבכה"ג דרשינן טעמא דקרא דאף לדעת הרמב"ן לא אמרה התוה"ק לישב בא"י אלא המקיימין כהתו"כ אבל הפחד גדול הוא שלא הזכירו בזה החרדים והשלה"ק עוברי עבירות החמורות ר"ל כמו חילול שבת או אכילת נו"ט וכדומה כי לא דברה תורה במתים כמ"ש הפנ"י אלא הזכירו מהיושבים בסעודת מרעים ואינם שמים ללבם כי המה בהיכל ד' וכדומה עבירות שאדם דש בעקביו ועליהם קראו את המקרא הזה ותבואו ותטמאו את ארצי שיושלכו מן הארץ. וכן הוא בתשובת מהר"ם שבכלבו ויעב"ץ שמדברים מעבירות כאילו ששכיחים גם בשומרי תורה ומצות והרבה יש מעבירות שאדם דש בעקביו וחמורים הם לפני הקב"ה וקשה לידע בסתם בני אדם מי שזכיותיו מרובין על עונותיו. ובפנים הבאתי מדברי הראשונים שהמחניף לרשעים מטמא את הארץ שכן הוא בקרא. ובתשובת מהר"ם שבכלבו כתב כן על המתקוטט בא"י במקום שאין צריך להתקוטט. גם הבאתי מדברי האוה"ח הק' שאף המקיימים כהתו"כ בא"י מ"מ אם אינם מוחים שם בעוברי עבירה כדין, הארץ מקיאה אותם. ולשון החרדים במל"ת פ' ד' סי' מ"ג מי שאינו מחזיק במחלוקת על המתייצבים על דרך לא טוב ומושכי העון, הוא נענש מפשעיהם לכל חטאתם ועובר בלאו שנאמר ולא תשא עליו חטא. ושוב ראיתי שכבר מבואר לשון זה בשערי תשובה לר"י שער שלישי סי' נ"ט. ובתשו' מהר"ם שבכלבו ובשלה"ק כתבו שלהחוטאין בא"י היא ארץ אוכלת יושביה. וכבר העתקתי לעיל מס' שערי צדק גודל החומרא שהחמירו על תושבי הארץ. כללו של דבר הענין חמור מאוד, ולא מצינו קצוב בפוסקים עד כמה יגיע הזהירות והי"ש שיהיה ראוי לדור באה"ק אלא הזהירו בזהירות וי"ש מרובה, ובאמת א"א ליתן בזה גבול קצוב כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב וקשה בזה לייעץ וליתן עצה לשום אדם, בפרט בדור הזה וא"א לידע מטמנותיו של חבירו מצב בחי' נפשו בי"ש ויראת חטא, ובפרט שבזמן הגלות אנחנו לא נדע מי שצריך להיות בא"י ומי שצריך להיות בחו"ל כאשר הארכתי למעלה, ואין בידינו אלא להשיב לכל שואל בזה שדעת הפוסקים הוא שהכל לפי מה שהוא אדם, וידע אינש בנפשיה, ואם כוונתו לשמים ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.<br />
<br />
ג) במקום רשעים בוודאי אין לדור בא"י כמ"ש הרמב"ם בה' דיעות שעלול להיות נמשך אחרי האנשים שדר ביניהם וכמ"ש התה"ד סי' פ"ח שאם יש בא"י רשעים המבלבלים מתורה ומצות יש למנוע מלישב שמה והכל מביאים דברי התה"ד האלו להלכה אף המפליגים מאוד במות ישוב א"י ואין שום חולק עליו בזה, ובפרט במקום שיש מינים שאני מינות דמשכי. וביארתי בפנים דממה שאמרו בגמ' לעולם ידור אדם בא"י אפילו בעיר שרובה גוים, מלשון אפי' מבואר שזה דווקא ברובה גוים אבל ברובה מינים בוודאי דאין לדור בא"י, ואין הספק שכתבתי לעיל בענין ישוב א"י אלא אם יש לו מקום דירה בין אנשים כשרים ויראי ה' שומרי התורה והמצות, לא זולת.<br />
<br />
ד) אם אין לו פרנסה מוכנת בא"י אין לו ליסע לשם דעניות מעברת על דעתו ועל דעת קונו וזה כתב גם המעיל צדקה שהפליג בחיוב לעלות לא"י יותר מכל הפוסקים כאשר הבאתי לעיל ואעפי"כ כתב שצריך בתחלה תנאי א' שיש לו שם מקום מוכן ומזומן לפרנסה בריוח והביא כן מדברי הראשונים ז"ל וכתב עוד אח"כ שאלו הנוסעים לא"י וצריכים עי"כ להתפרנס מן הצדקה ואולי היו בחו"ל היו יכולים להתפרנס ממעשה ידיהם לא טוב עושין כי גדול הנהנה מיגיע כפו, והסכים עמו החת"ס. גם הבאתי לעיל העתק ממכתב קדשו של הרה"ק רמ"מ מוויטעבסק זלה"ה שהזהיר טובא לבל יבואו לא"י אם אין להם פרנסה בטוחה כך וכך לשנה, ומי כמוהו מורה.<br />
<br />
ה) בדין אם יש חיוב לעלות לא"י לכאורה תלוי בפלוגתא של הרמב"ן ושאר ראשונים דלדעת הרמב"ן שיש חיוב מ"ע דאורייתא להתיישב בא"י מקרא דוישבתם בה יש חיוב לעלות לא"י דקרא נאמר לכל ישראל אולם שארי הראשונים דסברי שאין מ"ע בישיבת א"י אלא שאם הוא שמה נתחייב במצות התלוית בארץ אבל כשהוא בחו"ל לא נתחייב עדיין כלל ומצד הדין בבי"ד של מטה א"צ בשום מצוה להביא עצמו לידי חיוב טרם שנתחייב אלא גם מה שאמרו בגמ' דבעידן ריתחא ענשינן בידי שמים על מה שלא הביא עצמו לידי חיוב יש הרבה פוסקים שסוברים שאין זה אלא במצות ציצית בשביל שיש בו זכירת כל המצות גם אפי' הסוברים שגם בכל המצות הוא כן מ"מ י"ל שאין זה אלא אם יוכל במקומו ובעירו להביא עצמו לידי חיוב אבל לא כשצריך ליסע למרחקים דרך ימים והנהרות, והנש"א מסתפק אף במצוה שנתחייב בה כגון שופר ולולב אם צריך ליסע עבור המצוה מעיר לעיר ורצה לחלק בין היכא דאזיל ואתי ביומיה או לאו ומכש"כ במצוה שלא נתחייב עדיין ליסע למרחקים עוד יש צדדים בזה ועכ"פ הוא לכאורה פלוגתא בין הרמב"ן לשאר הראשונים, אמנם אחר העיון א"א לומר גם לדעת הרמב"ן שיהיה בזמן הגלות חיוב לעלות לא"י שהרי א"א להכחיש גזירת הגלות המבואר בקרא ובדברי חכז"ל בכ"מ שההכרח שיהיו ישראל מפוזרין בד' כנפות הארץ עד ביאת המשיח ואך מלך המשיח יגיד להם שיצאו ידי חובת הגלות והארכתי בביאור דבר זה בפנים. גם בדברי הרמב"ן עצמו מבואר בכ"מ שהגלות הוא הכרח מאתו ית"ש וא"כ א"א שיהיה בזמן הגלות חיוב לעלות לא"י דכיון שרוב ישראל צריכין להיות מפוזר ומפורד בכל רוחות הארץ א"א לידע על מי להטיל החיוב לעלת לא"י וביארתי בפנים דברי הרמב"ן ז"ל בעזהי"ת בדברים נכונים וברורים שאין כוונתו ז"ל כמ"ש שישיבת א"י היא מצוה קבועה לדורות אף בזמן הגלות אלא שהזוכים לישב שמה בא"י מקיימים המצוה אבל אין חיוב לעלות לא"י מחמת גזירת הגלות ונתבאר זה בפנים באריכות ונמצא שהכל מודים שעבור שגזרה חכמתו ית"ש להיות ישראל בכל העולם עד זמן הגאולה ע"כ בטל החיוב לעלות לא"י במשך זמן הגלות אלא שהזוכים לישב שמה בא"י יש להם זכיה גדולה אבל גם היושבים בגולה מקיימין בזה רצון הבורא ב"ה מחמת טעמים ותיקונים גדולים שאמרו בזה חכז"ל ושאר ספרי קודש וכולם עושים רצון קונם אלא אלו ואלו צריכים שיהיה דעתם לש"ש לקיים שליחותם שנשלחו מהשגחה העליונה.<br />
<br />
ו) האומרים שכל ישראל יסעו לא"י בזמן הגלות טרם ביאת המשיח זהו דברי מינות ואפיקורסות ר"ל שכופרים בגזירת הגלות שבכמה קראי ובכל דברי חכז"ל והכ' אומר ושבת עד ה' אלוקיך שזה קאי על התשובה שיהיה בזמן המשיח כמ"ש הרמב"ם ואחריו כתיב ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה כי הקב"ה הפיץ את ישראל בכל המעים עד אחר התשובה שיהיה בזמן ביאת המשיח ואך מלך המשיח יעשה קבוץ גליות הוא ולא אחר, וכבר הארכתי בזה בדברים ברורים, והמאמין בהשי"ת ובתוה'ק ובדברי חכז"ל א"א שיאמר נגד זה. גם יש בדיבורים כאלו ענין השתדלות שיבואו כל ישראל לא"י והוי בכלל עליה בחומה שמושבעין עליה בשבועה חמורה ואין היתר אלא ליחידים לעלות ולהשתוקק להיות מן הזוכים לבוא לא"י אבל חלילה לנו לעקור האמונה זו מן הלב שהקב"ה עם א"א ביררו את הגליות לטובת ישראל ולטובת העולם עד עת קץ וזה קיומו של עולם וחלילה לנו להרהר אחר מדותיו ית"ש, וכבר הארכתי בזה בפנים, והמבין יבין.<br />
<br />
ז) בענין האיסור המבואר בגמ' שלא לצאת מא"י לחו"ל היא מבוכה גדולה, שהרי"ף העתיק מימרות אלו אבל הרא"ש והטושו"ע השמיטו כל אלו המימרות ואין זכר למו וכבר הארכתי דנראה מזה שסבירא להו שאין זה אלא בזמן שישראל שרוין על אדמתם כמו שלמדו מקרא דאלימלך ולשיטת ר"ח בלא"ה נראה כן כמו שהארכתי למעלה, והרבה פוסקים שמחמת שיטת ר"ח הוי גם הך דינא דהכל מעלין ספיקא לא נפקא וגוף האיסור אינו אלא מדרבנן כמ"ש הרשב"ם הטעם בשביל שמפקיע א"ע מן המצות כי בחו"ל הוא פטור, וכבר נתבאר דאיסור הפקעה מן המצות להביא עצמו לידי פטור אינו אלא איסור דרבנן וא"כ אף אם נסתפק בדבר אינו אלא ספיקא דרבנן ואין בידינו להחמיר. ואולי גם לדעת הרמב"ן אין להורות איסור לצאת בזמן הגלות כיון שמבואר בקראי שהגלות הוא גזירה עד ביאת המשיח שיקבץ הגליות אלא שלדעת הרמב"ן היושבים שמה מקיימין מצוה, ורוב הראשונים אינם סוברים בזה כדעת הרמב"ן ז"ל כמו שנתבאר כ"ז למעלה בארוכה. ובכה"ג אמרו חז"ל היכא דלא איתמר הילכתא לא כמר ולא כמר דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ובפרט דנראה הדברים שזה טעם השמטת הרא"ש והטוש"ע בזה בשביל דסבריא להו שאינו בזה"ז, ובלא"ה בעיקר ענין הישיבה בא"י כבר נתבאר שהכל הוא בזה לפי מה שהוא אדם, ואנחנו לא נדע תכונת נפשו של השואל והכ' אומר טובה הארץ מאוד מאוד אך בה' אל תמרודו ור"ל שזה ודאי שטובה הארץ מאוד אך תנאי יש בדבר אם בה' אל תמרודו כי להחוטא שמה אינו כן, כעין לשון הרשב"ם בפ' עקב עה"כ כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה וגו' וז"ל שם כי הארץ הזאת טובה מכל הארצות לשומרי מצותיו ורעה מכל הארצות ללא שומרם אשר ע"כ לא נוכל לידע מטמנותיו של חבירו הטובה היא אם רעה ח"ו. וכבר הבאתי דעת גדולים וקדושים שחייבו לצאת מן הארץ מי שעלול לחטוא ח"ו. והעיקר הוא שגם מצד ההלכה אין בידינו להחמיר בכה"ג.<br />
<br />
ח) מי שעוסק במצוה חשובה בחו"ל והוא באופן שאם יעלה לא"י יתבטל ממצוה זו אין לו ניסע לא"י להתבטל ממצוה שעוסק וכבר נתחייב בה עבור מצות התלויות בארץ שלא נתחייב בהם עדיין. גם אין ספק מוציא מידי ודאי כמו שהאריך בזה בשו"ת בית שלמה. גם כבר הורה זקן ק"ז זלה"ה במכתבו והעיד ששמע כן בפי' ממרן קוה"ק מלובלין זצוק"ל.<br />
<br />
ט) נסיעה לא"י צריך להית דוקא לשמה לשם קדושה וטהרה אבל אם היא שלא לשמה בשביל תועלת ממון או כבוד ושאר ענינים טבעיים כיו"ב זה משתמש בקדושת הארץ לצרכו והוי כאותו שאמרו חכז"ל לדמות לבלשאצר שהשתמש בכלי קודש לצרכו, ועוד גרוע מהתם שבזה מלבד שאין מהראוי להשתמש עם הקודש בשביל צרכיו עוד ימשוך בזה הרבה עבירות שנעשים במקום הקודש שחמור מאוד, והארכתי בפנים בביאור דבר זה.<br />
<br />
י) השולחים מעות לעניי א"י הלומדים שם תורה מתוך הדחק ויודעים בהם שיראים וחרדים הם לדבר ה' לעשות הכל כתורה וכהלכה ואינם מתחברים כלל לרשעים שאין להם חלק ונחלה עמהם לא מיניה ולא מקצתה, בזה ודאי מקיימין מצות ישוב א"י כתיקונו כי יש לו עי"ז חלק בתורה ומצות הנעשים שמה כיששכר וזבולון, וזהו מצות ישוב א"י התורה והמצות שנעשים שמה. וכבר כתבו כן הגדולים וקדושים שבדורות הקודמים. ובפרט לעתות בצרה שהיראים צריכים חיזוק רב להנצל מן הקמים עליהם, בפרט לתשב"ר המתנהגים ברוח ישראל סבא בהרחקה גמורה עד הקצה מכל מיני התחדשות שיש בו ארס המזיק ר"ל ואינם מקבלים שום תמיכה כלל ועיקר ממים הזידונים כמאה"כ ולא ידבק בידך מאומה מן החרם כמ"ש הרמב"ם ז"ל בס' המורה הטעם בזה שלפעמים הנאת משהו מהם יוכל להביאו לידי ע"ז ר"ל ומתאבקים בקיומם לשמור כרם ה' צבאות תשב"ר שעליהם העולם עומד אין ספק שהתומך בידם מקיים מצות ישוב א"י כראוי כי הן המה קיומו של א"י. וכבר אמרתי בזה הפי' בדברי חכז"ל שאמר ר"ט לר"ע שקנה לו עיר במעותיו במה שנתן המעות לשכר מלמדי תינוקות כיון שזה קיומו של העיר. וכן יעזרינו השי"ת עדכ"ש עד ביאת משיח צדקינו בב"א.<br />
<br />
יא) גם כהן מותר עכשיו לצאת מא"י לחו"ל אף שגזרו חכז"ל טומאה על ארץ העמים מ"מ המהרש"ל והב"ח והפרישה והש"ך והטו"ז המה כולם בדעה אחת לדבר פשוט דלא שייך איסור זה בזמנינו שאין מקום מוחזק בטהרה גם בא"י, ואין נ"מ עכשיו לענין זה בין א"י לחו"ל, וכדאי המה לסמוך עליהם ק"ו במילתא דרבנן אף שלא בשעת הדחק. ולפי מה שנתבאר בפנים אין בזה פלוגתא, וקושיית השבו"י לא קשה מידי לפענ"ד כאשר הארכתי בפנים.<br />
<br />
יב) לקנות בית או שדה מעכו"ם בא"י היא מצוה גדולה יותר מן העליה לא"י אף לדעת הסוברין שיש גם עכשיו מצוה בעליה לא"י וכמ"ש הריב"ש שאין להביא ראיה משם להתיר שבות בשביל העליה וכמו שהבאתי בפנים בטעמו ונימוקו ונתבאר עוד שהלאוין דלא ישבו בארצך ולא תחנם שלא ליתן להם חניה אלו הלאוין המה בודאי לאוין גמורים לכל הדעות אף בזמן הגלות דהטעם שכתב בקרא פן יחטיאו אותך לי זה שייך לעולם דאף לדעת הסוברין שאין שום מצוה וחיוב בעיקר הדירה בא"י בפרט בזמן הגלת אבל מ"מ כיון שעכ"פ דרים שם חלק מישראל והחטאים חמורים מאוד בא"י הרבה יותר מבחו"ל ולכן שייך הטעם המבואר בקרא דפן יחטיאו אותך לי דמטעם זה דעת הרמב"ם וסייעתו ששייך לאו זה אף בשאר אומות כיון דאיכא טעמא דפן יחטיאו וכמ"ש בס' יראים שנכלל בלאו זה כל המחטיאים, ונתבאר בפנים דלפי"ז כש"כ הוא ששייך לאו זה באפיקורסים ומטיאי הרבים שמישראל שעלולים יותר להחטיא את ישראל מהחמטיאים שבהגוים כמש"כ הרמב"ם ז"ל. וכל המסייעים לזה שיתישבו בא"י אפיקורסים ומחטיאים את הרבים עוברים על לאוין דאורייתא מלבד מה שגורמים רעות רבות וצרות נוראות במה שמוסיפין כח הטומאה בא"י, אוי לנו בעו"ה שככה הגיע בימינו שכ"כ התיישבו בא"י האפיקורסים ומחטיאי הרבים המחטיאים את כל העולם כולו והיא המעכבת את גאולתינו ופדות נפשינו, השי"ת ירחם עלינו במהרה ויוציאנו מאפילה לאורה בב"א.<br />
<br />
יג) מי שרואים בו שאינו מתנהג כשורה מצוה גדולה להשתדל שיעזוב את א"י וילך לחו"ל כי בהמתנהגים כשורה ובצדיקים ועובדי השי"ת באמת לא נוכל לידע מי שצריך להיות בא"י ומי שצריך להיות בחו"ל כאשר הבאתי כמה טעמים המבוארים בדברי חכז"ל ובכל ספרן של צדיקים בטעמי גזירת הגלות ועוד כמה טעמיםכמוסים לפני יוצר בראשית למעלה מהשגתינו כידוע מפי סופרים וספרים אשר חמחמת אלה הטעמים היו רוב גדולי התורה וצדיקים וקדושים בחו"ל וכאו"א אך במקום שצריך להיות שמה הוא משלים את נפשו ועושה רצון קונו בשלימות ואך האלקים הוא היודע דרכם ומבין את מקומם ואנחנו לא נדע. אמנם זה ודאי שמי שאינו נוהג כשורה אסור לו לדרו בא"י ובזה אין שום ספק ומזקנים נתבונן מעשה רב שהובא בחרדים ובשלה"ק שגרשו א' מא"י מחמת עבירה שעשה בצינעה והיה זמן שהיתה תקנה באסיפת כל גדולי ישראל שבא"י לגרש מא"י בכל מיני רדיפות כל מי שהוא רווק אם הוא פחות מששים שנה, ולא פלוג אף אם לא נשמע עליו שום שמץ דופי אלא מהחשש שיש על רווק הדר בעיר אם אינו חטא. והנה אותה התקנה לא נתקיימה ואין להחמיר כ"כ בכה"ג אבל במי שיודעין בו שאינו מתנהג כשורה אין ספק שצריך להשתדל בכל אופן ואופן שילך מא"י וכבר נתבאר שאין זה דוקא בעבירות הידועים כמו חילול שבת ונו"ט וכדומה אלא אף עבירות שאדם דש בעקביו וחמורים מאוד לפני השי"ת כאשר נתבאר לעיל מטמאים בזה את הארץ, אלא שבעו"ה אין ידינו תקיפה ומאומה אין בידינו, אבל כל מי שיש לו קצת יכולת או השפעה באיזה דרך הן על יחיד או על רבים מהחוטאים החיוב להתאמץ בכל אופן ואופן להציל את ארצנו הקדושה מהחטאים בנפשותם המטמאים את הארץ והוא היזק נורא לכל ישראל הן בארץ ובחו"ל ומעכבים את הגאולה ר"ל, ואצ"ל העושים בהיפך שמסייעים להתיישב בא"י בעלי הבירות ר"ל גדול עונם מנשוא, והן המה המחריבי עולם ורעתם רבה עד לב השמים. השי"ת יצילנו מהם ומהמונם ויקרבנו לתורתו ועבודתו ית"ש וישמח את לבבינו בין עובדי השי"ת באמת עדי נזכה במהרה לקבל פני משיח צזקינו בקדושה ובטהרה בשמחה ובטוב לבב אכי"ר.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%97&diff=2794ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמח2025-08-21T20:06:25Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קנט<br />
|תווית_הבא=סימן קנט<br />
|תווית_קודם=סימן קמז<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמז}}<br />
<br />
== '''~ קמח ~''' ==<br />
ובכלי יקר פרשת בהר בפסוק (ויקרא כה, ב) ושבתה הארץ וגו' נתקשה למה יתחייבו ישראל גלות בשביל השמיטה, גם הקשה על מה שאמר (שם כו, לד) אז תרצה הארץ את שבתותיה, מה תרוויח בזה שיגלו ממנה ישראל וישבו עליה הגוים אשר לעולם בה יעבודו, ואיך תשבות הארץ בהשמה מהם, והאריך בזה. ותמצית דבריו בקצרה, כי טעם השמיטה הוא להשריש את ישראל במדת האמונה והבטחון בה', ולפיכך דין הוא שיתחייבו גלות בעון השמיטה מצד חסרון האמונה שבהם, כי לא האמינו בה' ולא בטחו בישועתו, גם הארץ עצמה תקפיד על זה מאוד, כי רצונה שיתגלגל זכות זה על ידה לחזק האמונה בה' על ידה, אבל על האומות לא תקפיד אם ינהגו בה מנהג הטבעי, כי בלאו הכי כל הנהגתם על פי הטבע ואין בהם אמונה, לכך נאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה. יעויין שם באריכות יותר.<br />
<br />
ומבואר בזה עוצם קפידת הארץ שיתגלגל על ידה כח האמונה בישראל, ובהעדר זה אינה מתפייסת אלא בגלות ישראל ממנה, כי על האומות אינה מקפדת ולא איכפת לה בהנהגתם. ואם כן מכל שכן אם על ידי הארץ מתגלגל מינות ואפיקורסות בישראל שממשיכין הלבבות לרשתם של מקור המינות רחמנא ליצלן בכח הטענה של ישוב הארץ, מה נורא היא קפידת הארץ על זה. וה' ירחם על עמו ועל ארצו ויצילינו מגלות המר והנמהר רחמנא ליצלן.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%96&diff=2793ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמז2025-08-21T20:06:11Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמח<br />
|תווית_הבא=סימן קמח<br />
|תווית_קודם=סימן קמו<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמו}}<br />
<br />
== '''~ קמז ~''' ==<br />
אחר כותבי זאת התבוננתי בלשון הרמב"ם ז"ל בספר המצות (מצות עשה מצוה ז') בהמצוה דבשמו תשבע (דברים ו, יג), וזה לשונו שם באמצע הדברים, ועל זה הצד תשבע אומתינו בשם משה רבינו מה נכבד שמו, כאילו הנשבע נשבע באדון או במי ששלחו, וכל עת שלא יכוון הנשבע זה ונשבע באחד הנבראים להאמינו שיש לאותו הדבר אמתת עצם עד שישבע בו, כבר עבר ושתף דבר אחר עם שם שמים, אשר בא הפירוש כל המשתף שם שמים עם דבר אחר נעקר מן העולם וכו' יעיי"ש. ומבואר בזה שאף במשה רבינו אם נותנים לו אמיתות עצם לא בכוונה זו שהשי"ת שלחו, הוי בכלל משתף שם שמים ודבר אחר שנעקר מן העולם, והוי זה עבודה זרה רחמנא ליצלן, והיא ראיה גדולה להנ"ל שבית המקדש וארץ ישראל אם אינם בכוונה זו בשביל שהקב"ה צוה עליהם אם נותנים להם עצמאות מבלעדי השי"ת הוי זה עבודה זרה רחמנא ליצלן. וככה הוא עכשיו שכל כתות הציונים כופרים לגמרי בהשי"ת ובתורה הק', ואין להם אלא ארץ ישראל, אם כן נותנים עצמאות לארץ ישראל בלי מורא מהשי"ת עושין בזה עבודה זרה, כי כל עצמאות שהוא מבלעדי השי"ת הוי עבודה זרה רחמנא ליצלן כנזכר לעיל. והדתיים הנגררים אחר הציונים למלאות את דבריהם בענין ארץ ישראל, נותנים להם רב חיזוק ואומץ במה שמעמידים צלם בהיכל ה', אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה. והכי קראו שם היום המר והנמהר שקרה האסון הנורא לישראל שהוקמה מלכות המינות בארץ ישראל זה שמו אשר קראו ליום אידם יום העצמאות, כי כל ענין העצמאות הוא מינות רחמנא ליצלן, שאין שום עצמאות בעולם אלא השי"ת לבדו הוא ולא אחר.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%95&diff=2792ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמו2025-08-21T20:06:02Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמז<br />
|תווית_הבא=סימן קמז<br />
|תווית_קודם=סימן קמה<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמה}}<br />
<br />
== '''~ קמו ~''' ==<br />
ואמרתי עוד בזה במאמר הכתוב זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וגו' שהתקשו כולם בסתימת הכתוב, מה הוא הדבר אשר צוה ה' בזה, דאם כוונתו על הקרבנות שצוה לעיל, כבר מבואר זה בכתוב שצוה לעשותם, ואם כן כל הקרא הזה מיותר, ואם כוונת הכתוב עוד על ענין אחר שלא זכר לעיל, הדברים סתומים ולא הודיע מה הוא. גם מה שאיתא במדרש על זה הכתוב, אמר משה לישראל, אותו יצר הרע תעבירו מלבבכם, ותהיו כולם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום, כשם שהוא יחידי בעולם כך תהיה עבודתכם מיוחדת לפניו. שנאמר (דברים י, טז-יז) ומלתם את ערלת לבככם וגו'. מפני מה, כי אני ה' אלקיכם הוא אלקי האלקים וגו', עכ"ל. ואינו מובן, שלכאורה אין לכל זה רמז באותו המקרא, ומה שייכות לכל הדרש הזה לכאן. גם מה שפירשתי בלשון אותו יצר הרע, עדיין אינו מובן למה אמר זה דוקא כאן. גם אינו מובן הכוונה במה שאמר שתהיה עבודתם מיוחדת לפניו. גם מה שסיים מפני מה כי אני ה' אלוקיכם, אינו מובן מה עשה בזה שאלה מפני מה, הלא וודאי שהכל הוא בשביל שה' הוא האלקים.<br />
<br />
ואפשר לבאר כל זה על פי המבואר בגמ' (יבמות ו.), את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו למה לי, לכדתניא יכול יתיירא אדם מן המקדש, תלמוד לומר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, נאמרה שמירה בשבת ונאמרה מורא במקדש, מה שמירה האמורה בשבת, לא משבת אתה מתיירא אלא ממי שצוה על השבת, אף מורא האמורה במקדש, לא ממקדש אתה מתיירא אלא ממי שהזהיר על המקדש. ובתוספות שם (ד"ה יכול), גבי אביו לא הוצרך לומר כן, דפשיטא שלא ישתחוה לו לשם אלקות. אבל גבי מקדש איצטריך, משום דהוי דבר שבקדושה. ואינו מובן לכאורה, דהלא המורא שצריך להיות מאביו מבואר בגמ' (קידושין לא:) ובשו"ע (יו"ד סי' ר"מ סעי' ב'), איזהו מורא, שלא יעמוד במקומו המיוחד לו, ולא סותר ומכריע את דבריו. ואין לכל זה שום דמיון למשתחוה לשם אלקות ח"ו. ובמפרשי העין יעקב, הרי"ף והעיון יעקב, נדחקו בפירושא דהך דברי התוס', וכתבו דרכים רחוקים.<br />
<br />
ולפי עניות דעתי על כרחך צריך לומר שכוונת התוספות דכל מורא וכבוד שנותנין לאחר חוץ מהקב"ה הוי ענין עבודה זרה, ודמי למשתחוה לשם אלקות. כי הכתר והכבוד רק לחי העולמים. והוא על דרך שאמרו בגמ' (שבת נו.), דאוריה נתחייב מיתה דהוה מורד במלכות, בשביל שאמר ליה (ש"ב יא, יא) ואדוני יואב. ופירש רש"י ז"ל (ד"ה ואדוני יואב), לאו אורח ארעא לקבל עליו מרות אחרים בפני המלך. ואף שהתוס' שם פליג דאין זה מורד שלא היה בלבו להמליך ולקרותו מלך, אבל ביומא (סו: ד"ה מהו להציל), שם הביאו התוס' דעת רש"י דהוי אוריה מורד במלכות, בשביל שאמר ואדוני יואב. ולא פליג עליה, אלא מסיק שזה תלוי בפלוגתא בבבא בתרא (קיט:) אם חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב או לא. ושם במסכת בבא בתרא מסיק להלכתא, דיש חילוק אם פליג ליה רבי יקרא או לא פליג ליה יקרא. וחזינא בזה דבשביל שקבל עליו אוריה מרות אחרים בפני המלך, אף שלא היה בלבו להמליך אחר ולקרותו מלך, מכל מקום הוי מרידה במלכות אם אומר כן בפניו של המלך, וחייב מיתה. ומכל שכן לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, שכל הנברא לכבודו ברא ואין יחידות כמוהו בשום פנים, דהוי המקבל מרות אחרים בפניו מרידה במלכות שמים. וזהו ענין של עבודה זרה. ועל כן כתבו התוס' דפשיטא שלא ישתחוה לאביו לשם אלקות, וגם המורא בכלל זה. ועל כרחך שאינו אלא בשביל שצוה השי"ת על המורא, ואי אפשר לטעות בזה. אבל במקדש שהוא דבר שבקדושה, היה מקום לטעות שאין המורא בכלל עבודה זרה, לכן הוצרך הכתוב להזהיר שלא יתיירא מן המקדש אלא ממי שצוה על המורא. וממילא אחר שמיעט הכתוב שלא יתיירא מן המקדש, הוי המתיירא מן המקדש עצמו בשביל קדושתו, לא בשביל ציווי הבורא ית', עובד עבודה זרה. כמו שכתבו התוס' באביו. והקב"ה הוא יחיד ומיוחד בתכלית היחוד במורא וכבוד, הוא ואין בלתי יתברך שמו, אלא באלו שהקב"ה צוה לירא מהם ולכבדם, צריך לקיים זה בשביל ציווי הבורא ב"ה, לא בכוונה אחרת ח"ו. וכעין זה כתב בספר מחולת המחנים על אותן שאין להם מורא שמים ואינם שומרים תורה ומצות אלא הולכים לבית הכנסת ומנשקים הפרוכת, דזה הוי עבודה זרה. והביא הרבה ראיות לדבר, ובתוך ראיותיו הראה מקום גם לדברי התוספות הנ"ל, אבל לא ביאר כלל הפירוש בדברי התוספות, ואינו מובן ראיותיו משם. ולפי מה שביארתי מובן היטב הראיה כמו שכתבתי.<br />
<br />
ובספר מחולת המחנים (סימן ה') מאריך טובא בזה בראיות ובהסבר, וסיום דבריו שאותן שאינם שומרים תורה ומצות ואף על פי כן עומדים לפני הספר תורה באימה וביראה, הוי זה כמו כל בעלי המגשמים שעומדים לפני תמונתם באימה יתירה, ואם כן ספר תורה שלו אסור בהנאה, ובית הכנסת שלו הוא צלם בסתר הלב, ועליו הכתוב אומר (דברים כז, טו) ושם בסתר. וכתב שם שזהו הענין שאמרו חכמינו ז"ל במנשה שהעמיד צלם בהיכל. גם כתב, שאצלו גדול חטא מורא מקדש יותר מחילול שבת, כי הוא טעות מחשבת עבודה זרה גמורה. ומורא מקדש שלו הוא עבירה גדולה, והיא עבודה זרה בסתר הלב ח"ו, יעיי"ש באריכות דבריו. (והוא היה אחד מגדולי תלמידי החתם סופר זלה"ה).<br />
<br />
ולפי זה יובן, כי עד שלא הוקם המשכן לא היה מעולם מקום קדוש כמו הבית המקדש, ולא היה מקום לטעות ליתן מורא וכבוד לאחר בפני הקב"ה, כמו שכתבו התוספות שאי אפשר לטעות כן באביו דהוי עבודה זרה. אבל אחר שהוקם המשכן ונתקדש המקום בקרבנותיהם ובשאר עניני החינוך, ואמרו בגמ' (עירובין ב.) משכן איקרי מקדש ומקדש איקרי משכן וחדא הוא. על כן היה מקום לטעות להתיירא וליתן כבוד זה למשכן עצמו, והוצרך הכתוב להזהיר זה הדבר אשר צוה ה' תעשו, שלא יעשו זה אלא בשביל שצוה ה' לא זולת. ועל כן אמרו במדרש ע"ז אותו היצר הרע תעבירו מלבבכם, דהיינו אותו היצר הרע הנולד על ידי שניתן להם המקום המקודש. כי טרם שניתן להם המקום המקודש, לא היה אופן ליצר הרע להסית ולהדיח בדרך זה לעבודה זרה, כנזכר לעיל. ואמר עוד אח"כ, ותהיו כולכם ביראה אחת, כשם שהוא יחיד בעולמו כך תהיה עבודתכם מיוחדת לפניו. דהיינו שלא יהיה לכם אלא יראה אחת ועבודה מיוחדת, אך בשביל ציווי הבורא ב"ה כי יחיד הוא בעולמו ואין ליתן כבודו לאחר אף למקום קדוש. וסיים עוד מפני מה כי ה' אלוקיכם וגו' כי כל תנועה צריך לעשות אך מטעם זה שה' הוא האלקים, לא מטעם אחר ח"ו. ומעתה לפי זה אם גם בבית המקדש עצמו, אם נותנים מורא וכבוד לבית המקדש בשביל קדושתו ואין להם מורא שמים ממי שצוה על המקדש, הוי זה עבודה זרה. מכל שכן בארץ ישראל, אם בלי מורא שמים עושים רעש על קדושת הארץ כלשון המינים והאפיקורסים שהלבישו הסתתם בלבוש קדושת הארץ, דהוי זה עבודה זרה רחמנא ליצלן. וה' ירחם על עלבון הארץ ויוציאנו מאפילה לאורה.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%94&diff=2791ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמה2025-08-21T20:05:58Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמו<br />
|תווית_הבא=סימן קמו<br />
|תווית_קודם=סימן קמד<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמד}}<br />
<br />
== '''~ קמה ~''' ==<br />
וכבר כתבתי בזה כידוע שכל דברי חכמים שהאריכו בדבריהם הקדושים לזרז את בני ישראל ולהלהיב את הלבבות, לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שרצו לחזק הלבבות למען יוכלו עמוד להתגבר נגד יצרא בישא השולטת בעולם. ולכן דברו בכל הדורות נגד אותו יצר הרע השולט אז בדורם. ובדורות הקודמים טרם שהתחדש הס"מ בטומאת הציונות רחמנא ליצלן, לא היה שום יצר הרע ליסע לארץ ישראל. אלא אדרבא, היה אז דרכו של היצר הרע למנוע אף היחידים שצריכים ליסע לארץ ישראל להכביד עליהם במניעות קשות. כמו שכתב החרדים (מצות לא תעשה התלויים בארץ ישראל, פרק ב'), וזה לשונו שם באמצע דבריו, וזהו טעם סמיכת פרשת עמלק וביאת ארץ ישראל בפרשת כי תבא וכו' וכי היכא דבביאה ראשונה בא עמלק הנ', בקיבוץ גליות כשרוצים לבוא לארץ ישראל עמלק מזדמן להם בדרך. וכאשר עינינו רואות היום תמיד ירא ה' וישפוט, עכ"ל. הנה מה שכתב בימיו שעינינו רואות שעמלק מזדמן להרוצים לבוא לארץ ישראל, הנה בימיו כבר היו האומות מעורבבים ולא נודע מי המה זרע עמלק. אלא שהערב רב שבישראל מבואר בזוהר הק' (בראשית כה.) שיש בהם עמלקים, וכמ"ש בזה יען שנשמתם הוא מזרע עמלק. ולכן אמר שעמלק מזדמן להם המה רשעי הדור שליחי הס"מ ר"ל. והיה אז זה דרכו של היצר הרע למנוע הכל מארץ ישראל, ולכן ראו הצדיקים הלוחמים עם היצר הרע לדבר היפך דבריו, להלהיב הלבבות לארץ ישראל, ואף על פי כן היו זהירים להביא קצת גם מה שצריך לדורינו, כאשר העתקתי דבריהם למעלה. אבל עיקר דבריהם היה אז נגד היצר הרע ששלט בדורם.<br />
<br />
אבל עכשיו בעונותינו הרבים נהפוך הוא, כי העמלקים התיישבו בארץ ישראל, וחץ שחוט לשונם לסמות עיני כל ישראל להיות נגררים אחריהם בכח מצות ישוב ארץ ישראל, והבערה ללהב יצאה בהתגברות היצר הרע ליסע לארץ ישראל ליפול ברשתם, ואין ספק שאילו היו הצדיקים הקודמים בזמנינו, היו מדברים באופן אחר ממה שדברו בדורם. וכמו שהבאתי על זה מאמר הש"ס (ב"מ לג.), שהקשה סתירה בשני מימרות בענין לימוד משנה וגמרא, והתירוץ הוא שמחמת שינוי הדור הוצרכו לדבר בלשון אחר. ולפי מצב דורינו מובן עוד סמיכת פרשת עמלק וביאת ארץ ישראל, דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא עד סוף כל הדורות. ורמז לנו שעוד יהיה זמן אשר עמלק ישתמש בביאת ארץ ישראל. וגם כי באמת אחר החבלי המשיח הנוראות שסבלו ישראל עכשיו בעונותינו הרבים, הגיע עת דודים והיינו זוכים לביאת משיח, והיינו עולים עם כל ישראל ביחד בשמחה לארצינו. אבל בעונותינו הרבים עמלק הזדמן לחטוף מלכות המינות רחמנא ליצלן, ודין גרמא התעכבות הגאולה עד ישקיף ה' וירא בעניינו ולחצינו. ואם כן ביאתם לארץ ישראל היא המעכבת את ביאתם של כל ישראל לארץ ישראל עם מלך המשיח. וזה סמיכת הפרשיות של עמלק לביאת הארץ. והשי"ת ירחם ויצילינו חיש מהר מסטרא בישא של הס"מ וחיילותיו.<br />
<br />
ובמדרש (תו"כ פרשת שמיני פ"א) על הכתוב (ויקרא ט, ו) זה הדבר אשר צוה ה' תעשו, אמרו אותו יצר הרע תעבירו מלבבכם. ונתקשו כולם על הלשון אותו יצר הרע כמראה עליו באצבע ולא סגי ליה למימר סתם יצר הרע תעבירו מלבבכם, אבל האמת הוא שצריך לראות בכל דור ודור איזה יצר הרע השולט אז, ודייקא אותו היצר הרע צריך להעביר מן הלבבות. כי זה עיקר צורך ההתגברות נגד היצר הרע המתגבר ומתחדש בעתו ובזמנו. והרחמן הוא ית"ש יצילנו על דבר כבוד שמו ית'.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%93&diff=2790ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמד2025-08-21T20:05:48Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמה<br />
|תווית_הבא=סימן קמה<br />
|תווית_קודם=סימן קמג<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמג}}<br />
<br />
== '''~ קמד ~''' ==<br />
ובגמ' ברכות (יב.), שהיו קורין במקדש עשרת הדברות קודם קריאת שמע אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין, ופירש רש"י ז"ל שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת וידעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני, והוא מהירושלמי (פ"א ה"ה). ובוודאי שהיה מהראוי לומר העשרת הדברות בכל יום, כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה (תמיד פ"ה מ"א) שקראו עשרת הדברות בכל יום, לפי שהם עיקר הדת וראשיתו, אלא מפני תרעומת המינים בטלום. וכתב בירושלמי (שם), שאלו הג' פרשיות שאנו אומרים הוא בשביל שמרומזין בהם עשרת הדברות. אבל העשרת הדברות בעצמם, מבואר גם בשו"ע (או"ח סי' א' סעי' ד') שאסור לאומרם בציבור. וכתב שם במגן אברהם (ס"ק ע'), שלכן אין כותבין אותם על קונטרס המיוחד לציבור. גם כתב שם המגן אברהם על איסור זה בפרט בזמנינו יעיי"ש. ואנו רואים שהחמיר יותר לפי הזמן. ומבואר בזה שאף העשרת הדברות שהמה באמת עיקרי הדת וראשיתו ומפי הגבורה שמענום, ואף על פי כן בזמן שיש תרעומת המינים להקל על ידי זה לפני עמי הארץ בשאר דברי תורה, בטלום ואסרום לקרות בציבור ולכתוב על טבלא אף בבית הכנסת, ומכל שכן במצוה אחת של ישוב ארץ ישראל, שאף אלו היה כתוב בעשרת הדברות והיינו שומעין זה מפי הקב"ה בעצמו, מכל מקום כיון שנעשה מזה תרעומת המינים באופן נורא, שאין לפרסם זאת ברבים.<br />
<br />
וכבר התמרמר על זה מרן הקדוש משינאווא זצללה"ה במכתבו בשנת תרנ"ז (נדפס בדברי יחזקאל), שהביא מה שראה בספריהם שמי שדר בארץ ישראל אף על פי שאינו מקיים התורה אין בו עון, וקללם על זה בקללת נמרצות, והביא ראיה מזה על חברת האנשים השולחים לעבוד שדות בארץ ישראל שהם תועבות ה', ולא דבר מציונות כי לא נתפשט עדיין בימיו. ומכתב זה נכתב בשנה ראשונה שהמציא אותו הטמא רעיון הציונות, ולא הגיע אז כלל לאותן המקומות שדרין שם יראי ה', עד אחר שנתייסד המזרחי שהתחיל להמשיך את העולם אל הטומאה העמוקה הזו. ולא דבר מרן ז"ל במכתבו הנ"ל אלא מרעיון הקאלאניזאציא לעבוד שדות שהיה כמה שנים טרם התחלת הציונות, ונתפסו אז בזה איזה גדולים כאשר יראה הרואה במכתב הנ"ל, והתחיל גם מאז אותו התרעומת של המינים שישיבת ארץ ישראל הוא כל התורה כולה והשאר ח"ו טפל. ומכל שכן בזמנינו זה שהציונות הפכו רוב ההמון למינות הזה שכל התורה כולה לא נחשבת בעיניהם למאומה, אלא ישיבת ארץ ישראל הוא קל חומר בן בנו של קל וחומר שאף מה שהאמת הוא בדבר חשיבת ארץ ישראל ונכתב על ספר בספרים הקודמים, אין להגיד בזה ברבים או לכתוב על קונטרס, אף בבית הכנסת בלבד. דלא עדיף מעשרת הדברות. ומכל שכן שאין לכתוב בזה במכתבי העתים לפני עמי הארץ וקלי הדעת ומינים ואפיקורסים שיש בכל העולם רובא דרובא הקוראים במכתבי העתים. ובפרט לפרסם עוד בזה הפלגת דברים שאינם אמיתיים כלל, והמה כולם מוקשים נגד האמת וההלכה, כאשר נתבאר לעיל באורך. ואין לשער גודל העון והפירצה בזה.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%92&diff=2789ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמג2025-08-21T20:05:41Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמד<br />
|תווית_הבא=סימן קמד<br />
|תווית_קודם=סימן קמב<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמב}}<br />
<br />
== '''~ קמג ~''' ==<br />
וכבר הבאתי במאמר שלש שבועות (קעו) הרבה מאמרי חכמינו ז"ל (ילקוט שמעוני דברים רמז תשצג) בענין משה ובלעם וז"ל, אוהבו של אדם אומר לו השמר בעצמך, אבל שונאו אומר לו לא תתיירא, כדי להפילו. משה אמר (דברים יא, טז) השמרו לכם פן יפתה לבבכם וחרה אף ה' בכם. דיין הוא, אינו נושא פנים, ולא יקח שוחד. אבל בלעם הרשע אומר, ותרועת מלך בו (במדבר כג, כא), ההוא אמר ולא יעשה. וכששמעו, מיד נפלו, וישב ישראל בשטים (שם כה, א). ומאמר זה הוא בכמה מקומות בדברי חז"ל בשינוי לשון קצת, אבל הכל בסגנון אחד כאשר העתקתי שמה. ונתבאר שהגם שברכותיו של בלעם היו נבואה מאת ה', שנאמר (שם כג, ה) וישם ה' דבר בפי בלעם וגו' כה תדבר, וגם נכתבו הברכות בתורה הק' שכתבה משה מפי הגבורה, ואנו קוראים ולומדים זה בתורה הק' לעולם, וגם משה רבינו ע"ה קרא לפניהם את התורה הזאת, אבל היה נזהר שלא לומר הברכות והשבחים בלבד, אלא גם האזהרות של השמרו לכם וגו' ואבדתם מהרה מעל הארץ וגו', אבל בלעם אמר רק הברכות והשבחים בלבד. ולכן אף שהיתה אמירתו באלה הברכות והשבחים ציווי מאת השי"ת, מכל מקום כיון שלא היה נזהר לומר גם האזהרה של השמרו לכם וגו', באו ישראל לידי טעות, ונפלו בשטים, והיה מה שהיה רחמנא ליצלן. וזה היה עצת בלעם הרשע, מגודל שנאתו לישראל.<br />
<br />
ובזה פירשתי מאמר נפלא בתרגום יונתן שם באותה המעשה דשטים, דכתיב (שם כה, ו) והמה בוכים פתח אוהל מועד, ולשון התרגום יונתן שם, ואינו בכיין וקריין שמע. ותמהו כולם, מה שייכות לקריאת שמע אצל אותה הבכיה, וכמה קולמסין נשתברו לפרש זה. ולפי הנ"ל הוא מיושב היטב לפי פשוטו, דלפי מה שאמרו חז"ל שהסיבה מה שבאו לידי אותה המעשה המגונה ר"ל היה בשביל שנאמר להם הברכות והשבחים בלבד בלי האזהרה של השמרו לכם וגו'. אבל אותה האזהרה היא פרשה בקריאת שמע שקורין פעמיים בכל יום. והשם לב כראוי למה שאומר בקריאת שמע פעמים בכוונת הלב מעומקא דלבא, אינו זז מנגד עיניו אותה האזהרה שבקריאת שמע השמרו לכם וגו' ואבדתם מהרה מעל הארץ וגו', ואם כן נצמח זה ממה שלא היה שלימות בכוונה הרצויה שבקריאת שמע, ולכן באותה הבכיה קראו קריאת שמע, להכניס בלבבות להיות מקושר עם הדיבורים שאומרים בקריאת שמע פעמיים בכל יום.<br />
<br />
ועל כל פנים זה היה עצת בלעם הרשע להגיד לישראל רק הברכות והשבחים ולהעלים את האזהרות, וזה הזיק להם כל כך. וככה עושים הצבועים בזמנינו, שמגידין ומפרסמין לישראל לפני כל ההמון שאינם מבינים את כל השבחים הנאמרים בדירת ארץ ישראל, ומעלימין התנאי העיקרי שאמרו בתוקף האזהרה עד כמה צריך להיות ירא וחרד לדבר ה' כל הבא להיכל המלך לארץ ישראל, שלא יהיה ח"ו בכלל המטמאין פלטין של מלך. וגם עבירות שאדם דש בעקביו חמורין מאוד לפני השי"ת, כאשר העתקתי לעיל. גם מעלימין מה שמבואר בתורה הק' ובדברי חז"ל בכמה מקומות שהקב"ה גזר גלות ופיזור ישראל בכל כנפות הארץ עד זמן הגאולה, כמו שאנו אומרים בתפלה ג' פעמים בכל יום תקע בשופר גדול לחירותינו, ואח"כ ושא נס לקבץ גליותינו, לא קודם. וכאשר הבאתי מהיפה תאר שכתב שמבואר בכמה קראי שאך מלך המשיח יקבץ את ישראל, הוא ולא אחר. וכבר נתבאר זה באורך, והמה אומרים בפירוש ההיפך. ובבלעם הברכות והשבחים שאמר היו בלשון שנצטוה מהקב"ה, אלא שהרע להם במה שהעלים האזהרות. והמה יותר מזה, שהדיבורים והלשונות שלהם אינם כלל בציווי מהקב"ה אלא מהציונים, ומעלימים האמת.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%91&diff=2788ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמב2025-08-21T20:05:33Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמג<br />
|תווית_הבא=סימן קמג<br />
|תווית_קודם=סימן קמא<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמא}}<br />
<br />
== '''~ קמב ~''' ==<br />
<br />
ומבואר בגמ' (פסחים מט:), גדולה השנאה ששונאים עמי הארץ לתלמידי חכמים, יותר מהשנאה ששונאים עכו"ם לישראל. ותניא עוד שם, אמר רבי אליעזר, אלמלא אנו צריכים להם למשא ומתן, היו הורגין אותנו. ומבואר במגן אברהם (הלכות ברכת המזון סי' קצ"ט סק"ב), לענין מה שאמרו דאין מזמנין על עם הארץ, דפשוט דמי שהוא רשע בפרהסיא ועובר עבירות, דאין מזמנין עליו. דלא גרע מעם הארץ בזמן התלמוד. ומכל שכן באלה שמוחזקין להעביר על הדת, ושנאוי אצלם דת תורה הקדושה בתכלית השנאה. וכמו שהעיד אחד מהגדולים והמיוחדים שבהם בחיבור הטמא זה כבר, שאם ישיגו מדינה ומלוכה, ח"ו יאבדו את הדת עד מהרה. ונודע כי הראש והראשון האבי אבות הטומאה שהמציא את רעיון הציוני בשנת תרנ"ו, כתב בעצמו בחיבורו הטמא כי רצונו היה להמיר ח"ו את כל ישראל, ולא יזכר שם ישראל עוד. אבל אך זה הצלת אחינו בני ישראל שבארץ ישראל, מה שיש גם בחו"ל שומרי תורה ומצות, לכן כסופא להו מילתא לכלות שם הכל בפעם אחת. גם מורא עולה על ראשם כמובן, ואין ספק שבמחשבה זו עוסקים תמיד, כמו שהבאתי לעיל מדברי הגמ'. וגם זה אחד מהטעמים מה שאותה מלכות הרשעה, היא מלכות המינות שבארץ ישראל, הלוחמים עם התורה הק' והאמונה בהשי"ת, עושים כל מיני השתדלות בכל אופן ואופן שיבואו כל ישראל לארץ ישראל, ולא יהיה כלום בחו"ל. כי חושבים שאז יהיה כל ישראל תחת ידם, ויעשו כל מה שבלבם חפץ ח"ו בעקירת דת תורה הק' והאמונה.<br />
<br />
והגם שגם עכשיו העבירו על הדת אלפי אלפים נפשות מישראל, ואין לך יום שאינו מרובה מחבירו בגזירות ופעולות הנוגעים לעקירת דת תורה הק', מכל מקום עדיין יש מציאות באיזהו מקומן בעיירות לשמור את הדת, אם עומדין בנסיונות הקשים. כי נמנעין לעשות הכל בכל המקומות כחפץ לבבם בפעם אחת עד גמירא ח"ו. אבל אי אפשר לידע מה יולד יום, והרשעים כים נגרש לא יוכלו השקט, אלא שיש להם קצת מתינות באיזה מקומות מטעם הנ"ל.<br />
<br />
והצבועים אומרים, שאם כל ישראל שומרי תורה ומצות יהיו בארץ ישראל, יוכלו יותר ללחום נגד הציונים. והבל יפצה פיהם, ומאויבי תחכמני. שאנחנו רואים שהציונים זה צעקתם כל היום שיבואו הכל לארץ ישראל, ועושים כל מיני תחבולות וכפיות בכל מקום שידם מגעת להמשיך הכל לארץ ישראל, וחשוב בעיניהם כעל כל הון מי שצועק בלבוש של תורה ויראת שמים שכל היראים יבואו לארץ ישראל לשם שמים ללחום עם הציונים. והיטב חרה להם על אותן שאינם אומרין כן. והיעלה על הדעת שהלוחמים נגד השי"ת ותורה הק' יתאוו כל כך ויעשו פעולות נמרצות להביא להם עוד לוחמים אחרים כנגדם שיתוספו גם המה על שונאיהם, כמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קלט, כא) הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, ומי שמע כזאת שלוחמים יתנו חיזוק ותוספות כח להרבות הלוחמים כנגדם, ומי פתי יאמין לדברים כאלה. אבל הדבר ברור שבזה לבם בריא להם כאולם, שאם יבואו כל יראי ה' תחת ממשלתם ורשותם, לא יפחדו מאומה. כי מלבד שבעונותינו הרבים עכשיו בעיקבא דמשיחא כח החפשים מרובה במנין ובכח ובממון בכל אופן ואופן בתכלית הריבוי נגד כל יראי ה' שבעולם, גם יש להם תחבולות שונות ואופנים שונים בנסיונות קשות ומרים, לתפוס ברשתם את כל מי שהוא תחת ממשלתם ורשותם, ואז יגלו כל פרצופיהם הטמא רחמנא ליצלן כי נורא הוא.<br />
<br />
והבאתי במאמר ג' שבועות דברי האלשיך הק' שהאריך בפירושו בפסוקי משלי, שאמר (משלי א, י) אם יפתוך חטאים אל תאבה, שאין צריך לומר אם יפתוך חטאים לעשות עבירה שלא יעשה, דהלא כבר מצווה ועומד על זה מהתורה הק'. אלא הכוונה, שאם יפתוך חטאים אף לדבר מצוה לשם שמים, כיון שהפיתוי הוא מחטאים, אל תאבה ואל תשמע להם, אי אך פורשים רשת לרגלי השומע להם. והאריך בזה בכמה פסוקים כאשר העתקתי במאמר הנ"ל.<br />
<br />
וזהו מלבד שכבר נעשה בעצם חק לציונות להמשיך כל לבבות בני ישראל אחיהם בטענה זו שהכל צריכים לבוא לארץ ישראל, וזה כל מגמתם וחילם כל הימים אלה מעת שהתחילו בעונותינו הרבים להתפשט בישראל, רבים חללים הפילו ועצומים כל הרוגיה בטענה זו המסמית את העינים. והדתיים הצבועים הנגררים אחר הציונים ממלאים רצונם של הציונים בשלימות, ליתן קריאות גלויות במכתבי העתים כאילו היה זה דעת תורה ממש ככתבם וכלשונם של הציונים שהכל צריכים לבוא לארץ ישראל, ואין עושים שום הפרש, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה בדברי הציונים.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E%D7%90&diff=2787ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמא2025-08-21T20:05:26Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמב<br />
|תווית_הבא=סימן קמב<br />
|תווית_קודם=סימן קמ<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמ}}<br />
<br />
== '''~ קמא ~''' ==<br />
<br />
והנה כבר הבאתי מדברי חכמינו ז"ל ומספרי הקדמונים מה שכתבו טעמים נשגבים על ההכרח שמוכרח שיהיה בזמן הגלות ישראל שומרי תורה ומצות בחו"ל. והרמב"ן כתב שבזה תלוי ההבטחה של לא מאסתים לכלותם, ועכשיו יש טעם נוסף בעונותינו הרבים, כי המלוכה שמה בארץ ישראל מעבירים על הדת רבי רבבות נפשות בכל אופן ואופן עד קצה האחרון, אלא שבעיירות מקומות הגלוים לעין כל, עדיין נסוגים אחור מלבצע זממם, וזה מחמת המורא מאימת העולם, כי נצרכים המה לתמיכת העולם בכמה ענינים, ובודאי שאילו לא היו שומרי תורה ומצות בעולם אלא בארץ ישראל בלבד, לא היה להם שום פחד, כי הדרים בארץ ישראל המה תחת ממשלתם ובידם המשטרה וצבא ההגנה וכל הכוחות לעשות עמהם כחפץ לבבם, אבל מתייראים שלא יהיה צעקה בחו"ל ויזיק להם. ואלו היה הרבה שומרי תורה ומצות בחו"ל, בודאי היה מועיל הרבה יותר, שהיו נמנעים מלהעביר על הדת כל כך. אבל גם זה המעט שיש תהלה לאל יתברך עדיין שומרי תורה ומצות בחו"ל, יש להם מזה אימה שלא לעשות הכל במהירות, וזה ברור. ואם ח"ו היו נוסעים כל שומרי תורה ומצות שבעולם לארץ ישראל ולא היה בחו"ל כלל מי שיצטער על חורבן הדת ולהודיע צערן של יראי ה' שבארץ ישראל ברבים, ממי היה להם ליפחד, כי אף אם יתאספו כל יראי ה' מהעולם לארץ ישראל עדיין יהיו מיעוטא דמיעוטא בתכלית המיעוט נגד החופשים המרובין, עדיין יהיה שמה בידם לעשות הכל בכל תוקף ועוז והכרח גדול שיהיו לעת כזאת שומרי תורה ומצות גם בחו"ל יותר מבשנים קדמוניות.<br />
<br />
גם הנה אמרו חכמינו ז"ל בגמ' (פסחים פז:), אמר ההוא מינא לר' חנינא, אנן מעלינן מינייכו. כתיב בכו (מל"א יא, טז), כי ששת חדשים ישב שם וגו' ואלו אנן איתנייכו גבן כמה שני ולא קא עבדינן לכו מידי. אמר ליה, רצונך יטפל לך תלמיד אחד, נטפל ליה רבי אושעיא, אמר ליה, משום דלא ידעיתו היכי תעבדו, אכלינן כולהו, ליתנייהו גבייכו. מאי דאיכא גבייכו, קרי לכו מלכות קטיעא. אמר ליה, גפא דרומאי, בהא נחתינן ובהא סלקינן. ופירש רש"י ז"ל, במחשבה זו אנו עסוקין תמיד. וכעין זה הוא גם בלשון הגמרא (עבודה זרה י:) דלא יכלת להו לכולהו. ומבואר בזה שהעידו חכמינו ז"ל שאילו היו ישראל כולם תחת מלכות אחת, חס ושלום היתה אותה הממשלה מכלה אותם חלילה, אלא מחמת שיש מישראל גם במדינות אחרות שאינו יכול להם, הוא לו לבושה וחרפה אם אין במדינתם מה שיש במדינות אחרות, דקרי ליה מלכות קטיעא, ומחמת אותה הבושה מונעת את עצמה מלעשות חפץ הלב.<br />
<br />
ואל תתמה על זה, שכן מבואר בדברי הרמב"ם (פירוש המשנה פרק חלק מ"א) וזה לשונו, הרבה בני אדם מתרחקים מן הגדול שבתענוגי הגוף מיראתו שתשיגהו מזה חרפה ובושה מבני אדם, או לפי שמבקש שיהיה לו שם טוב. וכתב החובת הלבבות (שער הבחינה פרק ה') על מדת הבושה, שהרבה תועלתה ותקנתה, ולולא היא לא היו מאכסנים אכסנאי, ולא מקיימים דבר, ולא ממלאים משאל, ולא גומלים חסד, ומתרחקים מן הרע בשום דבר וכו' רוב בני אדם לא היו מכבדים אבותם, לולא הבושת, כל שכן זולתם. ולא היו משיבין אבידה, ולא היו נמנעים מעבירה וכו' יעיי"ש שהאריך. וככה העידו חכמינו ז"ל על שנאת האומות לישראל, שאך בשביל בושה זו שיהיה מישראל במדינה אחרת מה שאין במדינתם, נמנעים לעשות תאות לבם. ושר של רומי הודה בזה בשבועה, שבמחשבה זו עוסקים תמיד. ואם כן קל וחומר בן בנו של קל וחומר הוא, שזהו למושלי ישראל לבושה וחרפה גדולה אם יש במדינות אחרות שומרי תורה ומצות בלי שום מפריע, ושמה בארץ ישראל שמכונה המלוכה בשם ישראל ח"ו, יעברו על הדת כולו בכל מקומות מושבותיהם. ובפרט שמלבד הבושה יש גם יראה שיזיק להם אותה הבושה בכל הענינים, כי נצרכים המה למדינות חו"ל בכל הענינים כנודע, לא כאשר האומות. אבל אם ח"ו יהיו כל ישראל כיום תחת ידיהם, אין ספק שיש ליפחד ממה שאמרו בגמ' אלו היו כל ישראל תחת ממשלה אחת.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9E&diff=2786ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמ2025-08-21T20:05:19Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמא<br />
|תווית_הבא=סימן קמא<br />
|תווית_קודם=סימן קלט<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלט}}<br />
<br />
== '''~ קמ ~''' ==<br />
ובהכרזת הכנסיה הגדולה הרביעית של האגודה שהתקיימה בארץ ישראל, שם כתוב לאמר ונדפס בכל מכתבי העתים אשר הכנסיה הגדולה פונה אל היהודים בכל תפוצות ישראל לעלות לארץ הקודש ולהתיישב בה, כי כאן הוא פלטין של מלך. ותמה אני היאך פלטה קולמוסם דיבורים כאלו, דמלבד שכבר נתבאר שהדיבורים האלו בעצמם שהיהודים מכל תפוצות ישראל יתיישבו בארץ ישראל הם דברי מינות ואפיקורסות, שהוא נגד גזירת הגלות מהקב"ה עד זמן הגאולה, שמבואר בקראי ובדברי חכמינו ז"ל בכמה מקומות, וזה קיומו של עולם ומציל מן הכליה ומהגיהנם, ועוד טעמים נשגבים כאשר הארכתי למעלה, וזהו לשון האפיקורסים שאינם מאמינים במה שמבואר בקראי ובכל דבר חכמינו ז"ל, שהגלות והגאולה הוא ביד הקב"ה.<br />
<br />
גם האיך כתבו סתם קריאה גלויה לכל תפוצות ישראל שהכל יבואו לארץ ישראל בלי שום תנאי והפרש בין גברא לגברא, הלא אך שומרי תורה ומצות מותרים לבוא לארץ ישראל, וכבר כתבו העקידה והאלשיך על הכתוב (ויקרא כו, מב) והארץ אזכור שאך זה היתה סיבת הגלות שלא היתה אפשרות לוותר על עלבון הארץ עבור העבירות שנעשו בארץ, ואם כן בהבאת בעלי עבירות לארץ ישראל מעכבין את הגאולה ח"ו. גם החרדים (מאמר מצות התלויות בא"י) והשלה"ק (שער האותיות אות ק') שבאו להפליג במצות ישוב הארץ, ולא כתבו שמכל העולם יתיישבו בארץ ישראל, שזהו נגד רצון הבורא ב"ה כנזכר לעיל (מ), אלא כתבו להפליג במעלת הזוכה לעבוד השי"ת בארץ ישראל ולהרבות התשוקה לבות בני ישראל לארץ ישראל, והיה אז רוב ישראל כשרים כמו שכתב הפני יהושע ושאר פוסקים. גם לא היה אז אותו יצר הרע של טומאת הציונות להרבות קלי הדעת בארץ ישראל, ואף על פי כן היו נזהרים לכתוב תנאי זה שאין לישב בארץ ישראל אלא יראי ה' באמת וקלי הדעת שאין בהם יראת שמים יהיו מושלכים מן הארץ שמטמאים את הארץ, וקל וחומר בזמנינו זה שמיעוטא דמיעוטא המה השומרי תורה ומצות בכל תפוצות ישראל, ורובא דרובא בעונותינו הרבים נבערין באש הציונות, האיך אפשר לכתוב קריאה גלויה לכל תפוצות ישראל בלי שום תנאי שהכל יבואו לארץ ממש ככתבם וכלשונם של הציונים. ואי אפשר לומר שסמכו דממילא משמע שאין כוונתם אלא ליראי ה', הלא גם בזמן החרדים והשל"ה הק' לא סמכו, דממילא משמע כן, ומכל שכן דבזמנינו אין זה סמיכה ותי' כלל, הלא רובא דרובא אינם בגדר מצות ישוב ארץ ישראל כלל.<br />
<br />
ומה שכתבו הטעם שהכל יבואו לארץ ישראל בשביל שהוא פלטין של מלך, זה מעשה לסתור. דאדרבה, בשביל שהוא פלטין של מלך, אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק ואפר, בגדים הצואים מהעונות המכעיסים את מלך מלכו של עולם ב"ה. ובתשובת מהר"ם שבכלבו (סימן קכ"ז), וכן החרדים והשל"ה הקדוש כתבו אותו הטעם, שהוא בהיכל המלך, שבשביל זה צריך להיות ירא וחרד מאוד כל הבא לארץ ישראל, לא בהיפך. וכדי בזיון וקצף אם פלטין של מלך הפקר ואין צריך בדיקה מי ומי הראוי לבוא בפלטין של מלך. וכעין זה אמרו חכמינו ז"ל (ספרי זוטא יח ד) במצות עשה דשמירה במקדש במתק לשונם, אינו דומה פלטרין של מלך שיש עליו שומרים לפלטרין שאין לו שומרים, והובא לשון זה ברמב"ם (בית הבחירה פ"ח ה"א) וברמב"ן (בהקדמתו לספר במדבר), ובספר החינוך להר"א (מצוה שפ"ח). אבל בעונותינו הרבים מביאים את העולים שמה לפלטין של מלך אביון, המה האפיקורסים העניים מכל תורה ומצות וכופרים הכל, ומסלקין את השכינה הקדושה מרשותם.<br />
<br />
והאחרון הכביד, שהלא הכל יודעין שריבי רבבות נפשות טהורות נשרפו במוקד הציונות על ידי טענה זו שהכל צריכין לבוא לארץ ישראל, ואלו היו נמנעין לבוא עם הציונים לארץ ישראל, היו נשארים בשמירת התורה והמצות וביראת ה', אלא שהעולים האומללים אינם מבינים ואינם יודעים לשית עצות בנפשם, ונמשכין אחר הקולות של ארץ ישראל, ועל ידי זה נופלים לבורות נשברות של רשת המינות שביד הציונים. ואם כן בהכרזה גלויה כזו נותנים יד לפושעים להראות אף להנמנעים לילך עם הציונים, שזה פסק ברור ומפורש מאסיפת כל גדולי עולם לילך לארץ ישראל, ונתבלבלו המוחות ומתגבר כח הס"מ ר"ל. ואיך לא הזכירו על כל פנים ברמז שלא לילך אלא אם יש לו על כל פנים דירה בין היראים, וחלילה לילך עם הציונים שנופל ברשתם. ואם היו יראים לכתוב זאת מאימת הציונים חבריהם שלוקחים מהם כבוד וממון וכפופים תחת ידם, על כל פנים היה להם לשתוק ולא לכתוב מזה מאומה. והלא רובא דרובא מהנוסעים אין להם אפשרות ליסע כי אם על ידי הציונים, שהכל בידם ההוצאות והפרנסות והדירות, והאיך הפקירו את עצמם ליטול עליהם אחריות נפשות כל כך ולא חשו למכשול גדול כזה.<br />
<br />
ובמדרש רבה (קהלת פ"א סי' ה') זה לשונו, חנינא בן אחי רבי יהושע אזל להדין כפר נחום ועבדין ליה מינאי מלה ועלון יתיה רכיב חמרא בשבתא אזל לגביה רבי יהושע חביביה ויהב עלוי משח ואיתסי. אמר ליה כיון דאיתער בך חמרא דההוא רשיעא, לית את יכיל שרי בארעא דישראל, נחית ליה מן תמן לבבל ודמך תמן בשלמיה, עכ"ל. ומבואר בזה, כיון דאיתער ביה חמורו של הרשע, אף שבא אח"כ לגביה דרבי יהושע חביביה שהיה בכחו להגן עליו ברוחניות ובגשמיות, מכל מקום לא הועיל, כיון שבא לארץ ישראל בחמורו של אותו רשע, ולא מצא לו תקנה אלא לצאת מן הארץ. וככה עשה ונפטר בבבל בשלום. וקל וחומר לאותן שבאים לארץ ישראל בהנהלת הציונים ונופל ברשתם רחמנא ליצלן ועוקרין מהם כל האמונה והתורה הקדושה, אוי להם ולנפשותם של כל אלו המסייעים לזה להחניף את הציונים, גדול עונם מנשוא עד לב השמים. והשי"ת ירחם על עמו ועל ארצו במהרה בימינו אמן.<br />
<br />
ויודע אני שהיה בתוך אותה הכנסיה גם רבנים תלמידי חכמים ויראי ה' שכואב להם ענין זה, גם יש מהרבנים שהיו שמה ואומרים על זה שהוא מינות. אבל הרבנים הנאספים אינם יכולים לעשות מאומה, כי הכל הוא ביד המנהלים כחומר ביד היוצר. וכבר הבאתי במאמר שלש שבועות (קמ"ג) מכתבו של הגאון רבי חיים עוזר מווילנא זלה"ה שכתב וזה לשונו, והעיקר כאשר למדתי מפי הנסיון במדינתינו המרובה באוכלוסי ישראל, ורבים גדולים ויראים, שכל הפעולות באגודת הרבנים נעשית על ידי איזה מזכיר ופקיד, ואינם מתחשבים כלל עם ראשי המועצות, וכמה פעמים עושים בם בניגוד לדעתם והשפעתם, ועושים רק מה שלבם חפץ, יעיי"ש מה שהתנגד על ידי זה לייסד מוסד עולמי. ועל דרך זה המה עניני האגודה, ואין רצוני לפרט על הנייר פרטי תהלוכות הענינים.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%98&diff=2785ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלט2025-08-21T20:05:12Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קמ<br />
|תווית_הבא=סימן קמ<br />
|תווית_קודם=סימן קלח<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלח}}<br />
<br />
== '''~ קלט ~''' ==<br />
<br />
והנה עשו ממצות ישוב ארץ ישראל חק לעבודה זרה ומינות רחמנא ליצלן, שכל התחזקות הציונות תלוי בזה להמשיך עם רב לארץ ישראל תחת ממשלתם, וברובא דרובא מהעולים שמה עושים כל מה שלבם חפץ להפכם למינות רחמנא ליצלן. גם מעיקרא היה זה עבודתם להשתדל שישראל יעלו בחומה, ובזה ישיגו מטרת חפצם להשתלט על ישראל ולהפכם לדעתם חס ושלום. ועשו פעולות נוראות לזה, כי בעת שהמציא הטמא הידוע את רעיון הציונות של מדינה ומלוכה, הלכו במלשינות ומסירות עצומות רחמנא ליצלן להלשין על ישראל לפני האומות להרבות בשנאת האומות על ישראל לגרשם מארצם, והדפיסו על זה כמה מאמרים גם במכתבי העתים, והכל היה כדי שיהיו מוכרחים לילך הכל לארץ ישראל, שבזה ישיגו מטרת חפצם. והטמא הידוע כתב בעצמו בחיבוריו הטמא היומן שלו, כי הרבות שנאת האומות יסייע לרעיונו. ונהירנא עוד מקדמת דנא, כי גדולי ישראל רעדה אחזתם מהמלשינות הנוראות שלהם, שלא יגרום השנאה המתרבה על ידי מלשינות שלהם למה שגרם בעונותינו הרבים. ואמרו גדולי ישראל מקדמת דנא, בעת שהתחילו הציונים במלשינותיהם המרים על ישראל לפני האומות, כי נצטרך לנס עצום שלא יכלו ח"ו האומות את ישראל מחמת המלשינות הנוראות של הציונים הדוקרים כמדקרות חרב, ובעונותינו הרבים לא זכינו לנס הזה, ומלשינותיהם עשו פרי, והיה מה שהיה בעונותינו הרבים, ועדיין לא שבנו מטעותינו, ה' ירחם. והדברים ידועים וברורים, ולא ראיתי להאריך בענין זה פה, שצריך על זה חיבור מיוחד. ולא הזכרתי זה פה אלא להעיר עד היכן הדברים מגיעים, שהפקירו הכל רחמנא ליצלן עבור אותו הרעיון, להביא כל ישראל לארץ ישראל.<br />
<br />
גם זה להם לכלי זין לסמות הענים ולבלבל המוחות, שמקיימין בזה מצות ישוב ארץ ישראל. ואף כי המה אפיקורסים ומפירי הדת, מכל מקום אומרים על כל פשעים תכסה אהבת ארץ ישראל. וכמו שכתב הנועם מגדים (פ' מטות), כל הרע אויב בקודש (תהלים עד, ג), שעל כל מה שהרע אומר שהוא בקודש, זהו קשה מן החטא יעיי"ש. וככה הוא בזה שכל הרעות הנוראות שעושים לישראל בגשמיות ורוחניות מלבישים בקודש של קדושת הארץ. והרבה מדינות כמו תימן ומארוקו ובבל ועוד מכמה מדינות הספרדים, גם הרבה מהאשכנזים עד אין מספר שהיו יראים וחרדים לדבר ה', ועל ידי שנמשכו אחר הציונים לבוא לארץ ישראל בכח סמיות העינים הזה, דסברי שעושין בזה מצוה הגדולה שבגדולות התיישבות בארץ ישראל ששקול כנגד כל התורה כולה, שמובן שלרובא דרובא דעלמא אין אפשרות הביאה לארץ ישראל כי אם על ידי הציונים, שבידם הכסף והממשלה והפרנסות ובתי דירה, וכמבואר במדרש רבה (משפטים פל"א סי' ה'), שבעולם הזה הרשעים עשירים ונתונים בשלוה והשקט, והצדיקים עניים. אבל לעתיד לבוא כשיפתח הקב"ה לצדיקים אוצרות גן עדן וכו', יעיי"ש. ואם כן בזמן הזה שעדיין לא נפתחו אוצרות הגן עדן לצדיקים, בעונותינו הרבים הכח והממשלה ביד הרשעים ושטנא נצח, בפרט עכשיו שרובא דרובא דעלמא עם המנהיגים מסייעים להציונים באופנים שונים והעולים האומללים אף אחר שמתחילין לראות שרע ומר גורלם שנופלים ברשת הציונים ואין מושיע להם, מכל מקום לא האמינו כי צר ואויב בשערי ירושלים, והסמיות עינים של מצות ישוב הארץ עדיין מסמא את עיניהם עד שנעשים כופרים בכל רחמנא ליצלן. ומפלגות הדתיות הנגררים אחר הציונים הן המה בעוכרינו, שמגדילים מצות ישוב ארץ ישראל בעיני העולם, אף במה שהיא שלא כדת וכהלכה כדי להחניף לציונים. ובזה נותנים כח להס"מ יתד לתלות בו, להמשיך לב העם אחר הציונות.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%97&diff=2784ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלח2025-08-21T20:05:05Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלט<br />
|תווית_הבא=סימן קלט<br />
|תווית_קודם=סימן קלז<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלז}}<br />
<br />
== '''~ קלח ~''' ==<br />
ובגמרא (בבא מציעא לג.), הא גופה קשי', אמרת בגמ' אין לך מדה גדולה מזו, והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמ'. אמר רב יהודה, בימי רבי נשנית משנה זו, שבקי כולי עלמא מתניתין ואזלי בתר גמרא. הדר דרוש להו, ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמ'. ובודאי ששתי המימרות אמת, כי לא אמרו דבר שאינו אמת, אף שנראה לכאורה סתימת המאמרים כסתירה, כמו שהקשו על זה בגמרא הא גופה קשיא, אלא כיון שאמר שלא נשנו אלא המימרות בדור אחד, תו אין כאן קושיא, דבאותו הדור שהיה צורך להגיד להם רק מעלת הגמ', סתם דבריו ולא הזכיר ממעלת המשנה, אלא מן הגמ'. ואחר כך כשראה בדור אחר שינוי המצב דשבקי מתניתין, ראה צורך לדבר רק ממעלת המשנה.<br />
<br />
וככה הוא בזה שבדורות של החרדים והשל"ה הק' ושארי הדורות הקודמים לא היה שכיח כל כך שיבואו רשעים לארץ הקודש, כי כל העולם היה נבנה יותר בכל טוב מארץ ישראל, וכמו שכתב רש"י על הכתוב (ויקרא כו, לב) והשימותי אני את הארץ, זו מדה טובה לישראל, שלא ימצאו האויבים בה נחת רוח. ועכשיו מובן מה היא הטובה, שאם האויבים אינם מוצאים בה נחת רוח, אינם באים הרשעים לשם, ויכולים שם ישראל לישב בשלוה לעסוק בתורה ובמצות כראוי, ועל כן בזמנם ובדורם היה צורך יותר לדבר משבח ישוב הארץ, ליתן התחזקות לראוים לכך ליסע לארץ ישראל. ולא היה צורך אז לבאר כל דיעות החולקים בזה. כי להראוים לכך, גם בלאו הכי בודאי היא מעלה גדולה ויתירה לישב בארץ ישראל, וקלי הדעת, בלאו הכי לא היו רוצים ליסע. ואף על פי כן היו זהירים לכתוב גם זה שאין כוונתם אלא ליראים וחרדים באמת, אבל לא הוצרכו להאריך ולבאר בזה כל הפרטים, שהיה בדורם מילתא דלא שכיחא שיתאוו קלי הדעת לארץ ישראל, ולא היה יצר הרע על זה. מה שאין כן עכשיו נהפוך הוא שעשו האפיקורסים כלי זין מישוב ארץ ישראל כדי לצודד שם נפשות ברשת זו טמנו להם, ורבים חללים הפילו ועצומים כל הרוגיה, שהפכו למינות וכפירה רחמנא ליצלן על ידי לבוש הזה שלבשו איצטלא ירושלמית ועשו מישוב הארץ חק לעבודה זרה וציונות, וכל הצבועים המבקשים שכר כפנחס, כמה שמחניפין את הרשעים ומחזקין ידי הציונים זה להם לכסות עינים שמדברים מישוב הארץ. והחיוב להשגיח בעינא פקיחא לראות דרך האמת בהלכה זו.<br />
<br />
וכמה פעמים אמרתי בדרך צחות, במה שאמרו חכמינו ז"ל (סנהדרין עה.) מיום שחרב בית המקדש ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה, שרמז גדול רמזו לנו בזה. שמבואר בקידושין (לז:), כל מקום שנאמר ביאה וישוב, אינו אלא לאחר ירושה וישיבה. וסתם לשון ביאה שבדברי חכמינו ז"ל קאי על ביאה לארץ ישראל, דכתיב ביה כמה פעמים בקרא כי תבוא, וכי תבואו, ובזמן שבית המקדש היה קיים, היה טעם ביאה לארץ ישראל טעם נפלא במתיקות עד כלות הנפש, ומשחרב בית המקדש ניטל אותו הטעם הנפלא, אבל עדיין נשאר בו מהמתיקות. וראו חכמינו ז"ל ברוח קדשם שיבוא לידי כך אשר אותו הטעם שבביאת הארץ יהיה ניתן לעוברי עבירה שהס"מ ימסור זה לעוברי עבירה להשתמש בו להסית ולהדיח.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%96&diff=2783ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלז2025-08-21T20:04:57Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלח<br />
|תווית_הבא=סימן קלח<br />
|תווית_קודם=סימן קלו<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלו}}<br />
<br />
== '''~ קלז ~''' ==<br />
והנה כבר הבאתי דעת ר"ח שבשביל שיש בארץ ישראל חומר יותר במצות התלויות בארץ, קשה ליזהר, והארכתי בביאורי. ובאלו המאה שנים האחרונים נתוסף עוד חומרא בארץ ישראל מה שאינה בכל העולם כולו, שזה יותר ממאה שנה שהתאספו כל גדולים וקדושים וכל תלמידי חכמים שהיו אז בארץ ישראל, והיה זה בימי הגאון בעל פאת השולחן ועוד גאונים וקדושים שהיו שמה, וחתמו כולם על חרם חמור ונורא בכל מיני ארורים ושמתות נוראות על כל הלומד בארץ ישראל איזה לשון אפילו לשון המדינה, אם יהיו ג' ביחד, אפילו מה שמותר מצד הדין. ונשנה איסור זה כמה פעמים בכמה דורות גם בימי הגאון מהרי"ל דיסקין ור' שלמה זלמן מלובלין בעל תורת חסד, ועוד בכמה דורות שחדשו לחתום כולם על החרמות והשמתות הנוראות, וכתבו בפירוש שזה חל על כל יושבי ארץ הקודש ועל כל הבאים לארץ ישראל עד ביאת הגואל, וכתבו כי כל הבאים לארץ ישראל, רובם ככולם באים ללימוד תורה ותפלה. ומבואר שם שהגזירות והחרמות נאמרו בין על הזכרים בין על הנקבות תנוק ותינוקת גדול וקטן שם הוא, וחתמו על אותן החרמות כמה מאות תלמידי חכמים ובתוכם גדולים עצומים מאוד, כל מי שהיה בארץ ישראל באותן הזמנים, ונדפס כל זה בספר מעשי אבות (מדור ב' אות ח') שמה יוכל לראות כל אחד ואחד באורך עד כמה החמירו בקללות נוראות רחמנא ליצלן על זה. ולא אוכל להעתיק כל כך, ואיסור כזה איננו בכל העולם כולו, כי אם בארץ ישראל עשו זאת כל חכמי ארץ ישראל באותן הזמנים, לגודל הקדושה והאזהרה שצריך להיות בארץ ישראל.<br />
<br />
ועתה בעונותינו הרבים כמעט תשעים ותשעה אחוזים מתושבי ארץ הקודש עוברים על זה החרם רחמנא ליצלן, שלמדים שאר לשונות בבתי החינוך ולשון הטמא שבדו להם המינים, וקראו אותו עברית, ואיננו לשון הספרדים, אלא שחדשו ובדו להם מלבם הרבה מלות זרות. גם עיקמו ושינו הרבה מלות מלשון הקודש ונתנו להם תכונה חדשה, וכבר כתבתי על זה תשובה באריכות שאין ספק שהוא גרוע יותר בכמה דרגין משאר לשונות האומות שנעשו בדור הפלגה על ידי מלאכי השרת, כמבואר בפרקי דרבי אליעזר (פכ"ג). ובתשובה הנ"ל כתבתי בזה דברים ברורים בלי ספק. ובדעתי אם ירצה ה' להעתיק אותה התשובה בספרי זה, ושמה יתבאר כי הוא גרוע הרבה יותר מספר שכתבו מין, והוא איסור חמור ללמוד אותו הלשון גם בשאר מקומות שלא נעשה איסור על שאר לשונות, ומכל שכן במקום שנעשה איסור חמור ונורא על כל הלשונות שהוא קל וחומר בן בנו של קל וחומר שנכלל באותו האיסור הלשון הטמא שנתחבר על ידי המינים. ואף לו יהא אלא ספק, מבואר שם בנוסח החרם שעשו, שכך התנו מתחלה, שכל ספק שיסתפק אם הוא נכלל בכלל החרם, הוי לחומרא. אבל באמת אין בזה ספק, כאשר כתבתי באריכות בתשובה הנ"ל. ואין ספק שאין לנו בדורינו בית דין גדול בחכמה ובמנין מאלו הדורות שלפני מאה שנה עד עתה שעשו את החרם הנורא הזה, כי אדרבא אחד מהם מכריע את כל דורינו, בפרט כשהם מרובין כל כך יותר גם במנין. ואין בכוחינו לבטל דבריהם בשום אופן, בפרט מה שעשו למיגדר מילתא, בזה ודאי אי אפשר לבטל.<br />
<br />
והנה החינוך עצמאי הוא לערך חמשה אחוזים מילדי המדינה, כמו שרואין במספר המאושר מאת הממשלה בחשבון הכסף שמשלמין בעד כל ילד, ועל כל בתי החינוך שבשאר המפלגות חוץ מחינוך העצמאי צועקים גם האגודה שהמה מלא מינות וכפירה רחמנא ליצלן, וזה אמת. אמנם גם החינוך העצמאי מלבד שיש בו קלקולים עצומים רחמנא ליצלן שאיני רוצה להאריך בהם כעת, וצריך קונטרס מיוחד לברר זה, אבל זה גלוי לכל שלומדים הכל בכל המקומות רק בלשון הטמא עברית, אף לימודי קודש חומש ורש"י וגמ' לומדין עברית בעברית. ובמדינתינו שלא היה שום איסור על לשון המדינה, אף על פי כן לימודי קודש למדו בלשון שדברו בו אבותינו. ובארץ ישראל שרובץ על הלשון איסור נורא כזה, מטמאין אף הלימודי קודש בלשון הטמא. וכל זה אינו אלא כדי למצוא חן בעיני המסיתים ומדיחים שמהם באה התמיכה, ובהרבה מקומות לומדים שם גם שאר לשונות עכו"ם, ועל כל פנים רובץ על אותו החינוך החרם חמור שעשו כל גדולי ארץ ישראל.<br />
<br />
ובאחד מהנוסחאות של החרמות הנעשה בשנת תרל"ג בחתימת כמה מאות תלמידי חכמים וגאונים וצדיקים שהיו אז בארץ ישראל, והאריכו שם בחומר האיסור על לימוד איזה לשון בארץ ישראל, כנדפס בספר מעשי אבות (מדור ב' אות ח'), שם כתוב לאמור באמצע הדברים וזה לשונו, ובפירוש נאמר אשר גם אם יהיו המייסדים את בית הלימוד מפורסמים לגאונים וצדיקים וכדומה, וגם אם יאמרו המייסדים אשר רק לשם שמים ולשם חיזוק האמונה וחיזוק לימוד התורה וכדומה כל ישעם וכל חפצם, לא יאבו ולא ישמעו להם. וסיים, שעל זה רובץ האיסור הנורא הנעשה מכבר, ונתחדש כעת מכל החתומים מטה, ובהסכם כל יראי ד'. יעיין שם שהאריך.<br />
<br />
ולכאורה אינו מובן למה הוצרכו לפרט זה, וכי יש מציאות שמפורסמים לגאונים וצדיקים שכוונתם לשם שמים יהיה ידם בהתייסדות איזה חינוך שהוא נגד החרם הנורא שמכמה דורות. ונראה מזה, שהבינו שבדור האחרון בעיקבא דמשיחא מהשפעת הדור והסמיות עינים שירדה לעולם באופן נורא, יש מציאות גם לזה, ולא נשאר נקי מאותו האיסור אלא בתי הת"ת לילדים וילדות שאינם בשום מפלגה. ואיני יודע אם זה מגיע לערך אחוז אחד ממאה האחוזים ילדי המדינה. ומובן שהנסיונות קשים שם יותר מבכל העולם. ועוד יש ענינים הרבה ואין להאריך כל כך. ובדורות שחלפו ועברו היתה ארץ ישראל מלאה קדושה וטהרה וחינוך קודש, ומעת שהתגברו הציונים כל כך ויש להם חיזוק רב וכח גדול באמצעות הדתיים המתחברים עמהם, עלה בידם בעונותינו הרבים לטמא את כל המקורות, ולא עלתה על דעת הדורות הקודמים שיהיה מצב כזה בארץ ישראל.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%95&diff=2782ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלו2025-08-21T20:04:54Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלז<br />
|תווית_הבא=סימן קלז<br />
|תווית_קודם=סימן קלה<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלה}}<br />
<br />
== '''~ קלו ~''' ==<br />
וכבר הבאתי לעיל (מד) דברי הר' אליעזר ממיץ (בספר יראים סימן רמ"ט) בקרא דלא תחניפו וגו' ולא תטמא את הארץ (במדבר לה, לג), שהמחניף לרשעים בארץ ישראל, מטמא את הארץ, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. וחשב זה לשני לאוין במנין המצות, דמלבד הלאו דלא תחניפו, יש על זה עוד לאו אחר במה שמטמא את הארץ, אלא שבזה יש חולקין עליו שאינו נחשב ללאו אחר, כמו שכתב הרמב"ם בספר המצות (שורש החמישי), כי אין זה אלא לטעם נוסף על האיסור מה שמשחית הארץ, אבל כולי עלמא מודי לגוף הענין שמטמא את הארץ כמבואר בקרא. ובעונותינו הרבים עכשיו המצב שם כי זעירין אינון הניצלים מעון זה להחניף את הרשעים באמתלאות שונות, ודין גרמא שיש להם חיזוק כל כך.<br />
<br />
וכתב באור החיים הק' פרשת קדושים על הכתוב (ויקרא כ, כב) ושמרתם וגו' ולא תקיא אתכם הארץ וגו' וזה לשונו, טעם שהוצרך לומר פעם אחרת פסוק זה הגם שכבר אמר כן בפרשת אחרי (שם יח, כח), נתכוון לומר שצריכין לשמור המצות לבל יתבטלו בין מהם בין מזולתם, ובזה לא תקיא הארץ. הא למדת, שאם לא יהיו נשמרים המצות, תקיא הארץ גם השומרים, על שלא מיחו בשלא שמרו, עכ"ל. וזה פחד עצום שאף השומרי תורה ומצות בארץ ישראל אם אינם מוחים כדין באותן שאינם שומרים שם תורה ומצות, ח"ו תקיא הארץ אותם.<br />
<br />
ואולי גם על זה כוון הר"ח שאף השומרי תורה ומצות שם קשה להם ליזהר כראוי במצות מחאה, כמו שנכשלו בזה בזמן בית ראשון אף הצדיקים שקיימו את כל התורה כולה מא' עד ת'. ואמרו חכמינו ז"ל (שבת קיט:), לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה וכו' ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע וכו' יעיי"ש. אבל עוד הרבה גרוע מזה שאין כובשין פניהם בקרקע, אלא עוד מעיזין פניהם לחפות על המינים והאפיקורסים רחמנא ליצלן, כמבואר בספר מנות הלוי ממה"ר שלמה אלקבץ על מגילת אסתר, במה שאמרו חז"ל (מגילה יג:) על הכתוב (אסתר ג, ח) ישנו עם אחד, אמר ליה ישנו מן המצות, אמר ליה אית רבנן בגווייהו דמיבעי עלייהו רחמי, אמר ליה עם אחד הוא. וכתב על זה במנות הלוי (בפרק הב') וז"ל, מאמרם בגמ' שבועות פרק ד' (לט.) ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו, תניא אמר רבי שמעון, אם הוא חטא משפחתו מה חטאו, לומר לך, אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסים, מפני שמחפים עליו. ופקח עיניך וראה, כי על הבלתי מוחים אמר (ויקרא כו, לז) וכשלו איש באחיו, כדאמרינן בגמ' (סנהדרין כז:) והוא מכשול לבד על שאינם מוחים, וגם אינם מחפים. ועל המחפים אמר שהם כעוברי עבירה, אחר שלא די שלא מיחו, אלא שחיפו, עכ"ל. והמכשלה הזאת רבה וגם כבדה עכשיו בעונותינו הרבים, שכולם מחפים על המינים ונמשכין אחר דעותיהם הכוזבות רחמנא ליצלן, בפרט בארץ ישראל שהיא תחת מלכותם, והכל מתאוים לקבל תועלת מהם ומכל המפלגות הנגררים אחריהם וכלולים בתוכם, והנסיונות עצומות.<br />
<br />
גם הלא אמר הכתוב (משלי ד, טו) על דרך רשעים פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור, כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשילו. והעיד החכם מכל אדם על הרשעים, שכל מגמתם להכשיל, עד שנגזלה שנתם עבור זה. ומכל שכן אלה הרשעים אשר כבר אתמחי גברא למלאכה זו, אשר עוד טרם שהיה בידם המלוכה הפכו רוב העולם למינות רחמנא ליצלן, אשר לא היתה כזאת מעולם, ובפרט אחר שהצליח מעשה שטן שהשיגו שבט המושל ומלוכה, השחיתו התעיבו ועקרו מאות אלפים מהאמונה ביד רמה, אלא שיראים קצת לעשות כל מגמתם בפעם אחת, מחמת שיש עדיין קצת שומרי תורה ומצות בחו"ל שאין להם שבט המושל עליהם, אבל לאט לאט עושים עבודתם להכשיל ולעקור עיקרי יסודי הדת. והשי"ת ירחם וישלח לנו משיח הולך תמים טרם שיבצעו זממם אלה הרשעים. ועל כל פנים לא כימים הראשונים הימים האלה עכשיו שמה.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%94&diff=2781ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלה2025-08-21T20:04:43Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלו<br />
|תווית_הבא=סימן קלו<br />
|תווית_קודם=סימן קלד<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלד}}<br />
<br />
== '''~ קלה ~''' ==<br />
וכתב באגרת שמואל על רות (והוא מבעל מדרש שמואל תלמיד האר"י ז"ל) בא' מן הפירושים, במה שאמרו (ב"ב טו:) ויהי בימי שפוט השופטים (רות א, א) אוי לדור ששפטו את שופטיהם, שבזה הודיע לנו חטאתו כי כבדה מאוד, כי לכבוד השי"ת לא הלך לו מתוך ההפיכה האנשים החטאים ההם בנפשותם ששפטו את שופטיהם, וגם ששופטיו צריכין להשפט, ולכבוד עצמו ישיש כגבור לרוץ אורח חלף הלך לו מפני זלעפות רעב, וכמו שהיה ענין פילגש בגבעה, כי אף שהיו כל בני ישראל הולכין על דבר אמת כי נבלה עשו בני בנימין, ואולם בעבור זאת כי לכבוד בשר ודם מיחו ולכבוד המקום לא מיחו ולא עשו ככל החרדה הזאת בענין פסל מיכה, על כן לא נתנם ה' בידם עד הפעם השלישית. ואל זה כיוון באמרו, ויהי, וי הי' בדרכיהם, עד כי שופטיו צריכים להשפט, ואלימלך לא סר מעל האנשים ההמה ולא ברח מחברת פריצים וישב בתוך עם טמא שפתים ולא גמל חסד לנפשו כי רעה גדולה היא לו היותו בין רגשת פועלי און בהתחברך לרשע פרץ ה' מעשיך. אבל בבא אליו צרה וצוקה הנוגע אל הגוף כי בא רעב בארץ, מיד ויקץ כישן וילך לו מבית לחם יהודה עד כאן דבריו יעיי"ש.<br />
<br />
ומבואר בזה שעיקר חטאו היה מה שלא ברח ממקום ששפטו את שופטיהם. ואף שחכמינו ז"ל (תנחומא בהר ח) אמרו טעמים אחרים, שהיה חטא בעיקר הליכתו, יש לומר דהא והא גרמו. ואלו היה יוצא מארץ ישראל טרם בא הרעב אך בשביל הטעם ששפטו את שופטיהם, הוי שפיר עביד, כן צריך לומר לפי דבריו בפירוש זה. ויש להעיר עוד בדבריו ואין להאריך, כי לא הבאתי אלא להערה בעלמא לידע דעת גדולים עד כמה שצריך לברוח ממקום ששופטים את שופטיהם. וכבר הבאתי ראיה שמה שאמרו לעולם ידור בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם, אין זה אלא ברובה עכו"ם, לא ברובה מינים. ועל כל פנים זה ודאי שהנסיונות עצומות שמה, ורואים בחוש שגם הרבה מיושבי בית המדרש נתפסים בדעות כוזבות של מינות ואפיקורסות רחמנא ליצלן, תחלתו באונס מחמת השפעת מנהיגי המדינה והמפלגות שנצרך להם, וסופו ברצון. ובתחלה הוא שלא לשמה, מחמת שצריך להם בעניני הפרנסה ובשאר צרכים, ומתוך שלא לשמה בא לשמה.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%93&diff=2780ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלד2025-08-21T20:04:36Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלה<br />
|תווית_הבא=סימן קלה<br />
|תווית_קודם=סימן קלג<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלג}}<br />
<br />
== '''~ קלד ~''' ==<br />
<br />
עתה באתי להעיר אוזן שומעת לדברי אמת ולב נשבר ונדכה בדאבון נפש על חורבן התורה והאמונה אשר הגיע אלינו בעו"ה בדור האחרון עיקבא דמשיחא עד דיוטא התחתונה אשר לא היתה כזאת מיום שנברא העולם ולא כימים הראשונים הימים האלה וכל פרטי ההלכות שסדרתי בעזהי"ת בענין ישוב א"י לקחתי מגמ' ופוסקים ראשונים ואחרונים אשר כל דברהים היה טרם התפשטות נגע הציונית הטמאה ומטמאה בהצלחת מעשה שטן כ"כ במלכות המינות בא"י שבשום אופן אין לדמות זמנינו זה בא"י תחת מלכות המינות בנסיונות קשים ומרים כ"כ לדורות הקודמים שהיתה ארץ ישראל מלאה קדושה וטהרה אשר מהם דברו כל הפוסקים שהבאתי ולא עלה על לב מעולם למצב כזה שהגיע אלינו בעו"ה בא"י. ואפשר דבכה"ג כו"ע מודי לדברי הר"ח כאשר יראה הרואה בדברי החולקים על ר"ח שאמרו מילתא בטעמא שבל"ס אישתני טעמייהו במצב גרוע כזה שבזמנינו ר"ל כאשר כתב גם היעב"ץ שהתה"ד כתב כן לפי זמנו ודורו שהיה כן, וכעין זה הוא גם בירושלמי פ' היה קורא. ועכ"פ יש חילוק בזה בין מצב הזמן והדור, וכבר הבאתי מהחרדים והשל"ה שכתבו מעשה רב שגרשו החכמים מא"י איש א' בשביל עבירה אחת שהיה עובר וא"כ חזינן שהיה אז הכח ביד החכמים שלא להניח שום בעל עבירה בא"י. ולעת כזאת בוודאי יפה דברו ובזמנם דברו להתאמץ כ"כ לישב בא"י, ומובן בזה דבריהם הקדושים הנאמרים באמת.<br />
<br />
אבל אין להביא ראיה מדבריהם על זמן שבעו"ה מלאה הארץ בכל העבירות כחמורות ר"ל בתכלית עם ע"ז ומינות וכפירה ר"ל וגרוע הרבה יותר מזמנו של התה"ד וכו"ע מודי לדברי התה"ד ואין חולק עליו. ואצ"ל כשיש שמה מלכות המינות המתכוונת להעביר על הד"ת והעבירו על הד"ת בזדון ובשאט נפש מאות אלפים מילדי ישראל. וכבר הארכתי במאמר ג' שבועות במה שאמרו בגמ' מושל מקשים וגו' כל משרתיו רשעים וכתב הרמ"ע מפאנו ע"ז הטעם בשביל שהכל נגררין אחר המלוכה כטוב כחוטא שאף הטובים נעשים רשעים. ובפרט בזמן שדוחק הפרנסה מביא אותם להיות פקידים ומשרתים למלכות המינות. וכבר העתקתי לעיל בסי' ל"ו לשון הזוה"ק פ' ויקהל ד' קצ"ח ע"א שמפורש יוצא בדבריו שלא בחר ה' בירושלים שישבו ישראל שמה אלא כשיש שם מנהיגים טובים שעל ידם מתנהגים העם בדרך הטוב אבל לא כשיש שם מנהיגים לא טובים. ומי יוכל לחלוק על המבואר בפי' בזוה"ק, בפרט שגם בדברי הפוסקים הדברים מפורשים כעין זה כמו שהבאתי.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%91&diff=2779ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלב2025-08-21T20:04:16Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלג<br />
|תווית_הבא=סימן קלג<br />
|תווית_קודם=סימן קלא<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלא}}<br />
<br />
== '''~ קלב ~''' ==<br />
ובעיקר החטא העצום של המרגלים שאמרו ארץ אוכלת יושביה היא הנה בתשובת המר"ם שבכלבו כתב על החוטא בא"י שנענש יותר מאם חטא בחו"ל וכו' ואינו דומה מורד במלכות בפלטין למורד חוץ לפלטין והיא ארץ אוכלת יושביה וכתב על זה בפאת השולחן הל' א' סי' א' בבית ישראל ס"ק ט"ו דמ"ש המהר"ם והיא ארץ אוכלת יושביה קשיא טובא דזה דברי המרגלים כותב אח"כ ונ"ל דשיטת המהר"ם ז"ל דודאי המרגלים לא דיברו כזב וכמ"ש בסוטה ל"ה וכו' וה"נ בגוף יסוד הנהגתו בא"י דודאי בפלטין של מלך השוכן שם וממרה עיני המלך במעשיו מסוכן בענשו וכו' רק דהמרגלים חשבו זה לרעה וגינוהו וכו' וכשהשיב המהר"ם ז"ל בתשובתו להזהיר הנוסעים לא"י הודיעו אמיתת הנהגתה יעיי"ש שהאריך. ובאמת כל דברי פאת השולחן הם מבוארים בקצרה בלשון השלה"ק פ' לך לך שהאריך שם להזהיר טובא את הדרים בא"י להיות שם תמיד אך בדרך הכנעה וגירות יותר מבשאר ארצות ולא להיות שם בדרך התיישבות באיתן מושבו וכתב אח"כ ע"ז וז"ל וסימנך ארץ אוכלת יושביה היא מכלה הרוצים לישב בה בשלום ובתוקף לאכול פירותיה ולהנות בה בלבד ואף שהמרגלים דברו זה הפסוק הם דברו לרעה והוציאו דברי קדושה לחולין חולין הוא להם עכ"ל יעיי"ש. ומבואר בזה שאך בשביל כך היה חטא המרגלים גדול כ"כ בעבור שאמרו אלה הדברים בכונה רעה והוציאו דברי קדושה לחולין. ובאמת דכיון שסבבו אז אלה הדברים נגד דור המדבר שאמר עליהם הקב"ה ע"י מרע"ה שיעלו ויצליחו בא"י א"כ אין האמת כדבריהם והוי הוצאת דבה של שקר וחמיר טפי, אבל לגבי המתנהגים בא"י שלא כשורה מבואר דעת המהר"ם והשלה"ק דהוי אלו הדיבורים של ארץ אוכלת יושביה דברי אמת וקדשוה והפחד נורא הוא שהרילא אמר זאת השל"ה הק' על מומרים גמורים כמו מחללי שבתות או עוברים שאר עבירות וכדומה ולא דבר אלא מאותן שלא קנו בנפשם מדה זו להיות בא"י אך בדרך הכנעה וגירות וזה מצוי אף במקיימי כל התורה כולה שעדיין חסר להם תיקון באחת מן המדות ובכה"ג על אותן שלא הגיעו לידי מדה זו אמר עליהם שהיא ארץ אוכלת יושביה ומי לא יירא ויפחד על שלימות תיקון נפשו במדות. ולדינא כבר כתבתי לפי קט שכלי שיטת הראשונים ז"ל וביאורם.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C%D7%90&diff=2778ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלא2025-08-21T20:04:08Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלב<br />
|תווית_הבא=סימן קלב<br />
|תווית_קודם=סימן קל<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קל}}<br />
<br />
== '''~ קלא ~''' ==<br />
והנה המהר"ם חגיז בספרו שפת אמת והוא קונטרס שחבר על השאלה שנשאל במה שהיה אז כת שדברו סרה על כל יושבי א"י כי יושבי א"י היו אז באמת צדיקים שמסרו נפשם על התוה"ק ועסקו שם בתוה"ק בדחקות ובעניות עד אין לשער והיו נשואות עיניהם אך אל השליחי דרבנן שנסעו לחו"ל לקבוץ אל יד להחיות נפשם של אלה העניים העוסקים בתורה ועבודת ה' במס"נ במקום הקודש, והכת הנ"ל מנעו בדבריהם הנכזבים ליתן אותה הצדקה הגדולה לעניי א"י ליד השליחי דרבנן משם באומרם שהדרים בא"י בזמן הגלות עוברים ציווי השי"ת אשר גזר היות אותה הארץ שממה מבלי יושב מבני ישראל ובהיות כן רצון השכינה נראה היות הדרים בה סוררים ואדרבא ראוים למיסר העונש במקום עזר שתמיד נעשה להם עם כמה שלוחים כהנה וכהנה דברו דברים שלא כדת כמבואר שם בלשוןה שאלה וגם בפנים הספר, והביא בתוך הדברים שם שהתרעמו גם על מה שמכריחים שם לישא אשה [וכפי הנראה היא אותה התקנה שהבאתי למעלה שעשו אז גדר וסייג שלא יהיה רווק בא"י למען שמירת הקדושה שמה ולא יראה ולא ימצא שמה מי שעלול לבוא לידי איזה חטא כמו שהעתקתי למעלה], והוציאו כמה עלילות שוא ושקר על אנשים יראים ועניים אומללים המוסרים נפשם על התוה"ק בא"י וירדו לחייהם של אלו אשר עיניהם נשואות אך אל השליחי דרבנן המחיים את נפשם בעת דוחקם המרובה והצדיקים שבכל אלו הדורות מסרו נפשם על הצדקה הגדולה הזו שעבור עניי א"י כנודע, וכבר נתבאר שגם בזמן הגלות שהגזירה להיות ישראל מפוזר ומפורד בכל ד' כנפות הארץ מ"מ בלי ספק שרצונו ית"ש שגם בא"י יהיה חלק מישראל לעסוק שם בתורה ועבודת ה' ולקיים מצות התלויות בארץ. ואף שאנחנו לא נדע שורש נפשו של כאו"א והמקום הראוי אליו אבל אותן שזכו להיות חלקם בארץ החיים לעסוק שמה בתורה ומצות כרצון הבורא ב"ה וב"ש אשרי חלקם וחיוב עצום מאוד על בני חו"ל להחזיקם בכל האפשרי ובזה גם אנחנו מקיימים מצות התלויות בארץ ויש לנו חלק בתורה ומצות וזהירות מן החטא הנעשה על ידם באה"ק, וכבר הארכתי בזה למעלה ואין צורך לכפול הדברים. ומה שהכניסו בתוך איסור השבועה גם מה שדרים איזה אנשים מישראל בא"י זה ודאי אינו אמת כלל כמו שנתבאר למעלה וז"פ, ומובן מה שהיטב חרה לו להמהר"ם חגיז ז"ל על דברות קשות של האנשים הנ"ל נגד עניי א"י ובדין ובמשפט אמת שפך מרורות כ"כ על מוציאי דבה האלה שירדו לחייהם של העוסקים בתורה ובמצות מתוך הדחק באה"ק, ובפרט בימיו שהיה הרבה קדושה וטהרה ושמירת גדרי וסייגי התוה"ק בא"י ולזה קבץ שם כל המאמרים הנאמרים בשבח א"י ויושביה כי היה צורך השעה כאשר כתב בעצמו בהקדמה כי כל דברים הקשים אשר ידבר משה ועוד שנים רבות אם יגזור ה' עליו בחיים דבר ידבר בכתב ובע"פ כפי צורך השעה והמקום והנדון אשר למראה עיניו יראה עכ"ל. והרי שהעיד בעצמו שהרבה דברים דבר אך לפי צורך השעה שהיה אז. ולהלן יתבאר בארוכה גם מבדרי הש"ס ששינו את לשונם בדבריהם לפי צורך השעה הנצרך אז בזמן ההוא.<br />
<br />
אלא שבפרט אחד אין דבריו מובנים שכתב שם בשפת אמת דף ל"ג ע"ב שגם המרגלים כל מה שדברו רעה לא היה אלא על הגוים יושביה שכן בתחלה פתחו בשבח הארץ ואמרו באנו אל הארץ וגו' זבת חלב ודבש הוא וכו' אך נגד הגוים שבה אמרו אפס כי עז העם היושב בארץ לא נוכל לעלות כי חזק הוא ממנו שהוא ממש דומה בדומה למה שמדברים כהיום קצת מהאנשים החטאים בנפשותם דזה לשונם הארץ טובה היא אך היא קערת זהב מלאה עקרבים מהחכמים היושבים בה יעיי"ש שהביא השקרים והכזבים שהוציאו דבה על חכמי א"י שהיו אז צדיקים. הנה מ"ש נגד מה שהוציאו דבה על חכמי א"י זה ודאי אמת שהיו ראוים לנזיפה על ככה אמנם מ"ש שגם המרגלים לא דברו על הארץ אלא על יושביה זה תמוה וכמו שביאר הרמב"ן בפ' שלח עה"כ ארץ אוכלת יושביה היא שהיתה דבתם רעה על הארץ לאמור כי הארץ ההיא חזקת האויר כבידת הטבע ומימיה ופירותיה עבדים וכבדים ויגדלו גידול רב מאוד ולא יסבלו אותם מזגי בני אדם הבינונים זולתי הענקים ואנשי מדות שהם בעלי כח החזקים בטבעם אשר הם עצומים בגבהם וקומתם ולכן תגדל אנשים גדולים מאוד ותמית שאר בני אדם כולם כמנהג במאכלים הגסים. וכן כתב עוד הרמב"ן עה"כ מוציאי דבת הארץ רעה וז"ל כבר פירשתי כי ענשם הגדול היה בעבור הדבה שהוציאו כי ארץ אוכלת יושביה היא והיה שקר גמור שהיא היתה מלאה עמים רבים וכו' יעיי"ש. וגם במה שאמרו אפס כי עז העם וגו' והערים בצורות לא היה שום חטא במה שהגידו שהמה עזים וחזקים כי נשלחו על ככה להודיע החזק הוא וגו' הבמחנים אם במבצרים וגם מרע"ה הודיע על גודל עוזם ותקפם באומרו מי יתייצב לפני בני ענק וכמ"ש הרמב"ן שם עה"כ וגם זבת חלב ודבש היא שבזה היה להם להשיב אמרי אמת לשולחם החזק הוא וגו', אבל רשעם במלת אפס שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם שאי אפשר בשום ענין כלשון האפס לנצח חסדו ואין עוד אפס אלקים וזה היה מרידה בה' שהבטיח אותם שיורישם מפניהם עכ"ל. וכתב זה הרמב"ן בכמה פסוים בפ' שלח יעיי"ש.<br />
<br />
ובאמת שבמה שאמרו שהם עזים וחזקים אין זה לה"ר ואין זה גנאי גם לא היה איסור לדבר לה"ר על הגוים הענענים שישבו בארץ דאדרבא התוה"ק אמרה כמעשה ארץ מצרים אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ולמד מזה בתו"כ והובא ברש"י ז"ל מגיד שהיו מקולקלין יותר מהכל א"כ טרחה התוה"ק להודיע לנו גודל רעתם וקלקולם כדי ליזע ולהזהר שלא ללמוד מעשיהם ומטעם זה ציותה התוה"ק החרם תחרימם למען אשר לא ילמדו אתכם תועבותם כמבואר בקרא והוי זה דרך התוה"ק לדבר עליהם רעה. ובאמת יהושע וכלב אמרו סר צלם מעליהם ופירשו חכז"ל והובא שם ברש"י ז"ל דר"ל מגינם וחזקים כשריםשבהם מת ונשמע מזה שהיה נראה מדברי המרגלים שעדיין יש בהם כשרים המגין עליהם מדאיצטרכו יהושע וכלב להכחיש זה והחטא העצום שהיה בזה הוא בשביל שהיו נגד האמונה בדברי הקב'ה שאמר עלה רש אל תירא ואל תחת וגם מה שהוציאו דבה על הארץ באומרם ארץ אוכלת יושביה וא"כ אין זה שום דמיון כלל לענינו של המהר"ם חגיז. וכפי הנראה אין כוונתו לדמות מילתא למילתא בכל הענין אלא באותו הפרט שמתחלה סיפרו בשבח הארץ שאמרו וגם זבת חלב ודבש היא ואח"כ סבבו לרעה וכמ"ש הלשון דומה בדומה בשפרט אחד הוא דומה לא בשאר הענין, וכבר הבאתי דבריו שכתב שמפליג בדברים לפי צורך השעה והמצב, ויתבאר זה עוד להלן.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברהhttps://otzarmaharit.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%9C&diff=2777ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קל2025-08-21T20:04:00Z<p>מטה הסברה: </p>
<hr />
<div>{{ניווט|דף_ראשי=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|תווית_דף_ראשי=מאמר ישוב ארץ ישראל<br />
|הבא=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קלא<br />
|תווית_הבא=סימן קלא<br />
|תווית_קודם=סימן קכט<br />
|קודם=ויואל משה/מאמר ישוב ארץ ישראל/סימן קכט}}<br />
<br />
== '''~ קל ~''' ==<br />
<br />
שוב ראיתי בזוה"ק פ' קדושים דף פ"ד ע"א שכתב וז"ל תנן מלמד שנתקפלה לו א"י, וכי א"י דאיהי ת' מאות פרסה על ת' מאות פרסה האיך אתעקרת מאתרה ויתבה תחותוי, אלא ארץ אחרא עלאה קדישא אית לקב"ה וא"י איקרי והיא תחות דרגא דיעקב דקאים עלה ואחסין לה קב"ה לישראל, עכ"ל. ואינו מובן לכאורה שהרי כתבו הטעם שקפל הקב"ה כל הארץ תחתיו כדי שתהא נוחה ליכבש לבניו והנה ישראל צריכין לכבוש ארץ ישראל דלמטה אשר האומות שוכנים בתוכה בעת שרצון הקב"ה להעשות כן, ולפי דברי הזה'ק שהארץ שקפל תחתיו היא ארץ אחרא עילאה קדישא א"כ איננה אותה הארץ שצריכין בניו לכבוש מידי האומות. אבל הוא הדבר אשר דברנו כי הארעא קדישה עילאה היא המרכז פנימי של א"י דלמטה שורשו וקיומו והא בהא תליא וכאשר קפל כל אותו הכח תחת יעקב אבינו נכלל בזה גם א"י דלמטה והכל א' הוא, וכל הענינים שבדברי חכמים בפרט זה מתפרשים בדרך הנ"ל, ויש לדבר עוד בזה הרבה אלא שאין להאריך כ"כ בדברים הנעלמים, ואין לנו עסק בנסתרות, ולא כתבתי אלא להעיר לשבר את האוזן קצת כי האפיקורסים אינם מאמינים בכ"ז עבור שאין רואין בעיניהם שנבקע האדמה תחת הטמאים שמטמאים את הארץ עיניהם להם ולא יראו והמבין יבין וישים לבו לדבר אמת. ומיושב בזה קושית הרמב"ם בס' המורה על הקרא דיראה כל זכורך וגו' במקום אשר יבחר ה' דכיון שהמקום היה ידוע שהוא הר המוריה ומקום המקדש למה לא אמר בפירוש שהוא המקום אלא אמר בלשון נסתר במקום אשר יבחר כאילו לא נודע עדיין איזה הוא המקום, ונדחק לתרץ, ולפי הנ"ל מיושב דכיון שאז בשעת קבלת התורה היו שוכנים בא"י הכנענים הטמאים, וא"י ומקום המקדש היתה מתקפלת והולכת עם ישראל במדבר נע ונד לכל מקום שהיתה נסיעת ישראל א"כ לא היתה קביעות להמקום ולא נודע איה מקום כבודו, ע"כ קראו בלשון נסתר. ובחידושי תורה הארכתי וישבתי בזה כמה וכמה ענינים, גם כמה מאמרי כחז"ל מיושבין בזה בטוטו"ד לא עת האסף פה.<br />
<br />
ותמצית הדברים שבא"י יש שני אופני הקאה בעוברי עבירה, האחד הוא אז בשעת מעשה כשנפנה לדבר עבירה המטמא את הארץ יען שקדושת הארץ אינה סובלת אותם נתרוקן ממנה אל כח אדמה טמאה מארץ העמים כמו שפי' בצמח הקרא דשכבו לארץ חוצות אלא שהוא בדרך נסתר שהארץ מתקפלת תחתיו וביאה תחתיו כח אדמה טמאה. ועכ"פ הוי גם זה הקאה מן הארץ שיען שאינה סובלת אותו עושה הפעולה שיסתלק ממנה אלא שעדיין הוא בתוך המקום שהוא בגבולי א"י וראוי לקדושת הארץ וכשמגיע הזמן להתודע ולהגלות כי הוא מלך על כל הארץ אזי כלה מתגרשים מכל המקומות שהם בגבולי הארץ בכל אופן ואופן, וא"כ במה שאה"כ ותקיא הארץ את ישוביה וכן ולא תקיא אתכם הארץ בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם נכלל בזה הכל הן הקאה הראשונה הנעשה בהסתר מפשעיהם לכל חטאתם והן ההקאה האחרונה הנעשית גלוי לכל. וא"כ הרשעים באמת אינם דרים בא"י מעולם כי בכל מדרך כף רגלם נסתלק כח קדושת הארץ, אלא שהוא דבר נעלם מסתם בני אדם, אבל הקדושים אשר בארץ המה השרידים אשר ה' קורא מרגישים בקדושת הארץ בלי ספק ויודעים מי הוא זה ואי זה הוא שדר בא"י או לאו ורצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחונו ומרגישים היטב באבק ועפר הארץ שתחת בני אדם גם בני איש אם הוא מכח קדושת הארץ או לאו ובמי שהמה מרגישים שדר בא"י בודאי הוא צדיק, ואף אם רואהו עובר עבירה שנעשה עי"ז בחזקת רשע מ"מ ע"כ שעשה תשובה ונעשה צדיק, כי לולא זאת היתה הארץ מסתלקת תחתיו ולא היה דר בא"י.<br />
<br />
והנה רוב דברי הס' חסד לאברהם מיוסד על דברים נעלמים שאינם מובנים אלא ליודעי בינה ולכן גם כאן דבר בענין שאינו ניכר אלא ליודעים ומשיגים דכוותיה בני גילו קדושים וטהורים כבני חבריא אשר אתו עמו המרגישים בקדושת הארץ. והרבה פעמים מצינו כעין זה בספרי חכמי האמת. ובכתב יושר דברי אמת מהקדוש מהר"פ מזבאריזש הביא שם בסי' י"ח ממורו המגיד הקדוש מהרד"ב זצוקלה"ה ממעזריטש הפי' במשנה הבנים יוצאים בקשרים וכו' אלא שדברי חכמים בהוה ופי' שם המשנה על מדריגות גבוהות וע"ז סיים אלא שדברו חכמים בהוה ור"ל כפי מה שהם היו כך היו מדברים על עצמם לא על זולתם יעיי"ש. וככה הוא בענין זה שהחסל"א מדבר מבני גילו היודעים ומבינים מי שהוא בארץ ישראל או לאו. ועל כל פנים יש מקום לפרש דברי החסד לאברהם האלו אף ככתבם ולשונם גם לפי זמנו. ולדינא אין נ"מ בכ"ז אלא ראיתי לכותבו על הספר למען גודל התמיהה שיש בדבר ורבים הם התועים ומתעים בעו"ה ע"כ ראיתי להעיר וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.<br />
<br />
[[קטגוריה:ויואל משה]] [[קטגוריה: ויואל משה – מאמר ישוב ארץ ישראל]]</div>מטה הסברה